וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקנטינה - הבית החדש של הקוד הפתוח הישראלי

מאת גיא גרימלנד

18.3.2010 / 7:05

שלושה מומחים לקוד פתוח מקימים מרכז טכנולוגי שיסייע לעידוד התחום בישראל בהשראת מרכז דומה בצרפת; במשך היום ילבש המרכז אופי עסקי, בו יעבדו סטארט-אפים בתחום. בערב יהפוך למרכז תרבות קוד פתוח



>> קוד פתוח הוא לא רק תיאור למקבץ שורות קוד ללא זכויות יוצרים. סביב המושג התפתחה קהילה שלמה של מפתחים עצמאיים, שרובם עובדים ללא שכר והם בעלי מטרות שונות. חלקם כמובן רוצים להתעשר, אך חלק נוסף עושה זאת כאידיאולוגיה נגד חברות התוכנה הגדולות. בימים אלה עומלים ליאור קיסוס, זהר סטולר ודורון אופק, שלושה אנשי היי-טק ומומחים לקוד פתוח, להקים בית עבור קהילה זו.



הם קוראים לזה הקנטינה - חממה טכנולוגית לחברות, עמותות ופרילנסרים שעובדים בקוד פתוח במודל ייחודי של חלל עבודה משותף. השלושה מבקשים להקים מרכז טכנולוגי שיציב לעצמו כמה מטרות חשובות. המטרה המרכזית היא לסייע לצמצם את הפער הדיגיטלי בישראל ובמקביל לעודד את הקהילה העסקית לעבור לקוד פתוח. כמו כן, הם מקווים כי הקנטינה תקדם הטמעה של מערכות קוד פתוח בארגונים ממשלתיים ומסחריים ותשמש מסגרת לשיתוף פעולה ביניהם לבין חברות שמפתחות ועוסקות בקוד פתוח. במקביל, רוצים השלושה לשמש מרכז קהילתי לקהילות קוד פתוח בישראל.

בשעות הבוקר הקנטינה צפויה ללבוש פן עסקי יותר ורשמי. אל החלל, שמיקומו טרם נקבע אך הוא צפוי להיות בתל אביב, יגיעו חברות טכנולוגיות שמפתחות מוצרים מתחומים שונים שמבקשות לעבוד שם במקום לשכור משרדים בעצמן. אין חובה שהחברות יפתחו את המוצרים שעליהן הן עמלות בקוד פתוח, אך יש העדפה לכך. אם יהיה ביקוש גדול לחלל העבודה, ועדת הקבלה של המתחם צפויה להעדיף חברות שיש להן נגיעה לקוד פתוח. בשעות הערב צפוי מתחם הקנטינה להשתנות וליהפך למרכז טכנולוגי תרבותי-קהילתי שמשרת את אינדיווידואלים ועמותות שיש להם נגיעה לקוד הפתוח.



הקנטינה תעבוד במודל של עמותה שתנהל את המרכז ותסייע לקהילות שונות בישראל לקדם ולחקור את המערכות שלהן באמצעות כלי קוד פתוח. בנוסף לכך, תפעיל העמותה הדרכות בנושאים טכנולוגיים שונים לאוכלוסיות מגוונות, החל מצעירים בתחילת דרכם וכלה במנמ"רים ומנהלי חברות. קיסוס, סטולר ואופק מעוניינים שגם נציגי חברות מסחריות יגיעו לקנטינה בכדי להתעדכן בחדשות ומגמות אחרונות שקורות בקוד הפתוח. הקנטינה הישראלית נולדה בהשראת הקנטינה הצרפתית, שהוקמה לפני כשנתיים באזור פאריס ומאז היא משמשת מקום מפגש לפעילים ומומחים בתחום האינטרנט, יזמים, חוקרים ועוד. קנטינה נוספת קיימת בסן-פרנסיסקו.



חולקים את הוצאות המשרד



קיסוס מספר כיצד נולד הרעיון: "השתתפנו בכנס שעסק בטכנולוגיית דרופל (תוכנת קוד פתוח המאפשרת בנייה וניהול של אתרי אינטרנט) בצרפת. באחת מהמסיבות אירחו אותנו בקנטינה שלהם, והתלהבנו. מדובר בחלל גדול שבו יושבות כמה חברות שמשתפות במשאבים. להרבה מהחברות יש קשר לקוד פתוח אבל לא בהכרח". סטולר אומר כי הרעיון הוא ליצור הפריה רעיונית בזכות הישיבה יחדיו בחלל המשותף. לדבריו כל החברות חולקות משאבים, החל ממזכירה ועד למדפסת וקפה. "המימון ניתן על ידי החברים במקום. כל חברה משלמת את חלקה היחסי על הקפה והמים ועל שאר השירותים שהיא צורכת. הרעיון היא שכל חברה תשלם פחות מאשר שתשכור משרד לבד", מסביר סטולר.



חלק מהמימון בפאריס מגיע לאו דווקא רק מהחברות ששוכרות את חלל העבודה המשותף, אלא גם מגופים פרטיים ומהעירייה. אורנג', למשל, תורמת לקנטינה הצרפתית. קיסוס אומר כי הוא מקווה שגם בקנטינה הישראלית יהיו חברות שירצו לתרום ולקחת חלק בעידוד תרבות הקוד הפתוח. "מיקרוסופט תרצה להיות ממותגת כחברה פתוחה וחדשנית ששומרת על קשר עם הקהילה", הוא מסביר.



בינתיים אין עוד בית סופי לקנטינה הישראלית, אבל קיסוס, סטולר ואופק מאמינים כי הנושא ייפתר בקרוב. היום תתקיים ישיבת ההקמה הראשונה של הקנטינה הישראלית. לישיבה מגיעה גם משלחת צרפתית בראשות ניקול גדז', נשיאת קרן הידידות ישראל-צרפת, סטפן דיסטנגן מייסד חברת הייעוץ fabernovel ונשיא חברת silicon sentier הצרפתית, וכן בכירים נוספים מהקנטינה הצרפתית. לפי התכנון, הקנטינה הישראלית צפויה להיפתח בתחילת ספטמבר 2010, ובימים אלה מתקיים דיון בעיריית תל אביב, במטרה לבחון דרכי סיוע לקנטינה ולמצוא לה מקום.



סטולר אומר כי המטרה היא שבקנטינה הישראלית יהיו בין שלוש לשש חברות. צפויות להיות גם עמדות עבודה עבור פרילנסרים כדי שגם אלה יוכלו לשכור את החלל. קיסוס אומר כי בתחילת הדרך הוא חשב להקים מרכז אך ורק לקהילת הדרופל הישראלית. "שאלנו את האנשים מי יכול להיות מעוניין בכך, אבל אז עצרנו לרגע וחשבנו שוב. מדוע בעצם צריך שיהיה מרכז כזה רק לאנשי דרופל? מכאן עלה הרעיון להקים מרכז קהילתי-תרבותי שיתאים לכל הקבוצות שפעילות בקוד פתוח, ויש הרבה כאלה בישראל".



לאחר הביקור בצרפת תהו קיסוס וסטולר האם יוכלו לעניין את אנשי הקנטינה הצרפתית בסיוע להקמת קנטינה ישראלית תחת מודל דומה. להפתעתם הצרפתים הביעו עניין רב והסכימו לסייע. "הצרפתים רואים את ישראל כמדינה של סטארט-אפים עם הרבה מאוד חדשנות, וזה חלק שחסר אצלם. הם מעוניינים בהפריה הדדית בין תרבויות. התרבות העסקית האירופית כבדה ואטית יותר. הישראלים שולפים מהר וחדשניים יותר. אבל מעבר לכך, הם היו רוצים שיותר חברות ישראליות ישתלבו בצרפת כי הישראלים מסתכלים קודם כל על אמריקה ומשאירים את אירופה מאחור, וחבל", מסביר סטולר.



סטולר אומר כי ייתכן שגם עיריית פאריס תסכים לתקצב חלק מפרויקט הקנטינה. "ראש עיריית פאריס אמור להגיע לישראל בקיץ ואנחנו מקווים שיחתום על הסכם שיתוף פעולה. וכמובן אנחנו במגעים עם עיריית תל אביב כדי שתקצה לנו מקום ותסבסד אותו, ואנחנו נמצאים במגעים לתיאום הדבר. ההערכה היא שהתקציב של הקנטינה צפוי להגיע למאות אלפי שקלים לשנה". במקביל, נפגש אופק עם מיכאל איתן, השר הממונה על שיפור השירות לציבור. המטרה היא להפוך את הקנטינה לשמש גם כמרכז של פרויקט להב"ה לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל.



סטולר מסביר כי חברה שתרצה להשתתף בקנטינה תוכל להפחית בעלות אם תסכים בתמורה לתת שיעורים או הדרכות בשימוש בכלי קוד פתוח, או שתיקח חלק גם בפרויקטים אחרים העוסקים בקוד פתוח מחוץ לקנטינה. "במקום לשלם 700 שקל על שולחן בחלל, יציעו ליזמים לשכור תא בחלל ב-300 שקל ולתת סדרת הרצאות על איך להקים בלוג וורדפרס למשל", מוסיף קיסוס.



בשעות הערב צפויה הקנטינה הישראלית לשנות את עורה וליהפך למרכז קהילתי ותרבותי שסובב סביב עולם הקוד פתוח. הכוונה היא שלקנטינה יגיעו כל קהילות הקוד הפתוח בישראל להרצאות ומפגשים. המטרה, לדברי שניהם, היא ליצור במרכז עוגן פיסי לקוד פתוח בישראל.



"יש מספיק אנשים בקהילות קוד פתוח שישמחו לקחת בכך חלק. אנשי פייתון, דרופל, לינוקס, אנדרואיד ואפילו גם מיקרוסופט", אומר קיסוס. בנוסף, בקנטינה צפויים להתנהל קורסים והרצאות עבור מנהלי רכש ומנהלי מחשוב בארגונים כדי להעשיר את הידע הטכנולוגי שלהם בנושאים שונים הקשורים לקוד פתוח. מטרה נוספת של הקנטינה היא לסייע לארגונים וחברות ישראליות שרוצים להיכנס לקוד פתוח לקבל ייעוץ מתאים בנושא, ואנשי הקנטינה מקווים שמנהלי מחשוב בארגונים יתקשרו אליהם בכדי ללמוד איך לעשות זאת.



סטולר אומר כי הקנטינה הישראלית שואבת השראה ממיזם hub tlv, מיזם מרחב עבודה משותף ליזמות חברתית, סביבתית וטכנולוגית. גם ב-hub tlv קיים חלל עבודה משותף על גג בתל אביב שמקבץ יזמים שונים. קיסוס אומר כי בשונה מ-hub tlv, המיקוד של הקנטינה הוא קוד פתוח וטכנולוגיה בלבד. "אנחנו מאמינים שבאמצעות שימוש בכלי קוד פתוח יש לך השפעה חיובית על הקהילה והחברה", הוא מסכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully