עוד יום של שגרה עבר אתמול על שוק המט"ח בישראל: בשעה 9 בבוקר, על רקע גל נוסף של ביקושים לשקל הישראלי שהעלו אותו קרוב לרמה של 3.7 שקלים לדולר, החל בנק ישראל לקנות דולרים. בסוף היום הצטברו הרכישות של הבנק המרכזי לכ-140 מיליון דולר.
ההתערבות של בנק ישראל עשתה את שלה: בסוף יום המסחר נסגר שער הדולר ברמה של יותר מ-3.72 שקלים, פער של כ 2.5 אגורות בלבד לעומת רמתו בפתיחת המסחר. כמו בעשרות ימי מסחר ב-20 החודשים האחרונים, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר התייצב לימין היצואנים - ועצר בגופו ובשקלים שהוא מנפיק את התחזקות המטבע הלאומי.
נלחם בספקולציות
אבל מדוע הבנק המרכזי קנה דולרים דווקא אתמול? אחרי הכל, החל מאוגוסט 2009 בנק ישראל כבר אינו רוכש מט"ח על בסיס יומי קבוע, אלא באופן מזדמן. המדיניות של בנק ישראל פשוטה: הוא אינו מנסה לשנות את המגמה של הדולר בעולם, אבל בהחלט מתאמץ למנוע התחזקות של השקל מול כל המטבעות האחרים - אם בכירי הבנק מרגישים שהתחזקות זו אינה מבוקרת או נגרמת על ידי גורמים ספקולטיביים.
וזה בדיוק מה שקורה - שוב - בימים האחרונים. מכיוון שבנק ישראל אינו מתמקד בחולשה של הדולר אלא בעוצמה של השקל, הנתון שאותו הוא בודק מדי יום ומדי שעה הוא "מדד הסל האפקטיבי". מדד זה משקלל את השינוי בשער החליפין של השקל מול מספר של רב של מטבעות, בהרכב ובמשקל המשקפים את היקפי הסחר שלהן עם ישראל.
בתקופה האחרונה רשם מדד זה ירידות חדות. המדד, שירד לרמה של 89 נקודות, נמצא כעת ברמתו הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2008. המדד, שמשקף את עוצמת ההתחזקות האמיתית של השקל - לא רק מול הדולר אלא מול כל העולם - ירד מאז מאי 2009 בלא פחות מ-9%, כלומר השקל התחזק בשיעור זה מול הסל האפקטיבי.
בנק ישראל, ובעיקר היצואנים, מאוד לא אוהבים את הצניחה בגרף. היא משקפת שחיקה ביכולת התחרות שלהם בעולם, מכיוון שהתמורה שהם מקבלים עבור היצוא, לאחר תרגום לשקלים, הולכת ופוחתת, בעוד שעלויות הייצור מטפסות מעלה יחד עם ההתאוששות בשוק העבודה המקומי.
למעשה, גרף זה מבטא במידה רבה את החולשה של היצוא הישראלי בחודשים האחרונים: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר, ירד בשלושת החודשים אחרונים היקף היצוא של טכנולוגיית עילית מישראל בכ 18% בחישוב שנתי. עבור קובעי המדיניות הכלכלית בבנק ישראל ובמשרד האוצר מדובר במספרים מדאיגים. "טכנולוגיית עילית", כלומר ענפי ההיי-טק, מהווים 46% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל. בנוסף, הירידה הבולטת ביותר נרשמה דווקא במקום שבו המשק אמור להפגין את החוזק העיקרי שלו: יצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, שצנח בשלושת החודשים האחרונים
ב 45%.
שיקולי יחצנות
אבל מי אחראי להתחזקות של השקל מול הדולר וכל המטבעות? מי מכר וממשיך למכור את כל אותם מיליארדי דולרים שבנק ישראל נאלץ לספוג, כנגד גישתו המוצהרת לצמצם ככל האפשר את ההתערבות במסחר בשוק המט"ח?
עד היום התשובה לכך לא היתה ברורה. ידיעות שפורסמו ב-TheMarker בשנה החולפת טענו כי מדובר במתקפות ספקולטיביות מצדם של קרנות גידור ובנק זרים, אולם במחלקת השווקים בבנק ישראל התעקשו כי אין הוכחות או ראיות לטענה. בנוסף, בעבר טען בנק ישראל שדווקא היצואנים הישראלים היו אחראים לייסוף בשקל בימים מסוימים, בגלל הנטייה שלהם לשריין תמורות יצוא עתידיות - כלומר למכור מט"ח באמצעות חוזים עתידיים.
אלא שדווקא מחלקה אחרת בבנק ישראל פתרה את התעלומה. בכנס שהתקיים ביום חמישי שעבר הציג בנצי שרייבר, האחראי לחטיבת המידע והסטטיסטיקה בבנק, מחקר מקיף ומעמיק שביצע על התנהלות המסחר במט"ח במשך לא פחות מ-497 ימי מסחר. המחקר חשף באופן חד-משמעי כי תושבי חוץ הם אלה שהחריפו את הייסוף של השקל.
שרייבר התמקד במחקר ב"ימים חריגים", כלומר ימים שהסתיימו בשינוי חד בשער השקל, ובדק מה עשו באותם ימים המגזרים הפעילים בשוק המט"ח: היצואנים, היבואנים, חברות פיננסיות, תושבי חוץ ומשקי הבית. מתוצאות הבדיקה עולה כי בעוד שרוב המגזרים פועלים בימי ייסוף בדיוק כפי שהם פעול בימים רגילים, נוהגים תושבי חוץ להגדיל את מכירות הדולרים שלהם (וקניית השקלים) בהיקף של לא פחות מפי ארבעה.
הנתונים מהווים הוכחה מוחצת כל שתושבי חוץ פיננסיים - כלומר קרנות גידור וחדרי מסחר של בנקים זרים - הם אלה שמחריפים את הייסוף בשקל. אך את מרבית הפעילים בשוק המט"ח ממצאים אלה לא הפתיעו: הם כבר מזמן יודעים שאת המגמה במסחר בשוק המט"ח הישראלי קובעים הספקולנטים הזרים. הם אלה שמייצרים כמעט תמיד את רוב נפח המסחר - והם אלה שמחזקים (ולעתים גם מחלישים) את השקל הישראלי.
האם בנק ישראל באמת לא יודע מי מטלטל את המטבע הלאומי, מי מאלץ אותו לרכוש מטבע חוץ ולהגדיל את יתרות המט"ח של המדינה הרבה מעבר לדרוש? קשה להאמין. לבנק ישראל יש גישה וסמכות רחבה לחקור את השוק; הוא דורש ומקבל דיווחים מכל חדרי העסקות, המתווכים והפעילים המרכזים, ויש לו צבא של אנשי מחקר וסטטיסטיקה שעוסקים כמעט רק בעניין.
סביר יותר להניח שהתעלמות בנק ישראל מקיומם של גלים של מתקפות ספקולטיביות. בחודשים האחרונים נובע יותר משיקולים של יחסי ציבור וניהול ציפיות. ייתכן כי בבנק המרכזי חוששים שכותרות בנוגע ל"מתקפה ספקולטיבית", אם יקבלו אישור ממלכתי, יגרמו לשחקנים מקומיים ואולי גם לקרנות גידור נוספות בחו"ל להצטרף למגמה של מכירת הדולרים.
בכך הם עלולים להחריף את עוצמת הייסוף, להרע את מצבם של היצואנים - ולהקשות עוד יותר על מלאכת המגננה ורכישות המט"ח שבה נוקט בנק ישראל. אבל אסור לטעות: אתמול, בדומה לכל פעם קודמת שבה רכש בנק ישראל דולרים בחודשים האחרונים, ספג פישר את המכירות של ספקולנט זר, שמצדו מהמר שהשקל יתחזק כבר בטווח הקצר.