מהלך הקריירה של 2010

אם אתם עובדים בענף הפיננסים, ואם הקריירה שלכם חשובה לכם, כדאי שתשימו לב לנתונים הבאים:



מחקר שערך הבנק המרכזי של בריטניה גילה כי היקף עסקות המט"ח בעולם הגיע ל-4 טריליון דולר ביום.



בארה"ב גדל היקף המסחר במטבע חוץ בששת החודשים שהסתיימו באוקטובר ב-28%, והגיע ל-675 מיליארד דולר ביום.



בנק ההשקעות הגרמני דויטשה בנק, המוביל בעולם בתחום המסחר במט"ח, דיווח בינואר כי היקפי העסקות במערכת המסחר הקמעונית שלו גדלו אשתקד ב-40%.



שוק מטבע החוץ גדול יותר מכל שאר השווקים הפיננסיים גם יחד. הנתונים של שוק מטבע החוץ עשויים לגרום לסחרחורת למי שלא בקיא בהם. בישראל, לדוגמה, מסתכם המחזור היומי במניות בכ-400 מיליון דולר, ואילו המחזור היומי באג"ח מגיע לכמיליארד דולר - כולל עסקות באג"ח ממשלתיות ובמק"מ.



ומה בדולר? בשוק מטבע החוץ הישראלי - והכוונה היא רק לעסקות פשוטות שבהן מעורב השקל המקומי, ללא אופציות ושאר נגזרות מורכבות - מסתכם המחזור היומי ב-4.1 מיליארד דולר, פי עשרה משוק המניות ופי שלושה מכל השווקים האחרים גם יחד. אלא שלמרות גודלו, שוק המט"ח לא נמצא בשנים האחרונות במוקד תשומת הלב של המשקיעים ושל היועצים.



מדוע? השקל היה בשנים האחרונות במגמת התחזקות, תופעה שלא עודדה את המשקיעים לגוון את המטבעות בתיק ההשקעות שלהם. ומאז המשבר, הריביות ברוב המרכזים הפיננסיים בעולם נמוכות - עובדה שאינה מעודדת רכישת ני"ע זרים. התוצאה היא שאפיק המט"ח נחשב עד עתה לפחות מעניין בעיני הציבור. בתיק ההשקעות הטיפוסי הוא מקבל בדרך כלל הקצאה של 10%–15%, שנראית יותר כמו ביטוח מפני פיחות בלתי צפוי או ניסיון חסר התלהבות של יועץ ההשקעות לצאת ידי 'חובת הפיזור' החלה עליו.



ואולם ייתכן שכל זה משתנה. שנות ה–80 היו העשור של עסקות המיזוגים והרכישות הגדולות. שנות ה-90 היו העשור של הון הסיכון, הנפקות הטכנולוגיה והנאסד"ק, ואילו העשור הראשון של שנות ה-2000 היה זה של קרנות הגידור ומומחי הנגזרים שהן העסיקו. כעת, טוענים פרשנים, כל הסימנים מצביעים על כך שהעשור הנוכחי יהיה העידן של שוק המטבעות והריביות - ושל מי שיודע לסחור בהן, לנתח אותן ולייעץ לגביהן ללקוחותיו.



15 השנים האחרונות לא היו קרקע טובה לעוסקים במט"ח. הולדת היורו אמנם יצרה מטבע חדש, אבל היא ביטלה מטבעות רבים אחרים ואת זרם העסקות שהם יצרו. המארק הגרמני, הפרנק הצרפתי, הלירה האיטלקית והפזו הספרדי נדחקו כולם לספרי ההיסטוריה. באותו זמן, הדולר האמריקאי שלט בכלכלה הגלובלית. חלק גדול מאזרחי העולם - ורבים בישראל - חשבו בדולרים, נקבו מחירים בדולרים וביצעו עסקות בדולרים.



אלה לא תנאים טובים לפריחה של שוק המטבעות, אך למרות זאת היקף המסחר במט"ח רק גדל והלך. הסיבה: הריצה של משקיעי העולם המערבי העשיר להשקעות בנכסים במדינות המתפתחות, כמו סין, הודו, רוסיה ודרום אמריקה. כדי לקנות מניה בברזיל, למשל, צריך משקיע ישראלי למכור שקלים, לקנות דולרים, להמיר את הדולרים לריאל ברזילאי - ורק אז לקנות את המניה המקומית.



