"ישראל היתה כוכב, וכעת תהיה השקעה מסוכנת"

בלעדי themarker

>> בעוד חודשיים תציין ישראל את אחד האירועים המרכזיים בשוק ההון שלה ב-2010: המדינה תעבור סופית מרשימת השווקים המתעוררים לרשימת השווקים המתפתחים, לפי קביעת בנק ההשקעות מורגן סטנלי. השאלה המעניינת ביותר כיום היא מה תהיה ההשפעה של המעבר על שוק ההון הישראלי. על שאלה זו ניסו לענות בענקית התוכן תומסון רויטרס.



"בטווח הקצר תהיה מפה יציאה של כספים. בטווח הארוך - זו הזדמנות גדולה", אומרת ליסה הוסבה, מנהלת תחום ייעוץ לחברות באירופה בתומסון רויטרס. "אפשר להשוות את זה למעבר מהצגה בפני קהל של 300 איש, להצגה בפני קהל של 5,000 איש".



את ההערכות האלה מבססת רויטרס על סקר שנערך בקרב יותר מ-70 מנהלי השקעות מוסדיים גדולים בעולם, שמשקיעים גם בישראל. החברה הפנתה אליהם כמה שאלות הנוגעות לשינוי שעשוי לעבור השוק המקומי בעקבות המעבר לשווקים המתפתחים. המחקר יוצג היום בכנס בבורסה לניירות ערך. פרסום המחקר ילווה בפאנל מומחים מהמגזר העסקי, וישתתף בו נציג מבנק ישראל.



בעולם מודעים ומוכנים לשינוי שישראל עומדת לעבור?



יוסף קפלן, סמנכ"ל שיווק תומסון רויטרס ישראל: "הרבה מאוד מהלקוחות שלנו ביקשו לדעת מה יקרה בעקבות המעבר של השוק הישראלי משוק מתעורר למפותח. המחקר הופנה למנהלי ההשקעות מצד הביי סייד של המוסדות הפיננסיים (כלומר, האנשים שבפועל מנהלים כספים וצריכים לקבל החלטות השקעה - א"ש וח"ג)".



הוסבה: "כשהתחלנו להתקשר למשקיעים התברר לנו כי ברגע שישראל תצא מהשווקים המתעוררים, היא גם תצא מתחום אחריותם של אלה שניהלו עד עכשיו את הההשקעות אצלה - ותעבור לאגף השווקים המתפתחים. המעבר הזה ייצור בטווח הקצר כאוס. האנשים שעקבו עד עכשיו אחר ישראל לא יעקבו אחריה עוד. סדרה של מנהלי השקעות חדשים יצטרכו לפתע לשים לב לשוק הישראלי. בשווקים המתעוררים ישראל נחשבה לכוכב והשקעה בטוחה יחסית, אך בשווקים המתפחים היא השקעה מסוכנת. אין המשכיות בין המצב הישן לחדש. ייווצר כאן בור ויקח זמן למלא אותו".



דג קטן בבריכה גדולה



מה יהיה משך תקופת ההסתגלות?



קפלן: "זה תלוי בחברה. לטבע זה יקח יום, ולחברה כמו אודיוקודס, לדוגמה, מי יודע כמה זמן זה יקח".



הוסבה: "הכל תלוי באופן שבו החברה מתקשרת עם המשקיעים שלה. ככל שתשקיעו יותר, תסבירו, תקיימו שיחות ועידה בווידאו ותיצרו את התחושה שאתם שקופים יותר, כך המשקיעים יבינו יותר את החברות ותוכלו לגייס יותר כסף".



קפלן: "ארז ויגודמן, לדוגמה, ברגע שהוא מונה למנכ"ל מכתשים אגן הוא קיים שיחת ועידה בווידאו עם המשקיעים בכל העולם. הוא הציג את החברה, את הדו"חות שלה והתגובה בעולם היתה טובה. אנשים רוצים לראות צמיחה ותוצאות. הפעם הראשונה שוורן באפט השקיע בחברה מחוץ לארה"ב היתה בישקר. גם אינטל השקיעה פה. אלה ההזדמנויות שיש בפניכם כרגע במעבר לשוק מפותח".



מה אפשר לעשות כדי לקצר את זמן ההסתגלות?



קפלן: "אתם נהפכים מדג גדול בבריכה קטנה לדג קטן בבריכה גדולה. חברה שתשכיל להסתכל קדימה תהנה מהמעבר. החברות יצטרכו לפנות למשקיעים החדשים, להיות שקופות יותר, נזילות יותר במונחי סחורה צפה (כלומר, בשיעור המניות שלא בידי בעלי עניין) ולעבור לדווח באנגלית. ככל שתמסרו יותר מידע, כך תעזרו יותר לעצמכם".



אמנון אורטנר, מנכ"ל תומסון ישראל: "החברות יהיו חייבות לשווק את עצמן מחדש בחו"ל ולהסביר את הסיכונים שיש בהשקעה בישראל. התחרות במדינות קטנות כמו טורקיה אינה דומה לתחרות במדינות במערב אירופה. הייתם נהדרים בשווקים המתעוררים, עכשיו אתם נכנסים לשווקים המתפתחים וצריכים להיות אפילו טובים יותר. זה לא צריך להיות קשה - אתם טובים".



