ראיית חשבון היא לא כמו כל מקצוע אחר

>> בעלי מקצועות חופשיים שמתרשלים בביצוע עבודתם וגורמים נזק ללקוחותיהם, חשופים לתביעות נזיקין. ואולם גם בתוך קבוצה זו קיימים הבדלים של יום ולילה בין אופי הנזק, חומרתו, היקפו והפיצוי בגינו.

כפי שרופא שעלול לגרום למותו של הפציינט עקב רשלנות אינו דומה לעורך דין שרשלנותו גרמה ללקוח לבלות את שארית ימיו בכלא, כך גם הנזק הנגרם על ידי רואה החשבון בגין רשלנותו הוא ייחודי באופיו. עוול גדול גורם ד"ר גבריאל קלינג ("מדוע אין להגביל את אחריות רואה החשבון", themarker, 21.2) למהנדסים, לרופאים, למהנדסים ובעיקר לרואי החשבון בכנסו אותם תחת מטריית אחת.



השוני בין רואי חשבון לשאר המקצועות שהוזכרו הוא רב. ההבדל העיקרי הוא בעבודת הביקורת על הדו"חות הכספיים, מאחר שתפקיד זה, מלבד שירות ללקוח, מגלם בתוכו גם שירות למדינה ולכל מיליוני המשקיעים בשוק ההון. יחד עם חובת הביקורת גלומה אחריות ציבורית שבליבתה שקיפות המידע למשקיעים. שוק ההון מתבסס על מידע, והמידע המועבר על ידי החברות הציבוריות חייב על פי החוק לעבור ביקורת של רואה חשבון.



כך, לפי החוק, ממלא רואה החשבון תפקיד ציבורי חשוב מאין כמוהו: הוא הראי המקצועי של הדיווחים הכספיים - חותם האיכות, האמינות והשקיפות של המידע שבדו"חות עבור הרשויות, המשקיע הקטן, המשקיע המוסדי, ספק האשראי וספקים נוספים של החברה המדווחת. אין לרופא המנתח, לעורך הדין הפלילי, או לשמאי המקרקעין תפקיד ציבורי מקביל. רק רואה החשבון, אם יתרשל בעבודת הביקורת, עלול להטעות אלפי משקיעים שיסתמכו על חוות דעתו. בנוסף, הוא עלול להתרשל בסינון מידע מטעה שיגיע לנותני אשראי וספקים, שיעניקו הלוואות ומימון ללקוחות חדלי פירעון. כל אלה נקראים בעגה הביטוחית נפגעי צד ג'. הם אינם לקוחותיו של רואה החשבון, אלא רק מסתמכים על עבודתו.



כיום החוק מונע מרואי החשבון להתאגד וזאת בשונה מבעלי המקצועות החופשיים האחרים שיכולים להתאגד כחברות בע"מ ובכך להגן על רכושם האישי מפני תביעות צד ג'. הנזק שעלול להיגרם למשקיעים עקב מידע מוטעה, יכול תיאורטית להגיע מיליארדים ויותר. איך מאפשרים לרואה החשבון לבצע את המוטל עליו מבלי מורא שיאבד את כל נכסיו וימשכן את עתיד ילדיו? כיצד הדו"חות יכולים לשקף באמת את מצבו של התאגיד כשהאחראי על איכות הדיווח נמצא בסיכון מתמיד ומשמעותי כל כך?



הבעיה מחמירה לנוכח העובדה שחוסר האפשרות להגבלה מביאה לכך שתובעים פוטנציאליים יפנו לרואה החשבון כ"כיס עמוק" גם אם אין מדובר בפיצוי על חלקו היחסי, אם בכלל. בכל העולם ניתנו לרואי החשבון אפיקים שונים כדי להגביל את חבותם.



לכן, מן הראוי שהעוסקים בשאלת הגבלת החבות יבינו קודם כל את מהות האחריות של רואה החשבון, מאיזה כוח וחוק היא נגזרת ומהו תפקידה הציבורי. כמו שלא מתקבל על הדעת שאדם הממלא תפקיד לתועלת הציבור לא יקבל את הגנת הציבור כדי שיוכל למלא את תפקידו הציבורי באמונה, כך גם רואה החשבון בתפקידו כמבקר הדו"חות הכספיים. המדינה, שייעדה לרואה החשבון תפקיד בחוק, חייבת לספק לו הגנה ראויה בבואו למלא את תפקידו.



הכותב הוא נשיא לשכת רואי חשבון