ראש מחלקת אכיפה ברשות ני"ע: אנו שמים את כובד המשקל על המוסר מידע פנים - כמו על יבואן סמים

"אנו רוצים שהשוק יהיה אמין. כפי שאנו רואים את היחס בין יבואן הסמים ואת המשתמש בסמים, כך יש היגיון לשים את מלוא כובד המשקל על איש הפנים שמוסר מידע פנים", כך אמר היום הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך, עו"ד צבי גבאי בכנס של המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין בתל אביב.



עו"ד גיורא אדרת, מבכירי הסניגורים, אמר כי בעבירת מידע פנים קשה יותר לזהות מי נפגע, ויותר קל לבדוק מי הרוויח. הנתונים הם קלים להשגה בשוק ההון. בדרך כלל מה שקורה הוא כשיש דו"ח מיידי על עסקה גדולה, ואז בנקל אפשר לבדוק אילו פעילויות חריגות היו קודם לכן. לאחר מיפוי קל יחסית אפשר לבדוק את הדברים לגופם. "בעבירות מסוג של מידע פנים עד היום הרשות והפרקליטות אוהבים לקבל תיק סגור עם הודאה של מי שעשה שימוש או קיבל את המידע ועשה בו שימוש". חרף היותו סניגור אמר אדרת שבתיקים כאלה אפשר ליצור תשתית ראייתית באמצעות ראיות נסיבתיות בלבד. "כשאנשים עשו שימוש במידע חם וגרפו רווחים גדולים אני חושב שהראיות הנסיבתיות הן כאלה שיעבירו את נטל ההוכחה לנאשם שקם בבוקר והחליט לרכוש מניות".



ד"ר עו"ד אילנה מודעי מפרקליטות מיסוי וכלכלה השיבה לאדרת כי הפרקליטות אינה מגבילה עצמה לתיקים שבהם יש הודאות ומגישה כתבי אישום גם במקרים שיש ראיות נסיבתיות. מובן שהן צריכות להיות מובהקות: "למשל, קשרי טלפון סמוך להוראות הקנייה ותדירות הטלפוניה לפני כן".



לדעתה, עד כה בפסקי הדין המועטים בעבירה זו הודגש השיקול של שוויון במידע. ואולם לדבריה במרבית המקרים יש גם הפרת אמון כלפי בעלי מניות של החברה, הקיימים והפוטנציאליים. "אפשר גם לראות זאת כגניבת מידע כנכס של החברה. דברים אלה מדגישים את החומרה של העבירה וחוסר המוסריות שבה".



לדברי גבאי, הנפגעים מהעבירה הם כולם. "המערכת צריכה להעביר מסר ברור והרתעה. וזאת דרך הסיכוי להיתפס והעונש", הוסיף. מנחת הפאנל ומארגנת הכנס היא עו"ד יעל גרוסמן.