>> ביום שלאחר האישור בממשלה של התוכנית הלאומית להשבת מוחות לישראל, בעלות של 1.3 מיליארד שקל בחמש שנים, נשמעים רוב בכירי האקדמיה הישראלית מרוצים: "אם המיזם הזה יצלח, זה בהחלט מהלך היסטורי. זה מסוג הדברים שיכולים לחולל תפנית גדולה מאוד ואימפקט משמעותי" - כך אמרה אתמול נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי.
לדבריה, "אם יושקעו בתוכנית משאבים אמיתיים, היא תהיה מהפכנית. הבאת מאות מדענים חזרה לישראל בתחומים שיהיו חשובים לקידום המחקר והצרכים של מדינת ישראל, יכולה להיות אירוע מכונן בהיסטוריה שלנו".
לפי התוכנית, יוקמו כ-30 מרכזי מצוינות באוניברסיטאות בתחומי מחקר מוגדרים מראש, ויגויסו להם חוקרים ישראלים מובילים בתחומם מחו"ל, לצד חוקרים ישראלים מצטיינים. עלות הקמת כל מרכז מוערכת בכ-45 מיליון שקל, בהתאם לתחום המחקר.
"הרעיון לעשות את זה סביב מרכזי מצוינות הוא נכון", אומרת כרמי. "לראשונה בישראל, לאחר הרבה שנים, תהיה חשיבה לגבי התחומים שנרצה להתמקד בהם. התוכנית גם תעזור לכלכלת המדינה ולמימוש צרכיה".
פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, משבח גם הוא את המהלך: "מדובר במהלך נכון ונמרץ שממקד את תשומת הלב בעיקר הבעיה - רמת המחקר הישראלית, שצריכה לשמור על מעמדה הבינלאומי. התוכנית משדרת מסר חד וברור של ממשלת ישראל לגבי סדר היום הציבורי והאקדמי, ששם במקום הראשון את המחקר האוניברסיטאי המתקדם שנעשה על ידי אנשים שרוצים לחזור לישראל".
בן ששון אומר גם כי הוא מרוצה מקצב ההתקדמות של התוכנית. הוא הציע כי הצוות שעומד בראש הקרן הלאומית למדע, ילווה גם הוא את הבקרה והערכה של התוכנית. "האנשים שצריך לקלוט אותם חייבים להיות בעלי הוכחות שהם ב-5% העליונים של המחקר בעולם", אומר בן ששון.
פרופ' אהוד גזית, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, טוען כי התוכנית עשויה לחולל שינוי כלכלי במדינה: "ישראל יכולה להיות המדינה עם התל"ג הכי גבוה בעולם, והשקעה במחקר ובהשכלה גבוהה היא הדרך להשיג את זה", אומר גזית. "אני מקווה שהתוכנית היא צעד ראשון לקראת השגת התהליכים האלה. על אף שלא קיבלנו את מלוא הפרטים על התוכנית, היא צעד חיובי לקראת החזרת האקדמיה הישראלית למצב שבו היתה לפני כמה שנים".
מאיפה יגיע הכסף?
ואולם גם הסנגורים הגדולים של התוכנית מעלים חששות לגבי אופן התקצוב שלה. לפי החלטת הממשלה, תשתתף המדינה בכשליש מתוך הסכום הכולל ותקצה לכך כ-450 מיליון שקל. בנוסף למימון הממשלתי, כשליש ממימון ההקמה יגיע מתקציבי האוניברסיטאות - שיתחרו ביניהן על הקמת המרכזים. שליש נוסף יגיע מקרנות פילנתרופיות שייבחרו לשם כך.
כרמי מסתייגת מאופן מימון התוכנית: "אני חוששת שהתוכנית לא תצליח לממש את המטרה אם לא יושקעו בה משאבים אמיתיים, וינסו להעביר לה משאבים שגם כיום קיימים במערכת", אומרת כרמי. "אין פה יצירה של מקורות חדשים - מלבד ה-450 מיליון שקל מתקציב המדינה. אלה מקורות שבין כה קיימים במערכת".
גם ההסתמכות על הקרנות הפילנתרופיות בעייתית, לדעתה. "זו בעיה רצינית מאוד. המשמעות היא שאנחנו צריכים להסתמך על רצונם של אנשים להתגייס לדבר כזה", אומרת כרמי. "אין מספר אינסופי של תורמים, והקרנות ממילא תורמות לאוניברסיטה זו או אחרת. אם הקרנות יתרמו לתוכנית הזאת, הן לא יתרמו למקומות אחרים".
לדבריה, "גם לאוניברסיטאות תהיה בעיה להשיג את הכספים. קליטת 300 מדענים חדשים היא לא דבר של מה בכך, וכרוכה בהוצאה גדולה שרחוקה מלהיות טריוויאלית". כרמי ציינה כי עלות תקן בכיר באוניברסיטה לקליטת מדען נאמדת ב-200 אלף דולר בשנה. "אם מדברים על 300 מדענים חוזרים, ההוצאה גדולה ביותר. אם לא תהיה התחייבות אמיתית לבצע את זה, אני חוששת שהתוכנית לא תשיג את המטרה".
