עסקות ברבר האיצו את שקיעת GMF

>> רפי ברבר, מבעלי קרן ההשקעות הפרטית rp ולשעבר בכיר במריל לינץ', נאות באחרונה לחלוק את תובנותיו לגבי שוק המטבעות עם העיתונות הכלכלית. אלא שהדו"חות הכספיים של gmf, המספקים חומר רקע בנוגע להמלצות הקודמות של ברבר, לא יעודדו במיוחד את מי שנטה לפעול לפי המלצות אלה.



בדצמבר 2006 גייסה gmf, הנמצאת בשליטת קרן rp (63%) ופועלים אי.בי.אי, 90 מיליון שקל בהנפקה של אג"ח ואופציות לאג"ח. gmf השתמשה בתמורת ההנפקה להעמדת הלוואות ליזמים בפרויקטים שונים, ובכללם פרויקטים בתחום הנדל"ן וחיפושי נפט. ההלוואות שנתנה gmf סיפקו ליזמים את מרכיב ההון העצמי שדורשים הבנקים. מכיוון שמרכיב זה היה נחות ביחס לחוב הבנקאי בכל הנוגע לביטחונות, היתה אמורה gmf לזכות בריבית גבוהה וכמו כן באופציה להמיר את החוב למניות.

הסיכוי לתשואות גבוהות מסביר כיצד gmf גייסה סכום גבוה בהנפקה של אג"ח, שהביטחון היחיד לפירעונן היה אחזקותיה בחברה-הבת gmf אינטרנשיונל, וכיצד התפתה רונן צלניר, יו"ר ומנכ"ל פועלים אי.בי.אי, להשקיע במניותיה של החברה. צלניר התקנא, ככל הנראה, ברווחים העצומים שיצר ברבר בשנות ה-90 בפעילותו בשווקים המתעוררים, כשעוד היה בכיר במריל לינץ'.



בעקבות הסדר חוב שאושר באחרונה, ירדה התשואה על האג"ח של gmf, שבילו את מרבית השנה החולפת בתשואות של 100% ויותר. מדובר בתשואה גבוהה למדי אפילו עבור יזם מפולפל כמו ברבר, ורק מפתיע לגלות שאין הוא מנקה את השוק מאג"ח כה עסיסיות.



gmf הפסידה 9.9 מיליון דולר בשלוש שנותיה, לאחר שהפרישה 10.6 מיליון דולר לחובות מסופקים, כלומר 73% מהיתרה המתואמת של ההלוואות שנתנה. gmf סובלת מגירעון של 6 מיליון דולר בהון העצמי, ורואי החשבון שלה בזיו האפט מציינים כי יש ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי - גם אם בית המשפט יאשר את הסדר החוב שאישרו בעלי האג"ח.



החברה העמידה עשר הלוואות מתחילת דרכה: חמש מהן נפרעו במלואן, ואילו ארבע הלוואות מתוך החמש הנותרות נמצאות בשלבים שונים של חדלות פירעון. שתיים מארבע ההלוואות הבעייתיות הן תוצאת המפגש של gmf עם ההזדמנויות העסקיות שזימנו לה ברבר ובכירים אחרים ב-rp.



מניות בכורה בסאקראס



החברה הבת של gmf העמידה במארס 2007 הלוואה של 5 מיליון דולר ל-rp, ובכך רכשה 16.7% מעסקה, שבה השקיעה 30 rp מיליון דולר בסאקראס (sakaras) הרוסית, העוסקת בשירותי מחשוב ברוסיה, תמורת אג"ח להמרה בריבית של 8%. rp קיבלה זכות להמיר למניות באופן אוטומטי 50% מהאג"ח לפני ההנפקה, ובמקרה של ביטול ההנפקה, לדרוש ולקבל ריבית של 20% לשנה. שנתיים מאוחר יותר, במארס 2009, התברר כי סאקראס אינה מסוגלת לעמוד במועדי הפירעון של חובה ל-gmf שתפח בינתיים ל-7.2 מיליון דולר.



בעקבות מו"מ שנוהל עם סאקראס גובש הסכם שלפיו, פדתה החברה הרוסית 2 מיליון דולר בתשלומים נושאי ריבית מדורגת של 5%-8% עד ליוני 2011. gmf קיבלה כנגד יתרת ההלוואה - 5.2 מיליון דולר - מניות בכורה ל-8.75% מסאקראס שעומדות לפדיון בדצמבר 2020 וצוברות זכות לדיווידנד שנתי של 5%-10%. ברבר לא הביע את דעתו, אבל אין ספק שהיה ממליץ לידידיו, נועם לניר, נניח, להשקיע במניות בכורה של חברת מיחשוב רוסית שעומדות לפירעון בדצמבר 2020.



הרפתקת הנפט בוואנקו



בעלי המניות של gmf העדיפו שלא להמתין עשר שנים לפירעון הלוואה אחרת שברבר אירגן להם. החברה רכשה בפברואר 2007 נתח של 17.5% מהלוואה של 20 מיליון דולר שנתנה zarina, הנמצאת בבעלותה קרן rp, לוואנקו (vanco), העוסקת בחיפושי נפט וגז באפריקה ובים השחור. הרכישה נעשתה באמצעות העברה של 3.5 מיליון דולר מ-gmf ל-rp.



ההלוואה היתה אמורה להיפרע בשני חלקים שווים: הראשון באוגוסט 2008 בתשלום אחד של 130% מסכום ההלוואה, והשני בפברואר 2009 תמורת 140% מסכום ההלוואה. gmf ו-zarina היו זכאיות גם ל-2.7% מהכנסותיה של ואנקו מהפקת נפט או גז, אלא שחלקה של gmf במקרה של הצלחה בחיפושי הנפט היה 7.25% בלבד מהתמלוגים, בעוד חלקה בהלוואה היה 17.5%. שנתיים לאחר שנתנה את ההלוואה, התברר ל-gmf שלא זו בלבד שלא תזכה לתמלוגים, אלא שתשלום החלק השני של ההלוואה מתעכב, ובמקום לקבל 2.45 מיליון דולר קיבלה בחזרה 360 אלף דולר.



הסדר החוב עם ואנקו הבטיח ל-gmf הקצאה של 12% ממניות הבכורה של החברה הנפט תמורת הסכמתה שלא להעמיד את יתרת החוב - 2.1 מיליון דולר - לפירעון מיידי. סופה של הרפתקת הנפט בוואנקו היה כאשר gmf מכרה באוקטובר 2009 את מניות הבכורה שלה תמורת 2 מיליון דולר וזכות לקבל מהקונה סכום מצטבר של 1.5 מיליון דולר אם ואנקו תגלה ממצאי נפט בשני אתרי קידוח.