גולדמן סאקס וג'יי.פי מורגן מנצלים את כוחם בשוק הנגזרים לשם גביית בטחונות מוגדלים

גולדמן סאקס וג'יי.פי מורגן צ'ייס, שניים מהסוחרים הגדולים בעולם בנגזרים מחוץ לבורסה, מנצלים את עוצמתם בשוק על מנת להבטיח לעצמם מימון זול במקביל להכנסות של מיליארדי דולרים מפעילות זו, לפי מאמר בבלומברג.



שני הבנקים דורשים הסדרים לא מאוזנים עם חברות קרנות הגידור אותן הם משרתים, כאשר הם דורשים מהם ערבונות מוגדלים על מנת לצמצם את סיכון הבנקים כתוצאה מפעולות המסחר שהם מבצעים עבורן. זאת, תוך העמדת ערבונות קטנים יותר על הימוריהם. חוסר איזון זה הניב לגולדמן סאקס 110 מיליארד דולר, בסוף דצמבר, לפי דיווחים שהגיש. מדובר בסכום שהבנק יכול כעת להשקיע בנכסים בעלי תשואות גבוהות יותר.



ריצ'רד לינדזי, מנהל לשעבר של רגולציית שווקים ברשות ני"ע בארה"ב (sec), אמר לבלומברג כי "מי שנחשב לשחקן מרכזי בשוק ומחזיק במוצר שלא ניתן להשיג במקומות אחרים, מחזיק בכוח רב במשא ומתן".



גולדמן סאקס טען כי הסכמי הערבון הנוקשים שלו היו מגנים עליו מפני פשיטת רגל של aig. אך במקום זאת, חבילת סיוע ממשלתית בסך 182.3 מיליארד דולר ל-aig היא שהבטיחה כי גולדמן סאקס ובנקים אחרים יקבלו את מלוא ההחזר לכספם.



ב-3 השנים האחרונות, גולדמן סאקס הגדיל את דרישותיו לערבונות בגין פעילות בשוק הנגזרים, לפי דיווחי החברה ל-sec. למעשה, החברה אספה ערבונות המייצגים 57% מנכסי הנגזרים שברשותה, נכון לדצמבר 2009. לעומת זאת, גולדמן הציבה ערבונות בשיעור 16% כנגד התחייבויותיה, לפי דיווח החברה החודש. מדובר בפער גדולה בהרבה לעומת 2007, אז היה היחס 32% ל-19%. "זה ארביטראז' ערבונות קלאסי", אמר לבלומברג בראד הינץ, אנליסט סנפורד ברנסטיין שהיה בעבר סמנכ"ל הכספים של ליהמן ברדרס. "תמיד רצוי לקבל יותר ערבונות ממה שאתה מעמיד".



הבנקים יכולים להשתמש בערבונות לשם השקעה. הם אמנם צריכים לשלם עליהם ריבית, אך לרוב בשיעור נמוך. כך למשל, מאזן הערבונות של גולדמן, בסך 110 מיליארד דולר, יכול להניב לו תשואה שנתית בסך 439 מיליון דולר אם מחצית מהכסף יושקע באג"ח ממשלתיות של ארה"ב לשנתיים, ובשיעור הנוכחי של הריבית הפדרלית, לפי חישובי בלומברג. לדברי מייקל דובאלי, דובר גולדמן סאקס, החישובים של בלומברג פגומים. "אנחנו מנהלים את הערבונות שלנו כחלק מניהול הסיכונים שלנו, ולא כמנוע רווחיות", הוסיף.



בסוף 2009, גבה ג'יי.פי מורגן 37 מיליארד דולר יותר בערבונות מאשר סך הערבונות שהעמיד כנגד פעילות הנגזרים. לעומת זאת, היחס בסיטי, ש-27% ממנו בבעלות ממשלת ארה"ב, היה הפוך, והוא העמיד 11 מיליארד דולר יותר כנגד פעילות הנגזרים משאסף מחברות אחרות, לפי דיווחי החברה.