>> כמה ימים לפני מכת ה-8 מיליון - פרסום השכר שקיבלו יובל בן זאב ונאור אל חי ב-2009 בגובה 8 מיליון שקל כל אחד, שכר שהיכה רבים בתדהמה ונהפך לשיחת היום בשוק ההון - נפגשנו אתם לראיון. באותה עת בן זאב ואל חי, מבעלי המניות בחברת כלל פיננסים ברוקראז' מחברות הברוקראז' הגדולות בשוק ההון, כבר ידעו כנראה על המוקש שהם עומדים לפוצץ בסיטי של תל אביב. אלא שהם היו מנועים מלדבר על הפרטים, שכן מדובר בדו"חות כספיים שעדיין לא פורסמו באופן רשמי.
ובכל זאת, כבר אפשר היה להבחין שלמי שעומדים להצטרף בקרוב מאוד למנהלים העשירים בבורסה לא קל לבקר את שיטת התגמול הנדיבה למנהלים. "השיטה הקפיטליסטית אומרת ששכר הוא תמריץ להצלחה, זה פשוט צריך להיות מיושם בכללים הנכונים. צריך לתמרץ מצוינות. מנגנון השכר לא אמור לעודד חזירות, אבל יש גם יוצאים מן הכלל", אמר אז בן זאב. כששאלנו אותו על שכרו השנתי של שלמה רודב, יו"ר בזק, בסך 12 מיליון שקל, נתון שפורסם יום קודם, הוא אמר: "דווקא לרודב מגיע שכר גבוה. הוא מהמנהלים היותר ראויים במשק". עם פרסום נתוני השכר התברר כי עלות שכרו של שותפם בחברה רונן וייסרברג, שסירב להתראיין, אפילו גבוהה מזו של רודוב ומגיעה לכ-16 מיליון שקל.
ומה לגבי שכר של 8 מיליון שקל בשנה לאנליסט ראוי, שאלנו לאחר הפרסום. גם עם זה לבן זאב אין בעיה כל עוד החברה המשלמת יוצאת נשכרת. "זה שכר שנובע מההסכם שנחתם בינינו לבין כלל פיננסים לפני שש שנים. זהו מנגנון של win-win שמועיל לכל הצדדים", הוא אומר. בן זאב וייסרברג ואל חי אינם רק רק מנהלים הם גם מבעלי חברת הברוקראז' כך שלמעשה הם מעין יזמים. וייסרברג מחזיק ב-20% מהחברה ואל חי ובן זאב מחזיקים בכ-10% כל אחד.
השלושה הגיעו לכלל פיננסים במחצית השנייה של 2003, ממש עם תחילתן של חמש שנות גאות בשוק ההון. היה זה לאחר שעזבו במפתיע ובטריקת דלת את לידר שוקי הון שנוהלה על ידי דני ברק. כלל פיננסים, שנוהלה אז על ידי גבי פרל ושוקי אברמוביץ, היתה מעוניינת בחיזוק תחום הברוקראז' אצלה ולכן חתמה אתם על מודל שלא היה נפוץ עד אז - שותפות בבעלות וברווחים בחברה בת של בית השקעות.
מאז חלפו שבע שנים ומתברר שהיה זה המהלך הפיננסי המוצלח ביותר בחייהם של שלושת הברוקרים הצעירים. בעקבות השכר שקיבלו ב-2009 הם התמקמו בצמרת טבלת השכר של מנהלי הבורסה. השאלה היא האם זה היה גם מהלך מבריק בעבור כלל פיננסים? מצד אחד, כלל פיננסים ברוקראז' צמחה והגדילה את רווחיה (על פי הערכות כ-80 מיליון שקל ב-2009), אך מצד שני היא נאלצת להיפרד מסכומים גבוהים במיוחד (32 מיליון שקל השנה).
