"היצואנים מתבכיינים על הדולר כי הם ברחו מהגנה עליו"

>> "בישראל יש מעט מאוד חברות שמגדרות סיכונים, וזה נובע מחוסר מודעות", אומרת ורד יצחקי, מנכ"לית פריקו מנג'מנט, שעוסקת במסחר במט"ח ובייעוץ פיננסי לחברות לגבי ניהול סיכונים. "יש חברות שהדירקטורים שלהן עדיין חושבים שאופציה זו ספקולציה, והם לא מבינים שבמקרה של גידור, האופציות משמשות להגנה".

פריקו מנג'מנט נשלטת על ידי קבוצת פריקו של יוסי פריימן. פריימן הוא גם מבעלי המניות של חברת הדירוג מידרוג. לדברי יצחקי, יש חברות שמסתפקות בגידור של 50% מהחשיפה שלהן - אך זו לא אסטרטגיה נכונה: "כשמגדרים 50% מתנהגים כמו ברולטה - או שזה הולך או שזה לא הולך. צריך לגדר את רוב החשיפה - לפחות 70%-80% ממנה".



יצחקי סבורה כי יש שני סוגים של חברות שאינן מגדרות סיכונים - חברות שסבורות כי מדובר בספקולציה וכאלה שטועות ומסתכלות על הטווח הארוך במקום על הטווח הקצר: "יש חברות שטוענות שבטווח הארוך, פעם הן יפסידו מהגידור ופעם הן ירוויחו, כך שבסופו של דבר התוצאה תהיה זהה גם אם לא יגדרו - אבל הן טועות. חברות צריכות להסתכל על הטווח הקצר ולא על הטווח הארוך. לפעמים חברה יכולה לקרוס בשל תנועה של 20% במטבע בשנה. גידור הוא כמו פוליסה נגד סיכוני שוק. גם כשאתה משלם על פוליסת חיים אתה לא רוצה להשתמש בה אף פעם".



יצחקי טוענת כי מחקרים שנעשו בארה"ב מראים שחברות שמגדרות את החשיפות שלהן הן בעלות שווי בורסאי גבוה יותר שכן הן נתפשות כפחות מסוכנות אצל המשקיעים, אבל בישראל יש חוסר הבנה של הנושא: "חברות צריכות לענות על השאלה הבסיסית - אם הן רוצות לסובב רולטה או שהן צריכות לתכנן מראש, ורכיב המט"ח הוא עוד חומר גלם שצריך לקבע אותו".



לדבריה, "היצואנים מתבכיינים על הדולר החלש כי הם ברחו מהתמודדות עם הגנות הדרושות לחשיפה שלהם. ליצואנים שגידרו את החשיפות זה לא קרה".



עם הלקוחות של פריקו נמנים, על-פי יצחקי, חברות מהתעשייה הביטחונית וחברות מהתעשייה הקיבוצית. יצחקי ופריימן ממליצים ליצואנים להתאים את ההתחייבויות לנכסים "בק-טו-בק". כך, אם, למשל, היצואן מוכר בארה"ב הוא יטול הלוואה בדולרים, ואם הוא מוכר ביפן הוא יטול הלוואה ביין.



כששואלים את השניים מיהי החברה המצטיינת בתחום הגידור, הם נוקבים בשמה של חברת מהדרין שבשליטת אי.די.בי. לדבריהם, טבע אינה מגדרת מספיק, וכך גם חברות אחרות מקבוצת אי.די.בי. יצחקי ופריימן גם מבקרים חברות שמציינות בדו"חות שלהן כי הן לא מגדרות או מגדרות מעת לעת. שטראוס, לדבריהם, היא אחת מהחברות האלה: "שטראוס לא מגנה על כל החשיפה הקשורה בפעילות בחו"ל, ואם בברזיל תהיה שחיקה משמעותית של הריאל תהיה לכך השפעה מהותית על החברה".



להערכתם, בשער החליפין דולר-שקל "אנחנו קרובים לתקרה ורחוקים מהרצפה". הם צופים כי הדולר יירד לעבר 3.68 שקלים ובהמשך ייחלש ל-3.5-3.6 שקלים.