"אין שוק קטן מדי: יש לנו אינטרס חזק בישראל"

ברזיליה



>> "יש לנו אינטרס חזק מאוד בקשר עם ישראל" - כך אומר מיגל ז'ורז' (miguel jorge), שר התעשייה, המסחר והפיתוח של ברזיל, בראיון ל-themarker. "ב-2007 הלכתי בעצמי אל הקונגרס כדי לשכנע את הסנאטורים לאשר את הסכם הסחר החופשי בין ברזיל לישראל. זה היה מאבק של שנתיים, עד שההסכם נחתם בדצמבר 2007. כיום חברות ישראליות רבות פועלות בברזיל. ואולם לא רק היחסים המסחריים בין המדינות חשובים, אלא גם היחסים התרבותיים וההיסטוריים. ברזיל היתה שותפה לייסוד ישראל, במסגרת ההצבעה באו"ם על הקמת המדינה".

מנתוני משרד התעשייה הברזילאי עולה כי היקף הסחר של ישראל עם ברזיל הגיע לכ-933 מיליון דולר ב-2009 - ירידה של כ-39% לעומת 2008. לטענת ז'ורז', ירידה זו נובעת מהמשבר הכלכלי העולמי, שהשפיע על כל אפיקי סחר החוץ של ברזיל. לשם השוואה, ב-2007, הסתכם הסחר בין ברזיל לישראל ב-1.57 מיליארד דולר.



למרות החשיבות הרבה שמייחס ז'ורז' ליצוא לישראל, השוק הישראלי מהווה רק 0.18% מהיקף היצוא של ברזיל. לשם המחשה, סך היצוא של ברזיל ב-2009 הסתכם ב-153 מיליארד דולר, ובשנה שלפני כן נשק לשיא של כ-200 מיליארד דולר. היקף היצוא מישראל לברזיל היה כ-651 מיליון דולר ב-2009 - ירידה של כ-47% לעומת 2008; ואילו היקף היבוא מברזיל לישראל הסתכם ב-270 מיליון דולר - ירידה של 32%.



מנתוני משרד התמ"ת הישראלי עולה כי ענפי היצוא העיקריים של ישראל לברזיל הם דשנים (70% מהיצוא הישראלי לברזיל), מכונות ומכשירים מכאניים. ענפי היבוא העיקריים של ישראל מברזיל הם בשר (כ-27% מהיבוא מברזיל), וכן תכשירי מזון וטבק (כ-23%).



ואולם הפוטנציאל המוגבל של השוק הישראלי אינו גורם לז'ורז' לפקפק בחשיבותו לברזיל. "אין דבר כזה שוק קטן מדי", הוא אומר בתוקף. "אני תמיד אומר שאם ניתן למכור תרנגול אחד ללקוח אחד - אז נמכור. כל השווקים חשובים לנו, ונמכור היכן שנוכל. גם לפיניקים לא היה שוק קטן מדי".



"הטורקי הגדול"



ז'ורז' - ששימש בעברו כתב כלכלי ופוליטי, עורך העיתון הנפוץ בסאו פאולו, עובד בפולקסוואגן, ואפילו מנהל בבנק מסחרי - נחשב לאחת הדמויות הצבעוניות בממשלתו של נשיא ברזיל, לואיס אינסיו (לולה) דה סילבה. לא בכדי הוא מזכיר את יורדי הים העתיקים: הוא נולד בברזיל להורים ממוצא לבנוני ואיטלקי, אך מכנה עצמו בהומור "פיניקי", ולא לבנוני. בבית הספר כונה "הטורקי הגדול" - זכר לגל המהגרים הגדול שהגיע מלבנון לברזיל בתקופת השלטון העותמאני (וכן, גם בשל מבנה גופו הגדול).



"אין מקום טוב יותר מברזיל שבו יכולים כל הלאומים לגור ביחד", מעיד ז'ורז' על סמך ניסיונו האישי. "סאו פאולו היא העיר השנייה בחשיבותה לקהילה היפנית, אחרי טוקיו - ובברזיל יש פי שניים לבנונים מאשר בלבנון כולה".



בהעדר מתיחויות חברתיות, ולנוכח יציבות פוליטית והגדלת כוח הקנייה בשוק המקומי, מאמין ז'ורז' כי התחזית שלפיה תיהפך ברזיל לכלכלה החמישית בגודלה בעולם בתוך 30 שנה, תתממש אף מוקדם יותר. "אם תביט על מה שקורה באירופה, תראה שהמדינות שם מזדקנות, לא גדלות, לא מוסיפות צרכנים חדשים ולא משדרגות את הצריכה", הוא מסביר. "שלא כמו צרפת, איטליה וספרד - שבה, למשל, יש כיום 18% אבטלה - ברזיל נוקטת מדיניות פיסקאלית אחראית, שולטת באינפלציה, ובעיקר גדלה".



ובכל זאת, מהם החסמים העומדים בפני המשך צמיחתה המואצת של כלכלת ברזיל?



"הבעיה הבסיסית ביותר שלנו היא החינוך: מספר שנות הלימוד הממוצע בברזיל הוא 8-9 שנים בלבד. כשיש לך גידול בתוצר בשיעורים שיש לברזיל (כ-6%), אתה עלול להישאר עם כוח עבודה שאינו איכותי מספיק. אין לנו מהנדסים, אין טכנאים ואין די בנאים. אישרנו בשנה שעברה תוכנית לבניית מיליון בתים מדי שנה בעבור האוכלוסייה הענייה. נצטרך להקים השנה 750 אלף יחידות דיור - ואין לנו מספיק חשמלאים. זה פוגע גם באיכות הבנייה.



"אנחנו צריכים לחייב כל אישיות ציבורית בכירה בברזיל להעמיד את פתרון בעיית החינוך בראש סדר העדיפויות שלה. נכון שפיתוח תשתיות, כמו כבישים ושדות תעופה, הוא דבר חשוב - אבל מה תעשה עם תשתיות כאלה, ואיך תקים אותן אם אין לך מהנדסים? זו בעיה גדולה.



לדברי ז'ורז', הבעיה נעוצה גם בהכשרה שמקבלים צעירים בברזיל. "500 אלף סטודנטים בברזיל לומדים מדעי הרוח ומשפטים - אבל אנחנו לא צריכים אותם", הוא מסביר. "אנחנו צריכים טכנאים וחשמלאים. האם ידעת ששיעור הסטודנטים הגבוה ביותר בברזיל הוא בתחום התקשורת? זה נתון מדהים ופשוט לא יאומן. בשנתיים האחרונות הקמנו 160 בתי ספר טכניים, לעומת 120 בלבד שפעלו עם כניסתנו לממשלה, אבל זה לא מספיק".



הדוגמה שנותן ז'ורז' לצורך הגובר בהכשרת עובדים בברזיל לקוחה מניסיונו האישי: הוא עזב את עבודתו כעיתונאי לטובת משרה במפעל של פולקסוואגן בסאו פאולו. "עד 1990 היתה ברזיל משק סגור - לא יכולת לייבא כלום", הוא מספר. "החברות בתעשיית הרכב המקומית ידעו שהן צריכות להתכונן לתחרות מול העולם, ולכן מוטב שיהיו להן עובדים טובים יותר. פולקסוואגן פתחה בשטח המפעל שלה בית ספר, כי 35% מהעובדים לא סיימו בית ספר יסודי. וכך, פועלים בני 50-55 חזרו ללמוד כי היו צריכים לדעת מתמטיקה בסיסית. הם היו צריכים ללמוד להפעיל רובוטים - אחרת לא יוכלו להתחרות בעולם; איך תפעיל מכונת היי-טק אם לא הלכת לבית ספר? זו היתה יוזמה מבורכת אבל זו לא צריכה להיות יוזמה של חברה פרטית - אלא משימה לאומית.



"ישראל מתאפיינת בתעשייה טכנולוגית ברמה גבוהה - מדוע? בגלל החינוך. לפני 20 שנה צחקו על המכוניות שייצאו יפן וקוריאה, קראו להן זבל - וכיום הונדה ויונדאי יכולות להתחרות בשוק האמריקאי, כי יש להן את האיכות הנדרשת. 20 שנה לאחר שנבעטו לטובת מרצדס או ב.מ.וו הוכתרה יונדאי טקסון suv כמכונית הטובה ביותר בארה"ב - וזה משום שהעובדים הקוריאנים נהנים מחינוך ברמה גבוהה".



