>> הנימוקים הנשמעים נגד העברתו של תקציב מדינה דו-שנתי מתגמדים לעומת היתרונות שהוא עשוי לטמון בחובו - יציבות, תכנון ארוך טווח, קיצור הליכים ביורוקרטים מייגעים ומניעת בזבוזי כספים - שאין ספק שייטיבו עם המשק ומעל לכולם עם העסקים הקטנים.
עם מגזר העסקים הקטנים נמנים מאות אלפי עצמאים המעסיקים מספר מצומצם של עובדים. מגזר זה אינו מדושן בעודפים או מחלק דיווידנדים שמנים, אינו נהנה מרמות נזילות גבוהות וסובל ממצוקת אשראי קשה ומאפליה בוטה בחלוקתו. למגזר זה יעניק התקציב הדו-שנתי יציבות שתאפשר רציפות ביישומן של תוכניות וכלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, כמו תוכניות לחונכות עסקית, קרנות מימון לעסקים קטנים, מענקים והכשרה מקצועית.
העסקים הקטנים ייהנו גם מהאווירה הכללית של הביטחון במשק, שאין ספק שתתרום לצמיחה ולגידול בפעילות העסקית. בנוסף, גם משרדי הממשלה ובראשם משרד האוצר על שלוחותיו יהיו פנויים וקשובים יותר לצורכי המשק על מגזריו השונים ולתכנון וגיבוש מדיניות אפקטיבית. זאת, משום שיהיו משוחררים מהתזזית האוחזת בכל הדרגים, כמעט מיום אישורו של התקציב האחרון ועד ליום העברתו של התקציב הבא אחריו.
למה בדיוק מתגעגעים המתנגדים לתקציב הדו-שנתי? לשנים שבהן התקציב לא אושר בזמן ורבע מהשנה התנהלנו על בסיס התקציב הקודם? לפארסות המביכות בבית הנבחרים שנמשכו עד אמצע הלילה? לסחטנות של גורמים אינטרסנטיים המונעים משיקולים זרים? לחוסר האונים של ח"כים טרוטי עיניים מול הררי דפי תקציב שאת פשרם אין הם מבינים?
קשה להבין כיצד המעבר לתקציב דו-שנתי יכול להכיל כל כך הרבה רעות חולות שמפניהן מזהירים המתנגדים: ביטול מעמד הכנסת כריבון, הדרת העם מעיצוב המדיניות ואפילו פגיעה קשה בדמוקרטיה. אפילו הטענה כי בשום מדינה בעולם לא נעשה כדבר הזה אינה מדויקת. בהולנד ובפינלנד למשל, 80% מהוצאות הממשל המרכזי קבועות בתקציב דו-שנתי, ובבריטניה כ-60% מההוצאות נקבעות בתקציב תלת-שנתי.
המעבר לתקציב דו-שנתי אין פירושו ביטול הגמישות וההתאמה לצורכי השעה. ניסיון העבר וצליחתה המרשימה של ישראל את המשבר העולמי הוכיחו שיש מקום להמשיך ולהעניק אשראי לניהול תקציב המדינה על בסיס דו-שנתי.
הכותב הוא נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה
תקציב דו-שנתי - טוב לעסקים קטנים
יהודה אלחדיף
18.3.2010 / 7:07