"כלל פיננסים הרוויחה הרבה מאוד כסף מהשותפות אתנו", אומר בן זאב. "החלק שלה מרווחי פעילות הברוקראז', 60%, גבוה משמעותית ממה שהיה לה כשהחזיקה 100% לפני שהגענו. כלל עשתה הסכם מצוין. האם יכלה לעשות הסכם טוב יותר? אולי כן, אבל בדיעבד זה קל להגיד".
איך הרגשת עם הפרסום?
"לא הרגשתי נוח מהכותרות ומהטון שזה קיבל. לא תמיד קל לפרגן".
מה לגבי תגובות מהסביבה? משוק ההון?
"התגובות היו מפרגנות. המספר (8 מיליון) אולי קצת הפתיע חלק מהאנשים, אבל בסך הכל התגובות היו חיוביות".
מה אמרה אשתך?
"היא לא אהבה את הפרסומים".
מרגיש מיליונר?
"לא. חלק גדול מהכספים שקיבלנו יושבים כהון עצמי בחברה".
כיצד עם שכר גבוה כזה אתה מרגיש נוח לוודא שחברות יתייעלו לטובת המשקיעים ולא ישלמו שכר גבוה מדי למנהליהן?
"אני לא צריך לבדוק שחברות יתייעלו. אני מנתח חברות ומנסה להעריך אם למשקיע כדאי לקנות את המניות שלהן או לוותר. ההערכות שלי אם חברה תהיה יעילה יותר או פחות הן חלק מהשיקולים אם לקנות מניות. לגבי הבנקים, למשל, אין לי ספק שנושא היעילות הוא מהותי בקבלת החלטת השקעה. אני לא בעד או נגד שכר גבוה או נמוך או אם יתנו תוספת או לא. וחוץ מזה, חברת הברוקראז' שלנו יעילה מאוד".
"אתם תותחים"
יש גם את עניין הטוקבקים. חלק גדול מהטוקבקים לידיעה על השכר היו מפרגנים (למשל, "אתם תותחים"), אבל היו גם כאלה שלא. כבר בראיון התייחסו בן זאב ואל חי לסוגיית הטוקבקיסטים. "לא משנה מה אני אענה, אני תמיד אשלם על זה", אומר אל חי. לדברי בן זאב, שזוכה לטוקבקים בכל ידיעה שמתפרסמת עליו או על המלצותיו, "בעולם אוטופי באמת לא אכפת לי מה יגידו. אבל בעולם שלנו אני לוקח ללב השמצות".
בן זאב מחלק את הטוקבקיסטים לשלושה סוגים ונותן בהם סימנים: "יש את אלה שכותבים שאני וכלל פיננסים שרלטנים שלא מבינים כלום וצריך לעשות הפוך ממה שאנחנו אומרים. הקבוצה השנייה הם אלה שמשמיצים אותנו עם נתונים לא נכונים, למשל כותבים שהמלצתי לקנות והם הפסידו כסף בזמן שבכלל לא המלצתי לקנות. הקבוצה השלישית הם אלה שמשמיצים אותי על האינטגריטי. למשל, כותבים לי 'אתה עובד של נוחי דנקנר ובגלל זה אתה כותב כך', או 'שילמו לך' - אלה הטוקבקים הכי גרועים מבחינתי. זה לא נעים לחטוף ביקורת שמלווה בטוקבקיסטים מטעם".
מה זאת אומרת מטעם? מטעם מי?
"יש לפעמים טביעות אצבע שאתה מזהה אותן. יש מספיק גורמים שיש להם רצון להתקיף אותי ואת דעתי. הרגשתי את זה באופן הבולט ביותר בהמלצת המכירה על אפריקה".
אבל מי רוצה לתקוף אותך?
"לא יודע מי, זה יכול לקרות למשל כשאני ממליץ על מכירה והנייר יורד ומישהו הפסיד כי הוא קנה את המניה בדיוק יום לפני כן. יש גם מתחרים שלא מרוצים. ככל שאנחנו מצליחים יותר יש יותר אנשים שרוצים שנצליח פחות".
