באחרונה הונח על שולחן הממשלה דו"ח ה-OECD במסגרת בחינת צירופה של ישראל לארגון. הדו"ח, על מצב התעסוקה בישראל, המליץ בפני הממשלה להפעיל תוכניות להסרת חסמים והגדלת התעסוקה בקרב אוכלוסיות ששיעורי תעסוקתן נמוכים במיוחד, בין היתר, גברים חרדים.
ה-OECD אינו מומחה לתעסוקת גברים חרדים, הוא פשוט אימץ בהמלצותיו את דעתם של מומחים בישראל, הסבורים כי הדרך להגדלת ההכנסה ורמת החיים והפחתת העוני בקרב אוכלוסייה זו עוברת בעיקר בהעלאת שיעור התעסוקה של גברים חרדים, כלומר, הגדלת מספר המפרנסים. את העתודה להגדלת מספר המפרנסים ניתן למצוא, לפי גישה זו, בקבוצת הלומדים בישיבות.
אין להתעלם מכך שהמלצת אנשי המקצוע לפעול דווקא בקרב גברים חרדים מושפעת מהגישה כי על הגבר מוטלת האחריות העיקרית לפרנסת המשפחה, ואילו האשה היא מפרנסת משנית. ואולם ביחס לאוכלוסייה החרדית, אין לדחות על הסף השערה הפוכה - בטווח הארוך נשים חרדיות ימשיכו להגדיל את תעסוקתן ויבססו את מעמדן כמפרנס עיקרי, בעוד הגברים ייוותרו מפרנס משני.
מפתח להתמודדות עם העוני במגזר
ההון האנושי של הנשים החרדיות מתאים יותר להשתלבות מהירה בשוק העבודה לעומת הגברים, שהשקיעו בלימוד אשר זיקתו חלשה להשתלבות מהירה בשוק העבודה, מצב המחייב השקעה בהכשרתם והסבה עתירת זמן. בנוסף, רבים מהסמינרים לנשים במגזר החרדי פתוחים לשינויים בתוכניות לימודים תוך הדגשת לימודים טכנולוגיים. הכשרת נשים בתחומי למידה מורחבים שאינם מרוכזים רק בהכשרה במקצועות החינוך, פותחת ערוצי תעסוקה חדשים המותאמים לאוכלוסייה זו.
יצירת מקומות עבודה בסמיכות ליישובים חרדיים, כמו מודיעין עילית וביתר עילית, היא דוגמה לכך שאלפי נשים חרדיות, שלא היו בכוח העבודה או שוויתרו על עיסוק בהוראה, השתלבו בעבודות בתחומים מגוונים, לרבות בטכנולוגית המידע. נשים חרדיות העובדות בתחומים טכנולוגיים ולא בהוראה מכפילות את שכרן, מעלות באופן ניכר את רמת החיים של משפחותיהן, ובמקביל מצמצמות את העוני. כל זאת תוך פרק זמן קצר יחסית וללא שינוי בתעסוקת הגברים.
לעומת זאת, יכולת ההשתכרות של חרדים הלומדים בישיבות ומבקשים להשתלב בשוק העבודה נמוכה ואינה מהווה תמריץ חזק דיו כדי לוותר על התמיכות הניתנות להם בעת לימודיהם. מצב זה מעודד את המשך הלימודים על חשבון היציאה לעבודה.
המסקנה היא שכדאי להגדיל את ההשקעה בנשים חרדיות. כדאי גם לפתוח בפניהן אפשרויות לימוד של מקצועות חדשים המגדילים את אפשרויות התעסוקה שלהן בשכר גבוה, במקביל להרחבה של מסגרות הטיפול בילדים, מפני שעיקר הכוח לחולל שינוי בתעסוקה בקהילת החרדים טמון דווקא בנשים חרדיות.
הכותב הוא מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת