העובד מספר אחת במטריקס

>> חברת מטריקס היא מעסיק דומיננטי במשק הישראלי. החברה פועלת בתחום האינטגרציה ושירותי טכנולוגיית המידע, ומעסיקה כ-4,200 אנשי תוכנה, חומרה, אינטגרציה והדרכה, המספקים שירותים מתקדמים ליותר מ-500 לקוחות בישראל. מדו"חות החברה שפורסמו אתמול ניתן היה לשלוף את שכרם של כמה מבעלי התלושים הגדולים בחברה - אם לא הגדולים שבהם.



מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, נהנה מחוזה העסקה שמבטיח לו שכר חודשי ברוטו של כ-110 אלף שקל - מדובר בעלות שכר שנתית כוללת של כ-1.9 מיליון שקל. אבל כאן לא טמון הכסף הגדול. הוא נמצא במענקים. במקרה של גוטמן, הוא זכאי לבונוס בשיעור 3.25% מהרווח הנקי השנתי ולעוד 1.75% מרווח ההון השנתי של החברה. נכון ל-2009, תגמול זה הסתכם בכ-3.8 מיליון שקל, כולל מניות בשווי כ-466 אלף שקל.

גוטמן אינו המאושר היחיד במטריקס. סגן היו"ר והנשיא אליעזר אורן נהנה מעלות שכר ובונוסים של כ-2.6 מיליון שקל. בסך הכל, התמורה לחמשת הבכירים - בשכר, בונוסים ומניות - היתה כ-14.7 מיליון שקל.



מי שרד ומי לא



מטריקס עוסקת בשיווק והטמעה של מוצרי תוכנה וחומרה של מגוון יצרנים בישראל ובעולם וגם מספקת פתרונות אינטגרציה ותשתיות מחשוב.



החברה הציגה הכנסות של 1.4 מיליארד שקל ב-2009 - בדומה להכנסותיה ב-2008. הרווח הנקי שלה ב-2009, כ-87 מיליון שקל, היה גבוה ב-31.5% מהרווח שרשמה ב-2008.



המקור לגידול ברווח הנקי נעוץ בירידה של כ-16 מיליון שקל בהוצאות המימון, ומעלייה של כ-17 מיליון שקל בהכנסות המימון.



אבל הדבר המעניין בחברה הוא מחיר המניה - אחד הפרמטרים המאפשרים לבחון אם מנהלים שווים את התגמול שהם מקבלים הוא בתשואה שהם הניבו למשקיעים שלהם במניות. מי שהשקיע במניה בחמש השנים האחרונות נהנה מתשואה מצטברת של 87.5% - לעומת תשואה של 67.7% במדד ת"א 100.



מנכ"ל מטריקס, גוטמן, הצליח להניב תשואה עודפת למשקיעים במניה. אבל התשואה העודפת לא היתה מתחילת כהונתו - גוטמן מוביל את מטריקס כבר שמונה שנים, אבל התשואה העודפת הגיעה בעיקר ב-2009.



כדי לזכות בעודף התשואה על פני מדד ת"א 100 המשקיעים היו צריכים להמתין בסבלנות חמש שנים, לפתח עמידות על גבול האדישות לתנודות החדות במחיר המניה - ורק אחרי כל זה ליהנות מעודף התשואה שהמניה הניבה. השאלה היא כמה משקיעים שרדו בדרך.