אילו סכומי כסף אפשר לגייס?



הוסבה: "צריך להבדיל בין הכסף לפסיבי לאקטיבי (כלומר, בין השקעות שמועברות באמצעות השקעות במדדים, לבין השקעות שמועברות לחברות ספציפיות, א"ש וח"ע). היציאה מהמדדים של המדינות המתעוררות וכניסה אל מדדי המדינות המפותחות תגרום לזרימה נטו של 2.8-3.6 מיליארד דולר לתוך ישראל מעבר לסכומים כיום.



"אבל זה לא מה שמעניין. הכסף הגדול נמצא בניהול האקטיבי. הכסף הזה לא יזרום מעצמו לחברות שלכם. אתם תצטרכו להיות אקטיביים, לצאת לרוד שואו, להיפגש עם המשקיעים ולשווק את המניות. זה עובד. חברות שעשו זאת הגדילו את אחזקת המשקיעים הזרים בהן. אם תתאימו את עצמכם תוכלו לגייס כסף גדול, גדול מאוד. תעמדו מול הרבה יותר אנשים עם הרבה יותר כסף להשקיע. יהיו תקלות בדרך, אבל למי שיזהה נכון משקיעים פוטנציאליים יהיה יתרון אדיר".



לא מערבים פוליטיקה



מה עוד צריכות החברות הישראליות לעשות כדי להפיק את המרב מהמצב החדש?



קפלן: "אתם חייבים להיות שקופים הרבה יותר. זה כבר לא הקרב בין שופרסל לרבוע כחול. למעשה, יבחנו את החברות הישראליות מול המקבילות העולמיות שלהן, כמו קרפור. זו גלובליזציה. למשקיעים הזרים חשוב לראות תוצאות. כשהם קונים מניה הם רוצים להרוויח עליה ולראות שהמנכ"ל עומד ביעדים שהציב.



"לשוק המקומי זהו מעבר מאתגר. זה שינוי של חוקי המשחק והזדמנות אדירה לחשיפה להרבה כסף. כך חברה יכולה להצעיד את עצמה קדימה. חברה תצטרך לפתח 'תוכנית משחק' - כלומר, לקבוע מי הלקוחות החדשים שלי (המשקיעים החדשים, א"ש וח"ע), איך אני משיג אותם ולוודא שזה קרה".



הוסבה: "מה שחשוב למשקיעים הוא כמות הסחורה הצפה ומי הם המחזיקים הגדולים בחברה. אם תפעלו בהתאם הכל ייראה שקוף ומרבית הבעיות ייעלמו. תזכרו כי משקיעים בינלאומיים עוקבים אחר החברות שהם משקיעים בהן. הם משתתפים בהצבעות - יש חברות שמרכזות את ההצבעות וממליצות למשקיעים כיצד להצביע. חברה שלא תשתף פעולה, המשקיעים שלה לא יצביעו - וזה סימן רע למשקיעים הזרים בכלל".



אורטנר: "בעתיד זה יאפשר לחברות לשווק גם את המוצרים הריאליים שלהן, ולא רק את המניות".



ראינו הפגנות בשוודיה נגד פתיחת סניף h&m בישראל. החברה גם לא דיווחה בתקשורת על פתיחת הסניף, כמקובל. האם אנו חוזרים לתקופת העירוב של פוליטיקה וכלכלה?



הוסבה: "מנהלי ההשקעות רגילים לתהפוכות פוליטיות בשווקים המתעוררים. זה חלק מהשוק שלהם וחלק מהסיכון המובנה בשוק מתעורר, והם לא מתרגשים. לעומת זאת, בשווקים המתפתחים מסתכלים על הסיכון - הפוליטיקה לא מעניינת. אם תוכיחו שאתם יציבים מבחינת ההשקעות, הפוליטיקה לא תטריד את מנהלי ההשקעות. להם הרבה יותר חשובה החברה - להכיר את המנהלים, לראות את הדו"חות הכספיים ולבחון כמה החברה שקופה".



אורטנר: "יש לא מעט בורות לגבי ישראל. אירחנו לא מעט משקיעים מהעולם שהופתעו ממה שראו במדינה. היא ממש לא היתה כפי שהצטיירה בעיניהם בתקשורת. לכן, בפגישה אישית עמם הם יקבלו יותר מידע על הכלכלה הישראלית ועל החברות הישראליות, ואז רמת האי ודאות תרד. ככל שחברה תקפיד על כמה עקרונות, כמו להיות גלובלית ולאמץ עקרונות של שקיפות, וכן לדווח באנגלית את כל דיווחיה, כך המשקיעים הזרים יוכלו ללמוד על החברה. בנוסף, על החברה להיות פעילה - ליזום את הקשר עם המשקיעים שלה ולהראות שיש לה הרבה סחורה צפה - כלומר, שאין מצב שבו משקיע רוצה לקנות מניות ואינו יכול".