בית המשפט: תושבי כפר ורבורג לא ישלמו למינהל 35 מיליון שקל על שימוש בקרקע שרכשו לפני קום המדינה

שופט בית המשפט המחוזי מרכז יעקב שינמן, דחה תביעת מינהל מקרקעי ישראל מ-51 חברי מושב כפר ורבורג לשלם דמי שימוש בסך 35 מיליון שקל בגין שימוש חקלאי שעשו בקרקע במהלך 70 שנה. מדובר ב-715 דונם שחברי המושב, הסמוך לקריית מלאכי, רכשו ב-1939 בכספם הפרטי מחברת אמיק"א (חברה מיישבת שהוקמה באנגליה בשנות ה-30 של המאה הקודמת) שרכשה קרקעות בארץ ישראל להקמת ישובים חקלאיים.



מסיבות שונות לא נרשמה הקרקע בטאבו על שמות הרוכשים ולאחר מלחמת השחרור היא נרשמה כ"נכסי נפקדים" והועברה על ידי המדינה ל"רשות הפיתוח" ולאחר מכן לקק"ל ולניהול למינהל מקרקעי ישראל. כל זאת ללא ידיעתם של חברי המושב שרכשו אותה. ב-2008 גילו יורשי וצאצאי המתיישבים תעודות מכר, שהעידו כי אבותיהם, שכבר נפטרו ברובם, רכשו את הקרקעות בכספם ובבדיקה שעשו היורשים התברר כי הקרקעות רשומות כקרקע מינהל.



היורשים פנו לבית המשפט בבקשה לתצהיר לפיו הם בעלי הקרקע ובבקשה ליתן צו לסילוק יד של המינהל מהקרקע. המינהל עם משיבים נוספים (האפוטרופוס על נכסי נפקדים, הקק"ל ומשרד האוצר) טען בבית המשפט כי מדובר בחוזי מכר היסטוריים שחלה עליהם התיישנות מתוקף "חוק המקרקעין" וביקש לדחות את התביעה על הסף. השופטת הילה גרסטל, דחתה את טענות המינהל ופסקה כי חוק ההתיישנות לא חל על המקרה הנידון. גם הבקשה שהגיש המינהל לזכות ערעור על החלטת השופטת גרסטל נדחתה על ידי השופט אליעזר גרוניס.



בתגובה לדחיית הבקשה לזכות ערעור הגיש המינהל תביעה שכנגד, לפייה תביעת חברי המושב לבעלות על חלק מקרקעות המושב, מבטלת את חוזה החכירה שבין המושב למינהל על הקרקע שבמחלוקת ועל כן על התובעים לשלם דמי שימוש מהוונים בגין השימוש שעשו בקרקע במהלך 70 שנה בסך כולל של 35 מיליון שקל.



התובעים השיבו לתביעה שכנגד, כי מדובר בתביעה שהוגשה מטעמים פסולים וניצול לרעה של הליכי משפט והטעם העיקרי להגשתה על ידי המינהל הוא "ליצור מאזן אימה" ולגרום לחברי המושב לוותר על תביעתם לבעלות על הקרקע וכאזהרה לעשרות הקיבוצים ומושבים שרכשו קרקעות חקלאיות בכספם לפני הקמת המדינה "שלא כדאי להם להתעסק עם המינהל".



השופט שינמן דחה את תביעת המינהל וקבע כי אם המינהל מבקש להעלות טענה לבטלות חוזה החכירה ותשלום דמי שימוש מתוקף הבטלות הזו הוא יהיה זכאי לעשות זאת בדיון בתביעת חברי המושב לקבלת הבעלות (התביעה העיקרית) על הקרקע.



נקמת המינהל: תובע ממושב כפר ורבורג לפצותו ב-35 מיליון שקל ולהשיב 715 דונם של קרקע חקלאית