בשנה האחרונה, בעקבות התגברות ההתייחסות לכלכלה בטלוויזיה ובעיקר בגלל ההופעות בתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10, נהפכת לסלבריטי. איך זה להיות מפורסם?
"אני אוהב פרטיות, אבל הייתי חייב לבחור. התקשורת היא כלי חשוב בקריירה שלי. אני צריך שיהיה לי אומץ לומר דברים ושיהיה ברור שאמרתי אותם, ולכן אני חייב להיחשף בכל הכוח ולא יכול לומר דברים בשקט. זו חשיפה עם אפקטים שיכולה להוסיף לאינטגריטי ולאומץ. אם אמרתי שלוש פעמים בשידור חי למכור את אפריקה, אז אין מישהו שיכול לומר לא ידעתי".
כיצד החשיפה הזו משפיעה על העסק?
"אני מרגיש שיש עלייה בחשיפה הכמותית אבל לא בחשיפה האיכותית. בכל מקרה, אני מעדיף פורמט שאולי רואים אותו פחות אבל אפשר לדבר יותר, כמו למשל ב-themarkertv, כי בחצי דקה אתה לא ממש יכול לומר את דעתך".
"אני מעז לומר את דעתי"
בן זאב לא מקבל את שכרו הגבוה רק בגלל עבודת המחקר שלו. בן זאב הוא חלק ממכונת שיווק משומנת שנועדה למכור עסקות ברוקראז' - שם נמצא הכסף הגדול. הלקוחות הם גופים מוסדיים גדולים ומשקיעים אחרים שנהנים מכך שהאוזן שלהם קרובה לפה של בן זאב והטלפון שלהם נמצא אצלו בחיוג המהיר.
"המודל העסקי שלנו זה להבין את צורכי הלקוח ולתת לו ערך מוסף בהמלצות. ברור שבסופו של דבר הוא משלם בעמלות מסחר", הוא אומר. יחד עם זאת, בן זאב מדגיש כי אין דבר שחשוב לו יותר משמו ומהמוניטין שלו, ומכאן שהעבודות שלו מחויבות רק לאמת ואינן מוטות.
זה נראה קצת בעייתי, השילוב של מחקר וברוקראז'.
אל חי: "מי שרוצה ברוקראז' בלי מחקר יכול לחפש שירות כזה, שהוא הרבה יותר זול. אבל כשיש מחלקת מחקר, גם איכות חדר המסחר משתפרת. לפעמים כשמישהו מבקש לקנות מניות דרך הברוקראז' שלנו אני יכול לומר לו 'אני אקנה לך, אין בעיה, אבל שים לב שהאנליסט שלנו ממליץ דווקא למכור'".
בן זאב: "אם תיכנס לחנות מקצועית של כלי בישול תרצה שהמוכר ידע להסביר לך עליהם. כך זה גם אצלנו. אתה בא לקנות מניות ואנחנו יודעים לומר לך אם כדאי וכמה".
מהו הערך המוסף שאתה נותן להם כאנליסט?
בן זאב: "הסטטיסטיקה שלי טובה ומגיעה לשיעור של 70%-75% בהצלחות. בכל מקרה, צריך להביא בחשבון שאין אנליסט שצודק תמיד, לאף אחד אין מונופול על הידע. מה שמבדל אותי מרוב האנליסטים האחרים זה שאני מעז לומר את דעתי".
אל חי: "אנליזה זה לא מדע מדויק. ללקוחות כדאי לקרוא את הדו"ח ולא לרוץ מיד להמלצה ולמחיר היעד, אלא יתמודדו עם הטיעונים. שאת המסקנה יקבלו בעצמם ועל אחריותם".
על מה אתה מסתמך כשאתה ממליץ על מניה? אילו פרמטרים חשובים לך?
"אני מסתכל על מגמות בענף שבו פועלת החברה ועל נתונים כספיים לטווח הבינוני. אני בודק אם הרווחיות היא מעל או מתחת לשיווי המשקל של טווח ארוך. יש גם חשיבות לאיכות ויציבות ההנהלה. בנוסף, אני מסתכל על גורמי הסיכון ועל המקומות שבהם אני יכול לטעות".
אתה מנסה גם להיות ייחודי, מקורי?
"מעניין אותי להביא גישה חדשנית וכן, גם אומץ הוא דבר חשוב. היכולת להגיד הפוך מהקוצנזוס. לדעתי חלק גדול מהאנליסטים מפספס את זה. יש כאלה שיש להם את האומץ, כמו אלון גלזר מלידר שוקי הון, וגם מאיר סלייטר (סלייטר שעובד כיום בדש והיה אחד האנליסטים הראשונים שזיהה את הבעייתיות בתיק האשראי של בנק לאומי כאשר עבד בפריזמה. מיד אחרי פרסום הסקירה שלו על פועלים הוא נדרש להוציא הבהרה בעניין - ש"ש)".
והאנליסטים האחרים מפחדים?
"רוב האנליסטים מפחדים: קל יותר ללכת עם הזרם ולומר דברים טובים על חברות. רק שבטווח הארוך, מה שבונה אותך כאנליסט שמעריכים אותו גם אם לא מסכימים אתו זו המקוריות והאומץ. כל בוגר כלכלה יכול לחבר אקסלים. זו לא חוכמה לעשות למשל מה שבבית ההשקעות אי.בי.אי עשו בנוגע לבנק הפועלים. בוקר, ערב, שמש או גשם - באי.בי.אי המליצו לקנות מניות של בנק הפועלים (אי.בי.אי המליץ במשך תקופה ארוכה מאוד על מניות הפועלים בקנייה תוך שהן מתרסקות בעשרות אחוזים - ש.ש)".
לדברי בן זאב, "מנהלי אפריקה, איזי כהן ונדב גרינשפון, לא שמחו לקבל המלצת מכירה על הראש. הם ודאי שמחו יותר שאי.בי.אי פירסם המלצה טובה על אפריקה. אני המלצתי למכור את מניות אפריקה ולקנות את האג"חים שלה. מאז המניות צנחו, האג"ח זינקו והמשקיעים אצלנו הרוויחו. המשקיעים שלנו גם הרוויחו מהמלצת הקנייה על דלק רכב שנתתי ב-2007".
למי שעוקב אחרי ההמלצות שלך נראה שאתה מאוהב בדלק רכב, יבואנית מאזדה ופורד, ובעיקר במנכ"ל הוותיק גיל אגמון.
"אני מנתח לא רע את דלק רכב ומכיר כבר 10 שנים את גיל אגמון, אותו אני מעריך מאוד. הוא אחד המנהלים המצוינים. אבל אם המניה היתה נסחרת במכפיל 15 (יקרה מדי) הייתי מוריד המלצה, אין לי בעיה. בינתיים היא רק ב-10 שקלים. ב-2008, כשהמניה היתה בשיא, הורדתי המלצה והסברתי שהרווחיות של החברה לא רלוונטית. אגמון לא אהב את זה".
אגמון, כמו שאר היבואנים, פועל בשוק נוח ולכן הרווחיות שם גבוהה.
"אגמון הוכיח בשנים האחרונות שיש לו קריאת שוק נכונה יותר מהמתחרים. זו לא רק ההצלחה של מאזדה, תראו את ההצלחה של פורד מאז שהזיכיון נרכש על ידי דלק רכב. אצל אגמון זה שילוב של התמודדות עם משברים לאורך זמן ומחיר לא גבוה של המניה".
במקביל להמלצה שלך על המניה שפורסמה לאחרונה, כלל ברוקראז', החברה שלך מכרה מניות דלק רכב שהיו בידי אחד מבעלי העניין בחברה. איך זה מסתדר?
