>> האם עבירת שוחד חייבת להיות כרוכה בהעברת כספים מיד ליד? עו"ד מיכל רוזן-עוזר, התובעת הראשית בפרשת השוחד ברשות המסים, הביעה אתמול עמדה נחרצת עם פתיחת המשפט: "זה לא נכון מבחינה משפטית שצריך להינתן מתת חומרי בנוגע לעבירת השוחד", טענה, ובכך ענתה על השגותיהם של סניגורי הנאשמים ומשפטנים שונים. "התכלית של האיסור על שוחד היא להגן על ערכים חברתיים כדי שמערכות יתנהגו ללא משוא פנים, לשמר את יוקרתו של המינהל הציבורי בעיני הציבור", הוסיפה.
לדבריה, "הסכנה הגדולה ביותר בפני השירות הציבורי טמונה דווקא באותם מקרים שבהם לוקח ונותן השוחד מבינים שעובד הציבור יטפל למענו במסגרת מילוי תפקידו. במקרים כאלה קשה יותר לזהות את מערכת היחסים השוחדית. כאן הסכנה הגדולה בחלחול הסטנדרט המקולקל לתוך המערכת".
"אין בתיק הזה מעטפות של כסף או העברות בנקאיות", אמרה רוזן-עוזר, כשהיא רומזת לתיקים הפליליים נגד רה"מ לשעבר אהוד אולמרט ושר האוצר לשעבר אברהם הירשזון. "יש גורמים אינטרסנטיים, קובי בן גור ויורם קארשי, שמבקשים להשיג דריסת רגל בהחלטות הרשות. הם מסייעים לעובדי הציבור כדי ליצור מחויבות כלפיהם. הם עושים זאת כדי שעובדי הציבור שיקבלו את הסיוע, יפעלו בהמשך הדרך כדי לקיים את האינטרסים של קארשי ובן גור", הוסיפה.
ביולי 2009 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט כתבי אישום בפרשה נגד שמונת המעורבים: ג'קי מצא, שולה זקן, גידי בר זכאי, שמואל בוברוב, יעקב (קובי) בן גור, יורם קארשי, יגאל סער ויוסף שטיינמץ . עניינה של שולה זקן הוצא לאחר מכן מכתב אישום זה.
בכתב האישום מתואר כיצד בן גור וקארשי, אנשי עסקים ובעלי אינטרסים אישיים ברשות המסים, פעלו לבסס את השפעתם על הנעשה ברשות באמצעות סיוע לעובדי הרשות, בעיקר על ידי קידום בתפקיד. עוד מתואר כיצד בן גור וקארשי נתנו שוחד למצא בעת שהתמודד על תפקיד ראש רשות המסים, לאחר פרישת איתן רוב (ראו מסגרת).
"קלקול שמחלחל מתוך המערכת"
אולמו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, זכריה כספי, היה מלא אתמול מפה לפה, ובמקום נכחו שלל עורכי דין ועיתונאים. הנאשמים, שלא כמקובל, ישבו בקהל ולא על ספסל הנאשמים. מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, נכחה בתחילת הדיון כדי להמחיש את החשיבות שמייחסת המדינה לתיק.
"הפרשה שנגלית לעינינו היא אחד הגילויים המדאיגים והעגומים של התנהגות מקולקלת בשירות הציבורי", אמרה רוזן-עוזר בפתח דבריה. "החומרה נובעת מכך שהרשות היא רשות אכיפה שחולשת על אינטרסים כלכליים של ציבור רחב. היא גם רשות שמנהלת חקירות פליליות ואזרחיות. היא מחזיקה בידה מידע רגיש ורב. וכך גם גודל האחריות שמוטלת על עובדי הציבור. גורמים אינטרסנטיים היו מעוניינים להשפיע על הכוח הזה וזהו רצון מסוכן מאוד שעובדי מינהל צריכים לעמוד מולו. הסכנה היא בקלקול שמחלחל מתוך המערכת שיכול להגיע לדרגים הנמוכים ביותר".
רוזן-עוזר המשיכה ואמרה: "עובדי הציבור מקבלים סיוע ומבינים שהם מצופים בתמורה לו לפעול לטובת האינטרסים של אותם גורמים. אנו רואים שניתנה דריסת רגל לבן גור וקארשי שנהפכו לכתובת ברשות המסים עבור מי שרוצה להתקדם. זה רק ממחיש עד כמה פגעו המעשים שאנו מתארים בטוהר השירות הציבורי ואמון הציבור".
חלק הארי של הראיות מגולם בהאזנות סתר שבהם הנאשמים מדברים זה עם זה ועם אחרים בנוגע למינויים ברשות. "הנאשמים נשמעים כפי שהיו בזמן אמת. הם כועסים, דורשים ומתרפסים. איש איש בדרכו", תיארה רוזן-עוזר. היא שללה את תפישת ההגנה שמנסה להדגיש את ה"פן הדיבורי" של הראיות שכולל שחצנות ורברבנות. "חשוב להזכיר שיש אנשים שמתפארים בכוח שיש להם ויש אנשים שאומרים דברי שחץ שהם אמיתיים במלוא מובן המלה. ואולם התיק שלנו אינו מתמצה בדיבורים, ויש ביטויים בעולם האמיתי. זה לא תיק שבו הועמדו נאשמים לדין בגין גוזמאות", הדגישה רוזן-עוזר.
באופן חריג למדי לנאומי פתיחה, נכנסה התובעת לפרטים ספציפיים בכתב האישום. היא תיארה את הפגישה בין מצא לקארשי בביתו של האחרון שנועדה לדון במועמדתו של מצא לתפקיד מנהל הרשות. "זו לא פגישה חברית", אמרה. "קארשי מציג עצמו כאח של שולה זקן, אשה דומיננטית בלשכת שר האוצר אז. מצא מציג עצמו בפניו, רוצה להרשים אותו. לפגישה יש המשך. מצא נפגש עם שולה זקן. בזמן אמת היתה לכך משמעות רבה. קארשי עצמו הגיע אף הוא לפגישה אצל זקן. השאלה אם הפגישה הביאה או לא הביאה למינוי של מצא אינה המשמעותית. השאלה היא אם מצא הבין שבן גור וקארשי נותנים לו את הסיוע ואם נוצרו חסי תן וקח".
התובעת הבהירה כי במשפט תראה הפרקליטות שמצא הבין שקארשי ובן-גור נתנו את הסיוע כדי ליצור מחויבות של מצא כלפיהם. "אנו נשמע בתיק שיחות שהאוזן מתקשה לעכל אותן. נשמע את מצא בשיחות קשות שמגיעות עד כדי התרפסות. נראה עד כמה הרחיקו עובדי הציבור לכת", אמרה. בציניות קלה הוסיפה כי "מדי פעם כשאנו שומעים שיחות אלה אנו צריכים להזכיר שקארשי ובן גור אינם עובדי הרשות".
רוזן-עוזר הודתה כי לא תמיד הביא הלחץ של השניים לכך שקיבלו מה שרצו. "טענות ההגנה שנשמעות בהקשר זה מציירות תמונה שמערכת מושחתת היא רק כזו שאם אומרים לעובד ציבור איקס, הוא עושה איקס. לדעתנו, היא מושחתת הרבה קודם לכן, כבר במקום כשגורמים אינטרסנטיים נהפכים לחלק ממערכת השיקולים, הרבה לפני שהגיעו עובדי הציבור למצב של מריונטות", אמרה.
"בן גור וקארשי נהפכו לכתובת ברשות המסים. הם לא מסייעים לשם שמים או אהבת הזולת. מעבר לרצון לרכוש כוח יש להם אינטרסים אישיים. לקארשי יש עסקים באשדוד ובירושלים ולכן הוא מתעניין במינויים שם", הוסיפה.
התובעת סיימה דבריה בכך ש"הניסיון למקד את התיק בשאלה אם מישהו כשיר לתפקיד, הוא לקחת את התיק ולהסתכל הצדה. מה שמקולקל ומושחת הוא מה שקורה במחשכים ובשיחות הטלפון (המוקלטות, עב"א). שם מוכרעת הפליליות של התיק".
"מצא ידע שהוא מומלץ"
בא כוחו של מצא, עו"ד נבות תל-צור, דחה את טענות התביעה. "הרעיון לקרוא לתיק הזה תיק המינויים ולהניח לפתחו של בית המשפט דינמיקה של מינויים ופוליטיקה פנים-ארגונית הוא חסר תקדים", טען. "כל התשתית לתיק היא האזנות סתר שנמשכו תשעה חודשים. העובדה היא שמצא נתון בהאזנות סתר ולא מזהירים אותו שהוא בא במגע עם אנשים פסולים מבחינת המשטרה. אם אחרי שלושה חודשים אין חומר שמצדיק את הדחתו המיידית של מצא מהתפקיד, מדוע לא הופסקו ההאזנות? אין לי איך לכנות זאת אלא שערורייה".
לאחר מכן הוסיף תל-צור: "חיים ומוות ביד הלשון. עוד לא שמעתי שירשיעו אדם מאחר ששמו מתגלגל בפה של אחרים. אני לא רוצה לשער מה התמונה במשרד ממשלתי אחר מבחינת מינויים. אף אחד לא חלם להדביק תווית של מעשים פליליים להתנהלות כזו. יש בתיק הזה גם מחלוקות עובדתיות. לא היה מתת. מצא ידע שהוא מומלץ ואין משקל למה שקארשי או בן-גור יעשו למענו". השורה התחתונה היא, סיכם תל-צור, כי מינוי שמצא לא רצה בו לא יצא לפועל.
שתי העדות הראשונות במשפט היו עובדות הרשות. מרים אוחיון היא אחראית משאבי אנוש על כמה בתי מכס ויחידות מע"מ. התובע שחקר אותה, עו"ד יוחאי בן שמואל, ביקש להראות כי סמנכ"ל מינהל שמואל בוברוב, הנאשם בתיק, ביקש להשפיע על אוחיון לקבל את עובדת הרשות רות זלצמן לקורס מעריכים. העדה סיפרה שבוברוב נכנס לחדרה ואמר שהוא רוצה לקדם נשים, ובחן אפשרות לעזור לזלצמן להיבחר. לדבריה, היא ענתה כי אם יתאפשר, היא תנסה לקדם זאת בוועדה שבה היא חברה. "אנשי הוועדה לא הכירו את בוברוב וגם אם הייתי אומרת שהוא ביקש, זה לא היה עוזר", שיחזרה העדה. אגב, לבסוף לא הצליחה זלצמן להתקבל לקורס.
זלצמן, שהיתה העדה השנייה אתמול, דיווחה כי ניסתה להתקבל לקורס שלוש פעמים. "מה עשית חוץ מהגשת המסמכים?", שאל התובע. "ניגשתי לוועדה. לא עשיתי שום דבר. ישבתי ולמדתי לשאלות שחשבתי שישאלו אותי", סיפרה זלצמן, והוסיפה: "גיסי שאל אותי לאיזה קורס אני מנסה להתקבל. ידעתי שהוא עבד בעבר ברשות המסים. הוא בירר ולאחר שהופעתי בפני הוועדה אמר לי שלא היה לי סיכוי מלכתחילה".
מצא מיוצג על ידי עורכי הדין דוד ליבאי, נבות תל-צור ודפנה ליבאי; קארשי מיוצג על ידי עו"ד איתן מעוז; בן-גור מיוצג על ידי עורכי הדין משה ישראל ואייל בסרגליק; יוסף שטיינמץ, לשעבר אחראי יבוא אישי ברשות, מיוצג על ידי עו"ד בעז בן-צור; שמואל בוברוב, לשעבר סמנכ"ל לענייני מינהל, מיוצג על ידי עו"ד רותי ליטבק; יגאל סער מיוצג על ידי עו"ד גיל דחוח; ואילו סמנכ"ל לעניינים מקצועיים לשעבר ברשות, גידי בר-זכאי, מיוצג על ידי עו"ד רועי בלכר.
"מה שמקולקל ומושחת הוא מה שקורה במחשכים ובשיחות הטלפון"
מאת עמית בן-ארויה
15.3.2010 / 7:01