הצעת חוק בסנאט: הרפורמה הגדולה ביותר ברגולציה הפיננסית בארה"ב מאז השפל הכלכלי הגדול

יו"ר ועדת הבנקאות של הסנאט, הדמוקרט כריסטופר דוד, הציג היום בסנאט הצעת חוק לרפורמה הגדולה ביותר ברגולציה הפיננסית בארה"ב מאז תקופת השפל הכלכלי הגדול בשנות ה-30 של המאה הקודמת.



הצעת החוק קרובה יותר לרפורמה שמבקש לקדם הנשיא ברק אובמה מאשר לנוסח מרוכך שסביבו ניסה דוד לגבש תמיכה גם מצד כמה מהסנאטורים הרפובליקאים. זאת לאחר שמגעים שניהל דוד עם נציגי המפלגה הרפובליקאית הופסקו במפתיע בשבוע שעבר.



הרפורמה ברגולציה הפיננסית בארה"ב נועדה למנוע אירועים דומים לאלו שהתרחשו במהלך המשבר הפיננסי לפני שנה וחצי. "אנחנו עדיין פגיעים למשבר פיננסי", אמר דוד בעת הצגת הצעת החוק. דוד, שנוסח ראשוני של הצעת החוק שהציג בנובמבר נדחה על ידי הרפובליקאים, הודיע בשבוע שעבר על כוונתה להגיש הצעת חוק ללא תמיכת הרפובליקאים בטענה כי הזמן לאישור החוק השנה הולך ואוזל.



הצעת החוק שהציג דוד היום תעניק לממשל סמכות להשתלט על חברות פיננסיות שמהוות סיכון מערכתי למערכת הפיננסית כולה, ולפצל אותן למספר חברות. "הצעת החוק שמה קץ לצורך בחילוץ ממשלתי לבנקים גדולים מכדי ליפול", אמר דוד בעת הצגת הצעת החוק.



כמו כן, כוללת הצעת החוק הקמת מועצה בראשות משרד האוצר למעקב אחר סיכונים מערכתיים, וכן יצירת מנגנון למניעת נטילה מופרזת של סיכונים מהסוג שגרם למשבר בשוק הדיור בארה"ב. הצעת החוק גם כוללת רפורמה בפיקוח על הבנקים ותאגידים ועל המסחר בשוק הנגזרים.



הצעת החוק גם תאפשר לרגולטורים בארה"ב, לאחר שייבחנו את הסוגיה, ליישם חלקים בתוכנית שהציג אובמה בינואר, ואשר זכתה לשם "חוק וולקר" על שמו של האיש שיזם אותה - יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, פול וולקר. התוכנית המוצעת אוסרת על בנקים מסחריים להשקיע או להחזיק בקרנות גידור ובחברות השקעה פרטית או לעסוק בפעילות מסחר בכספי הבנקים עצמם (נוסטרו).



הצעת החוק כוללת גם שינויים בפיקוח על חברות בורסאיות, ומעניקה לבעלי מניות סמכות לבצע הצבעות לא מחייבות על שכר הבכירים ותקל עליהם להציע מועמדים לדירקטוריון. הצעת החוק גם כוללת רפורמה בפיקוח על שוק הנגזרים שנועדה להגביר את השקיפות בשוק זה. עם זאת, חברות הנעזרות בנגזרים לגידור או ניהול סיכונים עשויות להיות פטורות מהתקנות החדשות.



הצעת החוק כוללת גם שינויים בתפקידיו הרגולטוריים של הבנק הפדרלי, ומעניקה לבנק המרכזי בראשונה סמכות לפקח על מרבית החברות הפיננסיות הגדולות, גם אלו שאינן בנקים. הבנק הפדרלי גם יפקח על חברות ההחזקות הבנקאיות הגדולות ביותר, כלומר חברות עם נכסים בהיקף של יותר מ-50 מיליארד דולר - בהן גולדמן סאקס, בנק אוף אמריקה, ג'י.פי מורגן צ'ייס, מורגן סטנלי, סיטי וכ-30 חברות נוספות.



הצעת החוק גם יוצרת סוכנות להגנת הצרכנים במסגרת הבנק הפדרלי שתפקידה לפקח על תחומי המשכנתאות, כרטיסי אשראי ומוצרים פיננסים אחרים.



סעיף נוסף בהצעת החוק נועד להגביל את השפעת הבנקים של וול סטריט על הבנק הפדרלי של ניו יורק. לפי הצעת החוק, נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק ימונה על ידי נשיא ארה"ב ולא על ידי על ידי מועצה הכוללת נציגים של הבנקים כפי שכיום. סעיף נוסף בחוק יאסור על מנהלי בנקים לשמש כחברים כמועצת הבנק הפדרלי של ניו יורק. במקרה שהסעיף אכן יאושר, יאלץ ככל הנראה מנכ"ל ג'י.פי מורגן צ'ייס, ג'יימי דימון, לפרוש ממועצת הבנק הפדרלי של ניו יורק.