"הבנתי שיש עסקה גדולה אבל לא ידעתי בכלל שאנחנו המוכרים. רק כשנכנסתי לחדר המסחר הבנתי לפי החיוכים שעשינו עסקה גדולה. ההערכות שלי היו שאגמון ודלק רכב לא מוכרים ברמות האלה".
אגמון עצמו עושה אתכם עסקות?
"שתי העסקות האחרונות שלו לא היו דרכנו".
אתה עצמך נוסע ברכב שמוכר אגמון?
"לא, אני נוסע ביונדאי ואשתי בטויוטה".
בהמלצות שליליות אתה נתקל בוודאי בלחצים מצד מנהלים.
"ב-2006 הוצאתי המלצת מכירה על מניות דלק נדל"ן. אתם מתארים לעצמכם שספגתי לחצים מגורמים בקבוצה ושהועברו אלי מסרים. בהנפקה הראשונה של החברה המלצתי לא להיכנס, אף שכלל חיתום (החברה האחות, המשתייכת גם היא לכלל פיננסים) הובילה את ההנפקה. בעבר פירסמתי מסמך ביקורתי נגד גזית גלוב. זה עלה לי בשיחה של שעה מקנדה שבה הסבירו לי שאני לא מבין כלום. אז אמרתי שזו דעתי.
"בסיפור של בנק הפועלים וההשקעות באג"ח מגובות משכנתאות כתבתי אחרי כנס שהם עשו לסיכום הרבעון השלישי ש'יש חשש שאו שהבנק לא יודע מה עומק הפגיעה או שהוא לא מגלה'. ברור שקיבלתי טלפון מבכיר בבנק ששאל מה פתאום אני אומר דבר כזה. אחת התגובות הגיעה אפילו על גבי אחד העיתונים, שבו צוטט מנכ"ל הפועלים ש'יש רק אנליסט אחד שלא מאמין לדברי הנהלת הבנק ומפקפק בהם". באפריקה כתבתי על החברה שהיא שווה אפס".
את מי אתה מעדכן כשאתה מפרסם עבודה?
"כולם מקבלים אותה בו-זמנית במייל. יש לי גם מערכת הפצה ב-sms שמפנה את תשומת הלב של הלקוחות לכך שפורסמה עבודה חדשה".
מה קורה כשאתה יודע שאתה הולך להפיל מניה?
"אין מה לעשות, זה נשלח במייל אחד לכולם. כבר קיבלתי מזה לא מעט פעמים על הראש".
אחרי כמה זמן אתם מוציאים את ההמלצה לעיתונות?
"זה יכול לקחת בין דקה ליומיים. אם דו"ח כזה מגיע אחרי יומיים זה אומר שיש בעיה במערכת ההפצה, אני משתדל שזה ייצא בתוך שעה".
אם כך, למה צריך להיות לקוח שלך?
"כי הלקוחות מקבלים דו"ח מלא ולא ערוך, ובנוסף לפעמים גם שעה היא חשובה".
לאחרונה זכית לביקורת מצד חתמים בהנפקת חברת אלון גז, שטענו שההמלצה שלך לא להשתתף בהנפקה היתה גם מכיוון שכלל חיתום לא היתה החתם בהנפקה, אלא מתחריה.
"אני משוכנע שהביקורת לא היתה מקצועית אלא ניסיון להכפיש אותי באופן אישי. מבחינתי היה כאן שילוב של שני דברים: ראשית, כמי שמובילים את המחקר בענף הגז הטבעי, צריכה להיות לנו דעה על חברות בתחום ולכן רציתי לנתח אותה.
"שנית, לכל דבר יש מחיר ובמקרה הזה היה שם פיצול מניות לא נכון של החברה. היו הרבה דגלים בהנפקה שעוררו סימני שאלה. אז אמרתי את דעתי ובאמת בשני ימי המסחר הראשונים דור אלון, החברה האם שממנה פוצלה אלון גז, עלתה ואלון גז נפלה. אם היו עושים את זה נכון, לא היו תנודות מהותיות במניה".
