האשראי החוץ-בנקאי הוא מנוע צמיחה, אבל ההכנסות מגיעות מהכרטיסים

>> "אני לא רואה מצב שבו ההכנסות של חברות כרטיסי האשראי יתחלקו כך ש-40% מהן יגיעו מאשראי חוץ-בנקאי ו-60% מפעילות כרטיסי אשראי" - כך אמר ל-themarker מנכ"ל של אחת מחברות כרטיסי האשראי כשביקשנו ממנו לסכם את 2009. "נכון שהאשראי החוץ-בנקאי הוא מנוע צמיחה, אבל אחרי הכל אנחנו חברות הנשלטות על ידי הבנקים".



דברים אלה נותנים פרספקטיבה להצהרות חברות האשראי שלפיהן תחום האשראי החוץ-בנקאי הוא "הדבר הבא" בענף. תחום זה הוא אכן מנוע צמיחה, אבל מנוע צמיחה מוגבל.

ב-2009 המשיך תחום האשראי החוץ-בנקאי לצמוח בקצב מהיר, כשאת הצמיחה הובילו הכרטיסים של מועדוני הלקוחות הגדולים, כמו חבר ולייף סטייל של ישראכרט ושופרסל, 365 ועזריאלי של לאומי קארד. החברה עם סך האשראי למחזיקי כרטיסים הגדול בישראל, נכון לסוף 2009, היתה כאל - 1.8 מיליארד שקל. החברה הצומחת ביותר היתה ישראכרט - שהציגה צמיחה של 78.5%, שהביאה אותה לסך אשראי של 630 מיליון שקל.



גם במחזור העסקות בכרטיסים החוץ-בנקאיים הציגה ישראכרט את קצב הצמיחה הגבוה ביותר - 38%. לאומי קארד צמחה ב-25%, וכאל ב-2% בלבד.



במבט ראשון זה נראה מוזר - הכיצד חברות כרטיסי האשראי, שמוחזקות באופן כמעט מוחלט על ידי הבנקים (מלבד לאומי קארד, שאיש העסקים דוד עזריאלי מחזיק ב-20% ממנה) יתחרו בחברות האם שלהן במתן אשראי? אלא שלמעשה חברות האשראי לא ממש מתחרות בבנקים על האשראי.



כך לדוגמה, הריבית שגובות חברות כרטיסי האשראי - שהיתה בסוף 2009 ברמה של 8% בישראכרט, 10.5% בלאומי קארד, ו 11.6% בכאל גבוהה מהריבית שגובים הבנקים. כך שהלקוח יעדיף בשלב הראשון לנצל את מסגרת האשראי שלו בבנק, ורק אחר כך לקבל אשראי נוסף מחברת כרטיסי האשראי.



בנוסף, חשוב להזכיר כי למרות נתוני הצמיחה הגבוהים ב-2009 באשראי החוץ-בנקאי, עדיין מדובר בהיקף קטן יחסית של אשראי שנותנות חברות האשראי לעומת הבנקים. וגם הן יודעות שלא מדובר כאן על תחרות אמיתית, ושאת בעלי הבית אסור להרגיז.



אף שהצמיחה הגדולה ב-2009 היתה בתחום האשראי החוץ-בנקאי, הכנסות ישראכרט מעמלות על כרטיסי האשראי עצמם (למשל מעמלות הנפקה ומעמלות סליקת עסקות) הגיעו ב-2009 ל-94% מהכנסותיה, שהסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל. בלאומי קארד השיעור היה השיעור 85% כנסות לאומי קארד שהסתכמו ב-695 מיליון שקל, ו-82% מהכנסות כאל, שהסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל.



כאל מאבדת את היתרון החוץ-בנקאי



הרווח המצרפי של שלוש חברות כרטיסי האשראי ב-2009 הסתכם ב-540 מיליון שקל - לעומת 598 מיליון שקל ב-2008. עם זאת, ב-2008 כלל הרווח גם רווחים חד-פעמיים של החברות מהנפקת ויזה העולמית וממכירת מניות מאסטר קארד.



למרות הפרשיות שבהן הסתבכה כאל לקראת סוף השנה (ראו מסגרת), שהשפיעו לרעה גם על הרווח הנקי שלה, החברה היא הרווחית ביותר בענף. כאל רשמה רווח נקי של 249 מיליון שקל ב-2009 - כ-100 מיליון שקל יותר מכל אחת מהמתחרות.



מחזור העסקות בכרטיסי אשראי הסתכם ב-168 מיליארד שקל ב-2009 - צמיחה ממוצעת של 4.6%. זהו קצב צמיחה נמוך יחסית לעומת קצב שנתי ממוצע של כ-8% בענף בשנים האחרונות.



בחברות כרטיסי האשראי מחלקים את 2009 לשניים: החודשים הראשונים של השנה, שבהם המשבר הכלכלי הורגש בשיא עוצמתו והצמיחה היתה אפסית, והמחצית השנייה - חודשים שהתאפיינו בחזרה לשגרה של הצרכנים והשוק ובצמיחה שהתקרבה ל-10%.



המשבר והצמיחה בתחום האשראי החוץ-בנקאי הובילה להגדלת ההפרשות לחובות מסופקים של החברות - למעט במקרה של לאומי קארד. ישראכרט רשמה את העלייה החדה ביותר בהפרשה לחובות מסופקים ב-2009 לעומת השנה הקודמת, 95%, והפרישה 31 מיליון שקל. כאל רשמה גידול של 53% בסעיף זה והפרישה 78 מיליון שקל לחובות מסופקים.



ישראכרט ממשיכה להוביל במספר הכרטיסים עם 3 מיליון כרטיסים תקפים. החברה מציגה גידול של 54% במספר הכרטיסים החוץ-בנקאיים. שראכרט היא החברה הגדולה בשוק, ונתח השוק שלה על פי מספר הכרטיסים הוא 48%. לאומי קארד נמצאת במקום השני, עם 1.75 מליון כרטיסים, ומציגה גידול של 29% בכרטיסים החוץ-בנקאיים.



כאל תופסת את המקום השני עם 1.56 מיליון כרטיסים, ומציגה צמיחה נמוכה יותר בכרטיסים החוץ-בנקאיים, 3.6%, וצמיחה גבוהה יותר בכרטיסים הבנקאיים - 5%. כאל היתה החברה הראשונה שזיהתה את תחום כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים כמנוע צמיחה, ולאורך השנים היתה החברה שלה מספר הכרטיסים החוץ-בנקאיים הגדול ביותר, בסוף 2009 עברה לראשונה ישרכארט עברה את כאל במספר הכרטיסים החוץ-בנקאיים, ולאומי קארד הדביקה את כאל ומציגה מספר כרטיסים חוץ-בנקאיים דומה למספרם בכאל.



בכרטיסים בבנקים, תחום שצומח יחסית לאט, התחרות ב-2009 היתה בעיקר בין ישראכרט לכאל, כשלאומי קארד מביטה בהן מהצד. מסורתית, ישרכארט הנפיקה כרטיסים ללקוחות בנק הפועלים, לאומי קארד הנפיקה ללקוחות בנק לאומי וכאל הנפיקה ללקוחות דיסקונט, הבינלאומי, איגוד, בנק ירושלים וללקוחות מזרחי טפחות.



ההסכם עם מזרחי טפחות איפשר לכאל להציג צמיחה במספר כרטיסי האשראי הבנקאיים, לעומת קיפאון אצל מתחרותיה. לאחר שבנק הפועלים מכר את הבנקים יהב, אוצר החייל ומסד (הראשון למזרחי טפחות, השניים האחרונים לבינלאומי) - כאל פעלה נמרצות ב-2009 כדי להגיע לשיתופי פעולה עמם, והיא בהליכי חתימה על הסכמים עם שלושתם.



מנגד, ישראכרט חתמה על הסכמים עם הבנקים איגוד וירושלים לשיווק המותג אמריקן אקספרס. בלאומי קארד החליטו להתמקד במנועי צמיחה אחרים - בעיקר אשראי חוץ-בנקאי ומועדוני הלקוחות הגדולים.



ישראכרט - פרת המזומנים של הפועלים



אחד מסעיפי ההוצאות שמשפיעים על הרווחיות של חברות כרטיסי האשראי הוא התשלומים שהן מעבירות לבנקים תמורת שיווק והפצת כרטיסי האשראי. אחרי הכל, זוהי דרך של הבנקים - בעלי הבית של חברות כרטיסי האשראי - למשוך מהן כסף.



בולט בהקשר זה בנק הפועלים, שגבה ב-2009 תשלומים גבוהים מחברת כרטיסי האשראי שלו בהשוואה לבנקים האחרים. ישראכרט העבירה לבנקים, ובעיקר לבנק הפועלים, שמחזיק בה בסך 428 מיליון שקל בשנה החולפת, לאחר שקיבלה "הנחה" של כ-10% לעומת 2008, אז שילמה 463 מיליון שקל. כאל רשמה 148 מיליון שקל בסעיף תשלומי ההעברה ולאומי קארד - 74 מיליון שקל בלבד.



ההון עולה יותר



בדומה לבנקים, גם חברות כרטיסי האשראי עברו בתחילת 2010 להוראות באזל 2. המעבר הפחית את הלימות ההון של החברות. ישראכרט הציגה בסוף 2009 הלימות הון של 24.30% לפי באזל 1 ושל 12.90% לפי כללי באזל 2. כאל הציגה הלימות הון של 22.8% לפי באזל 1 ושל 13.7% לפי באזל 2. הלימות ההון של לאומי קארד לפי כללי בזל 1 היתה 20.40% ולפי באזל 2 היא 14.8%.



על פי באזל 2 בפעילות האשראי החוץ-בנקאי החברות נדרשות לרתק הון גם על מסגרות אשראי לא מנוצלות - המעבר לבאזל 2 עשוי להיות קושי נוסף בפני צמיחה בתחום האשראי החוץ-בנקאי.