>> "כשאומרים רפורמה יש נטייה להתמקד בנושא התייעלות כוח האדם ופיטורי עובדים, אבל זה רק רובד אחד של התוכנית, שמטרתה המרכזית היא להחזיר את הרלוונטיות לשידור הציבורי בישראל", מגן אילן שחורי על תוכנית הרפורמה ברשות השידור שבנתה החברה שהוא עומד בראשה, חברת הייעוץ tasc.
לשחורי ולאמיר חלדי, שמנהל את צוות tasc האחראי על הרפורמה, חשוב להדגיש כי מדובר בתוכנית מפורטת ומעמיקה, שלדעתם תאפשר לשידור הציבורי בישראל למלא את מטרותיו. "אנחנו רוצים שיבינו עד כמה הרפורמה נוגעת בהרבה רבדים וכמה הכל שזור אחד בשני", הם מסבירים. "זה לא שמשרד האוצר מביא כסף, נותנים אותו לעובדים ואז הכל נפתר. אם לא נמנף את הרפורמה כדי לבנות רשות חדשה עם חזון חדש, נישאר באותה סיטואציה, עם ציבור שקצה נפשו מלשלם את האגרה ועם רשות שלא ממלאת את חובותיה".
באחרונה נמצאת הרפורמה במצב מעט שביר: היו"ר הקודם, משה גביש, עזב לאחר התחלפות הממשל. בפסטיבל ראש פינה בנובמבר הוא הסביר כי הסיבה לעזיבתו היתה מסרים שקיבל כי הממשלה החדשה מעוניינת ביו"ר אחר. יחד עם גביש, התפטרו סגניתו דורית ענבר וחבר הוועד המנהל דורון צברי, ומאז לא מונו להם מחליפים.
השר הממונה שטיפל ברשות היה יולי אדלשטיין, אך גם הוא עזב באחרונה את תפקידו, ככל הנראה מכיוון שלא איפשרו לו למנות לתפקיד יו"ר הרשות את המועמד המועדף עליו, איש העסקים אמנון דיק.
מאז התפטרות גביש באמצע 2009 נמצאת הרפורמה במצב סטטי, אך מתחילת השנה מורגש שינוי; האוצר מפעיל לחץ גדול יותר על הנהלת הרשות, שמביא לצעדי קיצוץ של ההנהלה ובעקבותיהם לעיצומים של ועדי העובדים, המאמינים שזו דרכם של האוצר וההנהלה ללחוץ עליהם להגיע להסכמים. ביום חמישי הקרוב צפויה להתקיים פגישה מכרעת בין כל הצדדים בהשתתפות יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.
תקציב יורד, שכר עולה
התוכנית שבנתה tasc לרפורמה כוללת שישה רבדים עיקריים. הראשון הוא החזרת האמון והרלוונטיות של הרשות. לדברי שחורי וחלדי, "יש תפקיד חשוב לרשות השידור בישראל, אבל היא חייבת לייצר רלוונטיות מול הצופים והמאזינים. ברדיו זה עובד טוב מאוד, אך בטלוויזיה לא מספיק טוב ולדעתנו זה המבחן הציבורי של רשות השידור - אם יש תמורה הולמת לאגרה".
הרובד השני הוא השקעה ביצירה המקומית. "55% מהכסף הולך כיום לשכר ו-10% לתוכן. אחרי השינויים המטרה היא להוציא 25%-30% על תוכן ו-40% על שכר", מסביר שחורי. לדברי חלדי, "אנחנו רוצים להביא את הרשות לעמוד בחוק. היא מחויבת ל-36% הוצאה על תוכן חיצוני מתוך כלל התקציב, אך כיום היא מוציאה 2%".
שחורי מוסיף כי "הכל כיום הולך לשכר. כשבאים בביקורת לערוצים המסחריים ומדברים גם על נושא רישיונות נוצר חלל משמעותי, שחשוב שהרשות תמלא. זהו תפקידה, זו חובתה ויש לה היכולת לעשות את זה". לדברי השניים, אם הרפורמה תצא לפועל היא תביא את הרשות לעודף תקציבי כבר ב-2014 והיא גם תעמוד במלוא חובותיה.
רובד נוסף הוא שדרוג המערכות הטכנולוגיות הקיימות. "במקרה הזה צריכים להוריד את הכובע בפני העובדים. למצב הטכנולוגי ברשות אין אח ורע בעולם. אני בטוח שאם הגופים המסחריים היו עובדים ככה זה גם מה שהם היו משיגים", אומר חלדי. "גם בנושא הפצת הרדיו - אין קליטה; המשדרים לא מתוחזקים. זה פוגע גם בהכנסות מפרסום", מוסיף שחורי.
השדרוג הטכנולוגי צריך להגיע גם למערכות ניהול כוח האדם שכיום לקויות. "שמנהלי משאבי אנוש יידעו כמה עובדים יש להם", אומר חלדי. "הם לא ידעו לספור אותם. עד לפני כמה חודשים לא קיבלנו תשובה ברורה כמה עובדים ברשות".
ממד נוסף ברפורמה הוא השינוי הארגוני, אולי הנושא הרגיש ביותר מהרגע שבו הוסכם בין ההנהלה לעובדים על מספר המפוטרים. "זה עכשיו לב המחלוקת", אומר שחורי. "זה נוגע בהעברת המיקוד והשליטה למנהלים ולמנהלי התוכן שאחראים על התוצר, ומצד שני לאפשר למינהלה לעשות את תפקידה כגורם מסייע ותומך".
רובד חמישי וחשוב הוא מעבר של הרשות לאיזון תפעולי. "לרשות השידור אין כיום יכולת להחזיק את עצמה כלכלית", אומר שחורי. "בחמש השנים האחרונות היה תהליך של צמצום האגרה ב-5% בשנה, תהליך שהושהה בשנתיים האחרונות. לצד הירידה באגרה נרשמה גם ירידה בהכנסות מפרסום ברדיו, השכר ממשיך לעלות כי הוא צמוד להסכמים ולמדד ונוצר מצב אבסורדי שהתקציב יורד, השכר עולה ואין כסף לכלום. אז או שמעלים את האגרה לציבור או שמשאירים אותה כפי שהיא ומפנים משאבים מתוך הסל ליצירה - ובסופו של דבר זו הרפורמה".
הרובד השישי והאחרון הוא המיקוד הגיאוגרפי, שקובע כי הרשות תעבור למתחמים מועטים ומרוכזים יותר, תוך חיסכון כלכלי ומכירת נכסים יקרים שיפונו.
הכל מתחיל מהאיכות
ואיך מתרגמים את ששת הרבדים לרפורמה בפועל? לפי התוכנית של tasc, יהיה צורך לבצע כמה צעדים רחבי היקף במקביל. מבחינת כוח אדם, 700 מתוך כ-1,900 עובדי הרשות יפוטרו, כש-150 עובדים חדשים יישכרו כדי לרענן את השורות. צעד זה יהיה גם היקר ביותר ברפורמה - עלותו מוערכת על ידי tasc בעלויות פרישה של 610 מיליון שקל, שיתפרשו על פני שלוש שנים.
בנוסף, יוקצו 330 מיליון שקל לשיפור המערכות הקיימות כשבין השדרוגים שייעשו מערך ההפצה הארצי של הרדיו יעובה, אמצעי ההפקה ברדיו ובטלוויזיה ישופרו, הארכיון יעבור לפורמט דיגיטלי וכן יושקעו מיליונים בשיפור אתר האינטרנט של הרשות.
העלות הכוללת של הרפורמה היא יותר מ-900 מיליון שקל, שכמחצית מהסכום צפוי להיות ממומן על ידי הלוואות שהרשות תיקח בערבות המדינה, וכמחצית במימון האוצר (כספי מסים). מבחינה גיאוגרפית מתכננת tasc כי הרשות תרוכז בכמה מתחמים עיקריים ותפנה אחרים - מהלך שאמור להביא לה הכנסות.
המבנה הארגוני ברשות הוא כיום נקודת המחלוקת הגדולה ביותר ולא ברור כיצד תיפתר. ב-tasc מסבירים כי "הלוגיקה של המבנה הארגוני היה יחידות מדיה שמובילות את הרשות ויחידות שירותיות. אפשר לומר בזהירות שיש פה עלייה יחסית בקרנם של העיתונאים. כיום גוף ההפקה וגוף התוכן הם באותה רמה. מי שמשלח את הניידות ונותן להן משימות עיתונאיות ומי שמתחזק אותן הוא ברמת סמנכ"ל, כשלפי המבנה החדש נתנו את השליטה לגוף שמייצר את התוכן ויצרנו כפיפויות ששינו את המבנה הנוכחי.
"באנו ויצרנו חוד חנית שדומה למערך לחימה ומערך תמיכה, והרצון היה לייצר את הגמישות המרבית למערך הלחימה בהקשר הזה כי הוא יוצר את המוצר. דברים כמו תחזוקה, משאבי אנוש אמורים לשרת את מנהלי המדיה, שמבחינתנו זה החדשות. הם מובילי הדרך והכל צריך להתחיל מהאיכות של מה שאנו מספקים לצופים ולמאזינים".
חלדי מסביר כי "יש מתח של הכפיפות הניהולית. זה ירידה ברמה מבחינתם, גם אם הם לא נפגעים ברמת השכר. טכנאי לא יקבל הוראות מעיתונאי".
ב-tasc רוצים שחטיבות החדשות של הרדיו והטלוויזיה יאוחדו ויהיו כפופות לאותו מנהל. "אנחנו מסתכלים על חדר חדשות אחד כשהפלטפורמה שבה המידע ישודר תיהפך לפחות רלוונטית. צריכים להיות דסקים ייעודיים ולא לפי פלטפורמות. אם יש דסק ספורט אז אותו גורם יאסוף את המידע בעבור הרדיו והטלוויזיה - לא צריך לשכפל. רשת ב', למשל, לא תהיה כפופה למנהל הרדיו אלא למנהל חטיבת החדשות".
חלדי מוסיף כי "גם ערוץ 1 יחולק לחטיבת תוכניות שרוכשת תוכניות מבחוץ. היא יכולה לעשות תוכנית בוקר ולהחליט אם לרכוש אותה מחטיבת החדשות או מגורם חיצוני, אבל אין לה גורמי הפקה או צלמים. יש לה תקציב, אנשי תוכן ומנהלים - ואת החופש לבחור מאיפה היא רוכשת תוכניות". לדברי שחורי, "אנחנו רוצים להעניק עצמאות תקציבית לכל מנהל. שמנהל החדשות יוכל לשלוח כתב לחו"ל. כיום הכל מגיע למנכ"ל וזה לא צריך לעבוד ככה".
חטא כלפי הציבור הערבי
נדבכים נוספים של השינוי הארגוני כוללים הפניית משאבים לערוץ 33, שאמור ליהפך לערוץ לציבור הערבי. שחורי וחלדי מסבירים כי לדעתם הרשות חטאה במחויבותה לציבור הערבי וכי יש להשקיע משאבים בנושא זה. "ברדיו רשת ד' נהנית משיעורי האזנה גבוהים, בעוד שבטלוויזיה אין אופציה", אומר חלדי. הרצון הוא לשנות את החוק כך שיותר לשדר בערוץ פרסומות.
שינוי חקיקה נוסף שרוצים לבצע חלדי ושחורי הוא בנושא גביית האגרה. לדבריהם, "שיעור גביית האגרה הוא מהנמוכים בעולם - כ-65% מהאוכלוסייה המחויבת מחזיקת מכשירי הטלוויזיה. סביב האגרה יש הרבה שינויים שהמלצנו לעשות. כיום מקלט הטלוויזיה הוא בטח לא האמצעי למדוד צפייה. מי שצורך בסלולר ובאינטרנט לא שונה ממי שצופה בטלווזיה. צריך גם לאפשר גישה למנויים של hot ו-yes כחלק מאמצעי הרשות לגבות את האגרה".
"הרפורמה ברשות השידור תביא לה עודף תקציבי כבר ב-2014"
מאת אופיר בר-זהר
15.3.2010 / 7:01