ואיך דואגים לכך?



"האוניברסיטאות הציבוריות, האזוריות או הפדרליות, מסובסדות בידי המדינה. ואולם כדי להתקבל אליהן צריך ציונים גבוהים - משמע צריך כסף כדי ללמוד בבתי ספר טובים. אני לא חושב שאנחנו צריכים לשלם בעבור עורך דין שהולך לעבוד בפז'ו, אלא בעבור טכנאים. על כל עורך דין, צריך לממן לימודים לעשרה מהנדסים".



בזכות הצרכנים



80% מהייצור בברזיל מופנה לצורכי השוק המקומי. לדברי ז'ורז', זו החולשה של ברזיל - אך גם החוזק שלה. הוא מזכיר את מקסיקו כדוגמה למדינה שכלכלתה נשענת על היצוא לארה"ב, ולכן סובלת באופן קשה מהמשבר העולמי. "העובדה שרובה המוחלט של צריכת המוצרים המקומיים נעשית בשוק המקומי של ברזיל היא תוצר הלוואי של הצמיחה במשק, ושל המעבר של כ-30 מיליון מתושבי ברזיל מדרג סוציו-אקונומי נמוך לדרג הביניים", מסביר ז'ורז'. "הצרכנים החדשים הם שהביאו לברזיל את הצמיחה".



כיצד צלחה התעשייה הברזילאית את המשבר העולמי?



"היקף הייצור של תעשיית הרכב עלה ב-10% ב-2009, ומהווה כיום כ-8% מהתמ"ג הברזילאי. ענף הרכב ממשיך להוביל את המגזר התעשייתי של ברזיל, לצד שוק האנרגיה. מי שסבל בכל זאת מנזקי המשבר הוא מגזר הפיננסים, שצלל ב-35% בשנת המשבר, משום שהוא מגזר מוטה השקעות. עם זאת, הורדנו את האבטלה לרמה הנמוכה ביותר ב-20 השנים האחרונות, ואנו מדורגים במקום הגבוה מבין המדינות המתפתחות ביצירת מקומות עבודה חדשים. בינואר לבדו ייצרנו 160 אלף מקומות עבודה - ואנו מאמינים שב-2010 כולה נשלים מהלך לייצור של 2 מיליון מקומות עבודה חדשים במשק".



לצד האופטימיות באשר לעתיד היצוא של ברזיל, עומדת המדינה בפני גל של השקעות בתשתיות בעשור הקרוב - הן בשל הצורך להכשיר את התשתית הפיסית לצמיחה הגוברת (ובעיקר את הנמלים, שאינם ערוכים להיקפי סחר גדולים, ואת מערכת התחבורה הציבורית הקורסת), והן בשל שני אירועי הספורט הגדולים בעולם, שאותם צפויה המדינה לארח. משחקי הגביע העולמי בכדורגל (בשנת 2014) והמשחקים האולימפיים (בשנת 2016) עתידים לחייב את ברזיל בהשקעות עתק במתקנים ובתשתיות אזרחיות.



על השאלה מהן תוכניות הממשלה לקראת אירוח המשחקים, משיב ז'ורז' בהלצה: "לנצח...". עם זאת, הוא מודע כי נדרשת מברזיל היערכות רצינית. "12 ערים יארחו את המשחקים", הוא אומר, "לכן החלטנו לעבוד על שדרוג התשתיות והנגישות בהיקף כולל של כ-50 מיליארד דולר. האיצטדיונים ישודרגו בהשקעות פרטיות, ויש כבר חברות בריטיות, גרמניות וצרפתיות שמתעניינות בפרויקטים".