כדי לקנות איגרת חוב בעלת תשואה נאה באוסטרליה, פעולה פופולרית בקרב ישראלים לא מעטים בשנה האחרונה, צריך לקנות דולרים אוסטרליים. המסחר במט"ח עלה, אבל לא בזכות שוק המטבעות אלא בגלל התיאבון למניות, לאג"ח, לריביות ולנדל"ן של מדינות המציגות צמיחה כלכלית גבוהה מזו של המערב.



ואולם המציאות משתנה. משבר החובות ביוון הציף את הבעיות של גוש היורו, מדי יום גוברות הערכות שהגוש עשוי להתפרק - והמטבע האירופי צונח. במקביל, כלכלנים חוזים כי בעשור הקרוב יישחק המעמד של ארה"ב ככלכלה המובילה בעולם, ואתו גם המעמד של הדולר כמטבע הבסיס לחיסכון ולעסקות בינלאומיות.



סין, אומרים רבים, תיהפך עד 2017 לכלכלה הגדולה בעולם, והמטבע שלה יתפוס את הבכורה בשוק המטבעות. כבר כיום מדווחים בנקים מרכזיים שהם מגדילים את ההשקעות שלהם בנכסים הנקובים במטבעות שאינם דולרים. יש רעיונות לגבי יצירת "מטבע בינלאומי" שישמש לסחר בין מדינות ולאגירת יתרות מט"ח. רעיונות אחרים מדברים על אגירת יתרות בזהב או ב"סל מטבעות" מיוחד שייבחר על ידי הקהילה הבינלאומית.



התוצאה: כל מה שקשור למטבעות, לשערי החליפין שלהם ולמסחר בהם - נמצא בקדמת הבמה. המשבר הכלכלי הנוכחי רק חיזק את המגמה. את כל מה שקרה בשווקים העולמיים בחצי השנה האחרונה מכנים המומחים "ה–carry trade הענק" - מונח שמתאר נטילת הלוואה במטבע של מדינה שבה הריבית נמוכה והשקעה של הכסף במטבע של מדינה שבה הריבית גבוהה.



משקיעים רבים, מתברר, נטלו אשראי זול בדולרים בזכות הריבית הנמוכה בארה"ב והזרמות המזומנים של הממשלה והשקיעו את הכספים בנכסים ובמטבעות הנושאים תשואה גבוהה יותר. כשמדברים על סוף הגאות בשווקים, הכוונה היא להפיכת כיוון התנועה של המעגל - כלומר עליית הריבית הדולרית, מכירת הפוזיציה בשווקים מתפתחים והחזרת הכספים אל חיק הדולר והיורו.



הטירוף של השקעה בזהב, שאחז ברבים מקרנות הגידור והמשקיעים המתוחכמים, הוא בסופו של דבר הימור על שוק המטבעות. הזהב עלה, ולדעת רבים הוא ימשיך לעלות - לא בגלל ביקוש תעשייתי למתכת הצהובה, אלא כאפיק מקלט לתקופה של אימודאות, דולר יורד ואינפלציה עולה. יש לזכור כי הדרמה הגדולה של הכלכלה הישראלית בשנה האחרונה היתה מלחמת בנק ישראל בספקולנטים הזרים בשוק המט"ח, והניסיונות של הנגיד סטנלי פישר לעצור את נסיקת השקל באמצעות רכישות מט"ח.



במציאות זו, כל תרחיש בשנים הקרובות יכלול מרכיב מרכזי אחד: תנודתיות, עניין ומתח בשוק המטבעות העולמי - ובשוק המט"ח המקומי. לכן, הנה המלצת קריירה ליועצים, לסוחרים ולמשקיעים המקצועיים u1513 שמעוניינים להפוך את כישוריהם למבוקשים יותר: למדו את רזי שוק המט"ח. הבינו איך עובדים המנגנונים שלו ומי השחקנים המניעים את אותו.



למדו כיצד לעזור ללקוחות לבצע עסקת הגנה מפני תנודה מסוכנת של מטבע או ריבית שעלולה לשחוק את הרווח והתשואה שלהם. לחלופין, עבור לקוחות המעוניינים דווקא להגדיל את עוצמת ההימור, למדו כיצד למנף תנודות בעסקת מט"ח או עסקת ריבית, באמצעות המגוון העצום של חוזים, אופציות, אסטרטגיות ומכשירים מורכבים שהשוק הזה מציע.



כי לפי המגמות בכלכלה הגלובלית ולפי התנודתיות של השווקים - העשור הקרוב עשוי להיות העידן של אנשי המט"ח.