מה היית עושה אם כלל חיתום היתה מובילה את ההנפקה?
"הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר. כך קרה עם דלק נדל"ן, שבעקבות העבודה שלי שינתה את תנאי ההנפקה. המוניטין שלנו מורכבים מאלפי פעולות ולא נסכן אותם בגלל אירוע בודד".
אל חי: "הפרנסה שלנו באה מהמשקיעים המוסדיים ויש לנו אינטרס חזק יותר לשמור עליהם מאשר על חברה מנפיקה. אם נפשל יענישו אותנו. במיוחד אצל המשקיעים הזרים, ששם אם פישלת אז למשך שלושה חודשים אתה בחוץ. זה מחיר גבוה שמתבטא בעמלות ובמוניטין".
"בכל מקום שהיינו שמים כסף היינו מרוויחים"
אחד הנושאים שעלו לאחרונה לכותרות הוא הפוטנציאל לניגוד עניינים הנובע מפעילות ברוקראז' בכספי לקוחות לצד פעילות הנוסטרו של החברה (תיק ניירות הערך העצמי). הבעיה היא שלסוחרים יש מידע, ויש חשש שהם ינצלו אותו כדי להרוויח כסף או להגן על כספה של החברה, ובלי כוונה הלקוחות ייפגעו. עם פרסום דו"חות כלל פיננסים התברר שחלק גדול מרווחי חברת הברוקראז' של כלל מגיע דווקא מפעילות הנוסטרו ולא מפעילות הברוקראז'.
לדברי בן זאב, ההון העצמי של החברה קטן יחסית לגופים אחרים. "זהו תיק השקעות המנוהל לטווח ארוך במטרה להניב תשואה סבירה ולשמור על ערך הכסף", הוא אומר. "יש לנו הון עצמי, מה נעשה אתו? אם היינו קונים תל אביב 25 היינו מרוויחים אותו הדבר. בכל מקום שהיינו שמים כסף היינו מרוויחים. בשנה כמו 2009 זה לא משנה איפה הכסף היה - הוא היה עושה תשואה טובה.
"הנוסטרו אצלנו מופרד לפי כל הכללים. אם יחליטו להוציא את הנוסטרו של הבנקים והביטוח לנאמנות - אז גם אנחנו נעשה את זה. אני לא נכנס לזה אם זה טוב או לא טוב. גם במידתיות לא צריך להתבלבל".
"בגלל יובל לא קניתי דירה"
>> משחק אסוציאציות עם הברוקרים של כלל פיננסים מגלה מתי הם מגיעים הביתה ומה הם אומרים על אליעזר פישמן, עידן עופר ועל הבוס נוחי דנקנר
? דני דנקנר.
בן זאב: "סיפור עצוב. אני מקווה שזה לא נכון. אני לא יכול לומר שנפלתי לרצפה מרוב תדהמה".
? נוחי דנקנר.
"מנהל מוכשר שמוביל את אחת הקבוצות החזקות במשק".
? הוא מתקשר אליך לפעמים?
"הוא התקשר אלי פעם אחת לפני כמה שנים, נדמה לי שדיברנו על מניות בנקים".
? היה משהו שכתבת שהוא לא אהב?
"בטוח היה".
אל חי: "בנה אימפריה, אי אפשר שלא להתפעל ממה שעשה בעשר אצבעות".
? עשר אצבעות או מזל?
"החיים זה שילוב של נחישות ומזל. גם לנו יש מזל".
? אליעזר פישמן.
בן זאב: "גם להתמודד עם משברים זו סוג של התמחות - והוא נחלץ עד היום מהרבה משברים".
? עידן עופר.
"עידן עופר המעיט בסיכונים של צמיחה מהירה בענף הספנות".
נאור: "הוא עשה את עסקת חייו כשקנה משאול אייזנברג את החברה לישראל".
? מיקי רוזנטל.