"נמנף את תגליות הנפט"



בזכות שורה של צעדי האצה שנקטה ממשלת ברזיל, והפחתה דרמטית של הריבית מ-13% ל-8.75% בתוך פחות משנה, הצליחה המדינה להיחלץ מהמשבר הכלכלי העולמי בתום רבעון וחצי בלבד, ולחדש את הגידול בתמ"ג. ואולם דווקא אז תהו במגזין "אקונומיסט" באשר ליכולתה של ברזיל להמשיך ולשמר את הישגי הצמיחה. זאת, בעיקר משום שהממשלה בחרה להשקיע את העודף התקציבי בתוכניות סוציאליות - על חשבון השקעה בתשתיות הצמיחה העתידית.



ההוצאות הממשלתיות הפדרליות של ברזיל, הזהירו ב"אקונומיסט", עלו באופן כמעט בלתי פוסק מאז 2003 - ובקצב שנתי של 8% במונחים ריאליים. התקציב ל-2010 אף מתיר עלייה של 15% בהוצאות הממשלה, בעוד שהריבית הגבוהה ממילא במשק הברזילאי צפויה לשוב ולעלות כדי לרסן את ניצני האינפלציה.



"אני לא חושב שאנחנו צריכים לגדול יותר מפי שאנחנו יכולים", מפתיע ז'ורז'. "אנחנו לא צריכים לצמוח ב-8%-10% בשנה כמו בסין. אם נצמח ב-5%-6% בשנה זה לא יהיה נורא, וזה היעד שלנו. כך נוכל לאפשר למסחר ולתעשייה המקומיים להסתגל שינוי.



באשר לביקורת שהשמיע "אקונומיסט", טוען ז'ורז' כי חלקה הגדול מתעלם מתגלית הנפט הגדולה של ברזיל שנחשפה לפני כשנתיים מול חופי המדינה, ושעתידה להפוך אותה לאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. "אנו חושבים למנף את התגליות האלה לצורך יצירת יתרונות פיסקאליים, כפי שעשתה נורווגיה למשל. במקביל, אנו מתכננים למנף באמצעותן את התעשייה המקומית, ושואפים להקים חמישה בתי זיקוק חדשים".



מה באשר לריבית הגבוהה בברזיל, בהשוואה לעולם המערבי?



"אנו מדברים על העניין בתוך הממשלה, אבל אני לא רוצה להגיב על כך כדי לא להרגיז את שר האוצר ואת נגיד הבנק המרכזי", אומר ז'ורז' בחיוך. "לפני כמה ימים היתה לנו פגישה עם ראשי כל המגזרים בתעשייה - וכולם התלוננו על שיעורי הריבית הגבוהים. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה".



האם אתה שותף לדאגת המשקיעים הזרים מפני המעורבות הגדולה יחסית של הממשלה בשוק המקומי של ברזיל? שמענו על כך ביקורת גם בקרב חוגי האופוזיציה הימנית במדינה.



"זה מאוד מעניין שהאופוזיציה תוקפת אותנו בעניין זה - משום שזו הפעם הראשונה שמתקיים בברזיל שוק חופשי לחלוטין. הנשיא הקודם לא נפגש עם 10% מאנשי העסקים שאתם נפגש הנשיא לולה. מספר אנשי העסקים שמגיעים לכאן הוא מדהים.



"ממשלת ברזיל צריכה לפתח את הכלכלה שלה. בנקו דו ברזיל (הבנק הממשלתי הגדול בדרום אמריקה; א"ב) היה הבנק החשוב ביותר שנתן אשראי בזמן המשבר, בעוד שהבנקים הפרטיים נסגרו ונסוגו מן השוק. הבנק נתן מרווחים נוחים - ולכן הוא אחראי כיום ל-40% מהאשראי בשוק. אני גם חושב שפטרובראס (ענקית האנרגיה שבבעלות ממשלתית, א.ב.) צריכה להיות גדולה דיה כדי שתוכל להתחרות בשווקים הבינלאומיים, וכך גם ענקית הבשר jbs, שרוכשת חברות בארה"ב ובאירופה.



"הבעיה של חברי האופוזיציה היא שהם איבדו את המצע שלהם, ולא יצרו שיח חדש. הבעיה שלהם היא לא הממשלה הנוכחית, אלא הצרכנים. עשינו את הדבר הנכון בשנים האחרונות, וכשלאנשים יש כסף בכיס כדי לקנות אוכל - לאופוזיציה יש בעיה גדולה".