"האינטרסנטים רוצים שהאכיפה בשוק ההון תופקד בידיו של פודל"

>> הצעת החוק לייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך, שמטרידה רבים בשוק ההון, תידון היום בוועדת הכספים של הכנסת. הצעת החוק נועדה להקים מנגנון אכיפה מינהלית לטיפול בהפרות חוקי ניירות ערך, שיקצר את הליך הענישה הפלילית האורך זמן רב בגלל התארכות הדיונים בבתי המשפט. לפי הצעת החוק, תוקם ועדת אכיפה מינהלית בראשות יו"ר הרשות לניירות ערך ולצדו ימנה שר המשפטים שני משפטנים ושני אנשים בעלי מומחיות פיננסית.



על פי הצעת החוק, הוועדה תוסמך להטיל על מי שמצאה כי ביצע הפרה סנקציות כמו: הטלת קנסות כספיים בסך של עד 1 מיליון שקל ליחיד ו-5 מיליון שקל לתאגיד. כמו כן, תוסמך להטיל חיוב בהשבת רווחים שהושגו שלא כדין, חיוב בנקיטה של פעולות לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה, וכן, איסור על כהונה בגופים מפוקחים על ידי הרשות כמו חברות ציבוריות, חתמים, מנהלי קרנות, נאמנים ובעלי רישיון. האיסור יהיה לתקופה של 3 שנים או עד 5 שנים, באישור בית משפט. כמו כן, תהיה הסמכה לוועדה לשלול רישיון לאדם פרטי לתקופה של עד 3 שנים. ערעור על החלטת הועדה יהיה ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי.

יו"ר הרשות, פרופ' זוהר גושן, קיים בשבוע האחרון סדרת פגישות עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ועם ח"כים בוועדה כדי לשכנעם לאשר את הצעת החוק ולא להיכנע ללחצים של גופים אינטרסנטים.



"פגיעה בכללי הדמוקרטיה"



בין המתנגדים להצעת החוק הם בתי ההשקעות, שמיוצגים על ידי איגוד לשכות המסחר, ורשות החברות הציבוריות. במייל שהגיע לידי themarker ושנשלח על ידי מנהל תחום ענפי איגוד לשכות המסחר, רונן סלומון, לחברי האיגוד ולבתי ההשקעות השונים נכתב: "מאחר שלהערכתי, בדיון הראשון חברי הכנסת לא יעברו על כל 84 עמודי הצעת החוק, אני מתכנן להציג באופן כללי את הבעייתיות בהענקת סמכויות כה נרחבות לרשות ניירות ערך, לרבות פגיעה בכללי הדמוקרטיה בכך שגוף אחד ירכז בידיו סמכויות נרחבות שאין עליהן ריסון או פיקוח, והכל בשם ייעול הליכי האכיפה".



הטענה העיקרית של מתנגדי החוק היא שהאכיפה האזרחית מרכזת סמכויות רבות בידי הרשות לניירות ערך, ובכך היא פוגעת בהפרדת הרשויות. גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות מציין כי באופן עקרוני מנהלי החברות הציבוריות דווקא בעד אכיפה מינהלית, אבל לא במתכונת שאותה מציעים ברשות ניירות ערך.



"אנו מתדיינים עמם על ההצעה, והם שינו דברים בעקבות ההערות שלנו. באופן עקרוני אנחנו תומכים באכיפה מינהלית, הרי ברור שהליך פלילי הוא האופציה הכי פחות עדיפה. אבל יש בעיות בהצעה של הרשות: הקנס צריך להיות מידתי; קנס של מיליון שקל למנהל זה לא קנס מידתי לשום קנס אחר שקיים היום בחוק. בנוסף, על פי ההצעה, הרשות יכולה להחליט כי החברה תעמוד לדין, תחקור אותה, תחליט מהו העונש שעליה לשלם וגם תשמש התליין - מה שמנוגד לעקרון הפרדת הרשויות".



"טענה דמגוגית"



היועץ המשפטי לרשות, שוני אלבק, מסביר את חשיבותה של הצעת החוק: "במצב כיום כשמתבצעת עבירה, לא ניתן לבצע אכיפה אלא בהליך פלילי. להליך הפלילי קיימות מגבלות - הוא יקר, ממושך ולא תמיד מתאים לעבירות שמתבצעות בשוק. לכן, צריך הליך ביניים שיאפשר לייצר אכיפה אפקטיבית לעבירות בעוצמה נמוכה יחסית. כיום או שאנחנו הולכים להליך פלילי גם במקרים שזה לא מתאים או שאנו לא עושים דבר - וכוח ההרתעה שלנו נפגע. שוק ההון מתנהל בבורסה של מידע - אם חברה לחיפושי נפט מדווחת כי היא מצאה גז ושלוש שעות לפני זה היתה פעילות ערה במניה שלה, כולם רואים זאת, כולם יודעים שבוצעה עבירה - וכולם רואים שאין תגובה".



אלבק דוחה את הטענה כי האכיפה המינהלית פוגעת בהפרדת הרשויות: "זוהי טענה דמגוגית. מי שמבצע אכיפה מינהלית הוא אותו פקיד הציבור הרלוונטי שקיבל את סמכות האכיפה. כך זה פועל במדינות אחרות. מי שאומר שהוא רוצה אכיפה מינהלית, אבל לא על ידי הרשות, בעצם אומר שהוא מעדיף כי האכיפה תתבצע על ידי לא על ידי כלב זאב, אלא על ידי צ'יוואווה ובמקרה הטוב פודל. צריך לזכור שיו"ר רשות ניירות ערך נבחר על ידי שר האוצר ומאושר על ידי הממשלה ונמצא בתפקידו מסיבה אחת בלבד - על מנת להגן על אינטרס ציבור המשקיעים. בנוסף, הוא לא פועל לבד אלא לצדו יש עוד שני אנשים שימנה שר המשפטים, שיאזנו אותו".



אף שהדיון היום יהיה רק דיון ראשוני שבו לא צפויות להיערך הצבעות, ערים בכנסת להתנגדויות להצעת החוק המובעות על ידי איגוד החברות הנסחרות בבורסה, איגוד הבנקים, לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין וגופים נוספים. ללשכת רואי החשבון וללשכת עורכי הדין נציגים שמופיעים בוועדות הכנסת; איגוד הבנקים שוכר בכל ימות השנה את משרד הלובינג פוליסי; נציגי איגוד החברות הנסחרות בבורסה כבר החלו לקיים פגישות עם חברי כנסת בוועדה על מנת שירככו את הצעת החוק.