המגזר הרביעי בישראל: נתונים ראשונים מהאקדמיה

>> בישראל פועלים כיום 212 ארגונים בעלי מטרות חברתיות, בדומה לארגוני המגזר השלישי, ואולם להשגת מטרותיהם הם מאופיינים באוריינטציה עסקית - כך עולה ממחקר חדש שערכו פרופ' בני גדרון ודקלה יוגב מהמרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבדק לעומק 31 ארגונים כאלה.

לדברי החוקרים, התפתחות של ארגונים כאלה היא תופעה חדשה בישראל ובעולם, שקיבלה תנופה בעקבות המשבר הכלכלי והמשבר בפילנתרופיה ובגיוסי תרומות שבא בעקבותיו.



החוקרים טועני כי המגזר החדש כולל שלושה סוגי ארגונים בעלי יישויות משפטיות שונות: קואופרטיבים חברתיים, עסקים חברתיים ופעילות עסקית במסגרת עמותות. המשותף לשלושת סוגי ארגונים אלה הוא הצורך שלהם לאזן בין מטרותיהם החברתיות, כגון שיקום נכים או העצמת נשים החיות בפריפריה, לבין יכולתם לעמוד בתנאי תחרות בשוק החופשי ולהיות רווחיים. "אלה אם כן ארגוני כלאיים (ארגונים היברידיים) שהמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם מתמודדים תדיר עם המתח בין מטרותיהם החברתיות ופעילותם העסקית", אמר פרופ' גדרון.



המחקר זיהה 212 ארגונים כאלה בישראל, ובדק אותם בדיקה מעמיקה. הוא מצא שארגונים כאלה מוקמים סביב שלוש אוכלוסיות יעד: נוער מנותק, נשים בפריפריה ונכים. קטגוריה נוספת היא קואופרטיבים למזון אורגני.



על פי נתוני המחקר, ארגונים הפועלים עבור נוער מנותק מוקמים לעתים קרובות במסגרת עמותות, בפעילותם הם מדגישים את הצד הטיפולי באוכלוסיית היעד, מחזורי המכירות שלהם נמוכים והם מתקשים לבנות לעצמם תשתית רווחית. ארגונים המוקמים על ידי או עבור נשים ונכים מדגישים יותר את הצד העסקי, מחזורי המכירות שלהם גבוהים יותר והם מצליחים לדווח על רווחים, תוך תשלום משכורות הוגנות לעובדיהם.



פרופ' גדרון אמר כי "למרות המימדים הצנועים של תופעה זו כעת, אם נשפוט על המתרחש במדינות אחרות, יש לה פוטנציאל פיתוח רחב, אם תזכה למדיניות ממשלתית תומכת ולהשקעות של תומכים שיהפכו מפילנתרופים למשקיעים חברתיים. אתגר מיוחד עומד בפני המנהלים ארגונים כאלה, החייבים לבנות מערך ניהולי המתייחס למורכבות של סוג ארגונים זה".