המכללות יכולות לעצור את בריחת המוחות

>> בעשור האחרון אנו עדים לתופעה חמורה, שראוי כי תדיר שינה מעיניהם של קברניטי המדינה. תופעת הירידה מהמדינה של צעירים אקדמאיים נהפכה למכת מדינה. על פי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות עולה כי יותר מ-750 אלף ישראלים חיים בניכר - ומספרם עולה משנה לשנה. אחד הגורמים לתופעה המדאיגה היא המדיניות הממשלתית המתמשכת של צמצום התקציבים להשכלה הגבוהה ולמחקר ופיתוח.

כאשר מדברים על בריחת מוחות, מדברים בדרך כלל על עזיבה של אנשי אקדמיה, רופאים, מהנדסים ומדענים, שעם תום לימודיהם אינם מוצאים כאן את התנאים הבסיסיים להתפתחות אישית ולהשתכרות ראויה. מה שמתחיל בדרך כלל ביציאה לפוסט-דוקטורט בארה"ב, בריטניה או קנדה, נהפך לא אחת בתום הלימודים לקבלת תקן קבע באחד ממכוני המחקר או מוסדות האקדמיה בניכר. בהיעדר אלטרנטיבה בישראל, ההחלטה מבחינתם של אותם ישראלים מצטיינים טבעית וברורה. עזיבה זו פוגעת באופן חמור במשאב העיקרי של המדינה - ההון האנושי. כאשר מיטב בנינו לא מוצאים את מקומם במוסדות האקדמיה בישראל - אין להם ברירה אלא לחפש את דרכם בניכר, ועל כך המדינה משלמת ותשלם מחיר אסטרטגי כבד.



מחקר שפורסם באחרונה מצביע על העובדה ש-90% מהמדענים הישראלים הפועלים בחו"ל היו רוצים לחזור - אבל אין להם כאן אופק מקצועי להיאחז בו. עולה השאלה: מה אנו צריכים לעשות כדי לספק לאותם מדענים מקום איכותי לחזור אליו.



העשור האחרון הוא אחד העשורים היפים של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הפריחה של המכללות האקדמיות, לצד האוניברסיטאות הוותיקות, הובילו לגידול משמעותי במספר הלומדים לתארים אקדמאיים. גידול זה יכול לשמש לכאורה בסיס לקליטת עשרות ומאות אנשי סגל אקדמי צעיר ולאפשר להם לצמוח ולהתפתח כאן בישראל.



אך אליה וקוץ בה. לצד הגידול המעודד אנו נתקלים במצב שבו המוסדות הוותיקים מתקשים לקלוט סגל צעיר ורענן בשל היעדר אפשרות ליצירת תקנים חדשים. בנוסף, במכללות הצעירות, המעוניינות לקלוט את החוקרים הצעירים, הממשלה אינה מתקצבת את המחקר - עובדה הפוגעת ביכולתן לספק לחוקרים צעירים ומבריקים מצע איכותי להתפתחותם העתידית. האבסורד המדהים הוא שהמכללות האקדמאיות מכשירות כמחצית מהמהנדסים בישראל. דמיינו מה היה קורה אילו רק איפשרנו לכל אותם בוגרים להתפתח בין כתלינו.



בארה"ב, לשם המחשה, המחקר במכללות הוא ידוע ומקובל. חלק מהמכללות הרבות בארה"ב מתגאות במיטב המוחות ובמספר הפרסומים במגזינים הנחשבים העולה והולך בהתמדה. האם עצם הפיכתן של המכללות בארה"ב לגוף של מחקר פורה פגע באוניברסיטאות בארה"ב? כלל לא. המחקר במכללות גרם לכך שיותר ויותר ידע נשמר בתוך ארה"ב - עובדה שמביאה לשגשוג ופריחה במחקר ובאיכות הלימודים.



הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון