אנשי האוצר, נפנפו לנו בריבית - ולא בביקושים

>> ביום חמישי האחרון דיווח משרד האוצר על גיוס של 1.5 מיליארד יורו בלונדון בהנפקת אג"ח. באוצר היו גאים מאוד בגיוס - שזכה לביקושי שיא של 13 מיליארד יורו. שר האוצר יובל שטייניץ הגדיר אותו כ"הבעת אמון בישראל".

ביקושי השיא - פי 17 מהיקף הכספים שרצתה ממשלת ישראל לגייס במקור - מלמדים כי ההנפקה היתה אטרקטיבית מאוד בעיני המשקיעים. אולי אטרקטיבית מדי.



התשואה האפקטיבית של איגרות החוב בה נסגרה ההנפקה היתה 4.7%. תשואה המגלמת מרווח של 1.5% מעל לריבית האג"ח של ממשלת גרמניה לעשר שנים. לא מפתיע שגרמניה יכולה לגייס חוב תוך הענקת ריבית נמוכה מאשר ישראל. מה שמעורר תמיהה הוא שגם מדינות כמו ספרד, שהאג"ח שלה לתקופה זהה של עשר שנים נסחרות בתשואה של 3.9%, או פורטוגל עם תשואה של 4.2% - משלמות ריבית נמוכה מממשלת ישראל בבואן לגייס חוב.



ביקושי היתר והתשואה הלא נמוכה מעוררים חשד כי באוצר הישראלי שומרים על רגשי נחיתות ישראליים - שמקומם אינו ראוי באקלים הכלכלי הנוכחי. בעולם שבו מעמדו של גוש היורו נמצא בירידה. בעולם שבו עתידן של כלכלות של מדינות כמו יוון אינו ודאי. בעולם שבו ישראל נמצאת בדרך הישירה לדרג המדינות המפותחות. בעולם כזה ראוי לאנשי האוצר לכוון גבוה יותר בבואם לגייס חוב. לישראל יש שם טוב ככל שמדובר ביציבות פיסקלית - בעולם שלאחר המשבר הגדול של 2008.



אין טעם להמשיך לנפנף בכך שנרשמו ביקושים להנפקה. עודפי הנזילות בכלכלת העולם מביאים לכך שריבית של קרוב ל-5% תזכה לביקושים של מיליארדים. הצלחה תדמיתית ופוליטית לישראל תגיע מביקושים גבוהים. אבל יותר מכך תנבע מריבית נורמלית ונמוכה ככל האפשר בה תיסגר ההנפקה.



אין כל טעם בביקושים של 13 מיליארד יורו כשהמטרה היא לגייס 750 מיליון יורו. מוטב היה לסגור את הנפקת האוצר עם ביקושים של 1.51 מיליארד יורו - אבל בתשואה נמוכה מזו של פורטוגל. השדר הטמון עבור כלכלת העולם בתשואת האג"ח הישראליות משמעותי הרבה יותר מהביקושים. זו הציפייה שלנו ממי שמנהל את הכסף שלנו.