גם פרופ' ששון מדבר בזהירות על מימון התוכנית: "חסרים עכשיו לאוניברסיטאות משאבים שבדו"ח שוחט הוגדרו ב-2.5 מיליארד שקל. האוניברסיטאות נמצאות עדיין בפער בגין התקצוב החסר שלהן, שהוא פרי מדיניות של הממשלות בשנים האחרונות. הממשלה לא עמדה בהתחייבויות שלה כלפי האוניברסיטאות. הצפייה של מימון מיידי לכל האוניברסיטאות צריכה להיות זהירה, כי הן עדיין לא הצליחו לעלות על דרך המלך".
לתוכנית קמו כבר מתנגדים מוצהרים - ועד ראשי המכללות, שאינו מרוצה מכך שלפי התוכנית, המרכזים יוכלו לקום רק על ידי האוניברסיטאות. לפי ועד ראשי המכללות, התוכנית "פוגעת בנגישות להשכלה הגבוהה בכלל, ובפריפריה בפרט. ההחלטה להשקיע משאבים בפיתוח המצוינות מבורכת, אך לא ייתכן שהמדינה משקיעה משאבים ומתעלמת שוב מאזורי הפריפריה. אנו דורשים כי גם המכללות האקדמיות יהיו חלק מההחלטת הממשלה, כדי שיוכלו להתפתח ולהתחזק בעזרת סגל אקדמי מצוין", נמסר מהוועד.
"צעד בכיוון הנכון"
גם אם שאלת התקציב עדיין לוטה בערפל והמכללות מתנגדות לתוכנית, בממשלה יש שביעות רצון מאישורה. שר החינוך, גדעון סער, אמר בישיבת הממשלה כי ביצוע התוכנית יהיה "זריקת מרץ למערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל, הן בהיבט של התוספת התקציבית והן בהיבט של חיזוק המצוינות". סער הדגיש כי התוכנית תעודד שיתוף פעולה בין מוסדות, לרבות שיתוף קרנות ומכוני מחקר.
פרופ' עומר מואב, כלכלן מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת לונדון, שמשמש גם יו"ר הפורום המייעץ לשר האוצר, סבור כי אישור התוכנית הוא רק צעד ראשון: "האתגר האמיתי הוא לא רק להחזיר אנשים מחו"ל, אלא לחשוב איך יוצרים בישראל תנאים שיגרמו לאנשים שנמצאים פה כיום לא לעזוב", אומר מואב. "האתגר הזה מחייב טיפול עמוק בכל מבנה ההשכלה הגבוהה בישראל, והתמריצים והשכר שנהוגים במערכת הזאת".
לדבריו, "בתחומים מסוימים אין משרות פנויות, וקשה להביא אנשים חדשים וטובים. יש תחומים שבהם הבעיה היא השכר. הגישה הישראלית היתה התעלמות מוחלטת מהאלטרנטיבות שיש לאנשים בחו"ל. השכר פה הוא זהה בכל תחומי המחקר ובכל האוניברסיטאות, וגם בקריטריונים להתקדמות יש התחשבות מעטה. התוכנית היא צעד בכיוון הנכון".
1,000 מדענים כבר נרשמו
בינתיים, בשטח, מתברר כי החלה כבר שיבת המוחות. בשנים האחרונות עושות האוניברסיטאות מאמצים לקלוט חוקרים ישראלים שעבדו בחו"ל. כך למשל, קלטה אוניברסיטת בר אילן בשנים האחרונות כ-30 מדענים ישראלים מחו"ל. נשיא בר אילן, פרופ' משה קוה, אמר כי "אם יש למדינת ישראל משאב חשוב, זהו ההון האנושי. החזון שלנו הוא להחזיר מדענים לישראל, וזוהי מבחינתנו משימת קודש".
לדברי סגן הנשיא למחקר באוניברסיטה, פרופ' הרולד בש, העומד בראש התוכנית לקליטת מדענים חוזרים באוניברסיטה, "קליטת המדענים כבר מוכיחה את עצמה כהצלחה, וכבר אפשר לראות עלייה בתפוקות המחקר".
במועצה הלאומית למחקר ופיתוח, בראשות פרופ' עודד אברמסקי, בירכו על התוכנית. בעוד שאחד הצעדים בתוכנית להשבת מוחות הוא הקמת מאגר של מדענים ישראלים באמצעות משרד הקליטה, במועצה כבר החלו לאחרונה לפתח מאגר אינטרנטי דומה. כיום רשומים במאגר יותר מ-1,000 בקשות, ואלה נמצאות בתהליכי עיבוד על ידי צוות המועצה.
עומר מואב: "האתגר האמיתי הוא לא להחזיר אנשים מחו"ל, אלא לחשוב איך גורמים לאקדמאים לא לעזוב"
מאת ליאור דטל
15.3.2010 / 10:26