בן זאב: "הסרט שלו היה מעשה חשוב ואמיץ. טוב שהוא נעשה, כי הוא מעורר דיון וכן ירבו. אני מסיר את הכובע בפניו".
? קשרי הון שלטון וריכוזיות.
נאור: "המשק קטן, ובהיותו כזה יש ריכוזיות. לפעמים הרגולציה מתמודדת עם זה טוב ולפעמים פחות טוב. אין נוסחת קסם שיכולה לפתור את זה".
? המנהלים הכי טובים.
בן זאב: "שלמה רודב, גיל אגמון, חיים כצמן, יוסי אקרמן ושלמה ינאי".
? פסגות.
"קבוצה טובה, מנוהלת מרשים. הפרשה האחרונה של דוד אדרי עצובה מאוד לכל השוק, ואני מקווה שהיא תתברר כפחות חמורה ממה שראינו בפרסומים".
? המניה עם הכי הרבה פוטנציאל.
"אני חושב שטבע וקבוצת דלק, אף ששתיהן כיום בשיא. במשוואה של סיכון-סיכוי הן במקום הנכון. אני מאמין בחוזה הגז וחושב שקבוצת דלק ודלק רכב צריכות להיות חלק מכל תיק השקעות".
? ומבין מניות היתר?
"מליסרון. תשואה נמוכה, אבל מספיקה ובסבירות גבוהה מאוד. תמיד מחפשים מניות שייתנו 100%. אני מסתפק ב-8% לשנה. עם 8% לשנה בונים פנסיה לא רעה בכלל".
אל חי: "תוסיפו גם את צדיק בינו לרשימת המנהלים. הוא יותר בעלים ולא מנהל, אבל חברת פז היא אחת החברות הטובות כיום בישראל".
? להשקיע בנדל"ן?
בן זאב: "אני נגד, אבל אנחנו חלוקים בינינו. כיום, עם משכורת ממוצעת, אי אפשר לקנות דירה. לכן אני לא יודע עד מתי השוק יחזיק מעמד. הוא חייב לרדת. יש כאן חוסר שיווי משקל לטווח הארוך".
אל חי: "יש מחסור בהיצע של דירות, וזה לא ייפתר מחר בבוקר. רק בגלל יובל לא קניתי דירה. הוא כל הזמן אומר שהמחירים גבוהים מדי ושהם יירדו. קנינו רק דירות לעצמנו והרווחנו יפה מאוד כי ב-2003 בכל מקום שבו זרקת אבן - הרווחת".
? מנהלי חברות בבורסה.
בן זאב: "מנהלים נוטים להדגיש את הצד החיובי ולהמעיט בשלילי. הם מייפים את המציאות. חלק מודעים לכך וחלק לא. לפעמים הם פנטזיונרים. יזמים צריכים לפעמים לחלום. כשמישהו מתחיל לשכתב את ההיסטוריה אני מיד יודע שאין מה להקשיב לו. זה היתרון שלי כאנליסט ותיק קשה לספר לי סיפורים".
? לאן הולך השוק?
אל חי: "השוק לא יקר. התוצאות הכספיות מצדיקות את המחירים".
בן זאב: "יש יותר סיכוי לירידה או תיקון כלפי מטה מאשר עליה. הסיכונים גדולים ביחס לסיכויים".
? מה עושים עם מיליון שקל?
"30% משקיעים בתל אביב 100 והשאר בנכסים פחות מסוכנים. בעבר הייתי אומר שכדאי להשקיע 60%-70% בתל אביב 100, אבל הסיכונים גברו".
? זהירות.
"בשיא האופוריה הייתי זהיר אבל לא מספיק. אני מקווה שהיום אני זהיר יותר, אחרת לא למדנו כלום מהמשבר. אף אחד לא יודיע לנו מתי השוק ייפול".
? ההצלחות הכי גדולות שלך.
"המלצת מכירה על דלק נדל"ן ב-2006; סקירה בסוף הרבעון השלישי של 2007 לפיה יש חשש שבנק הפועלים לא יודע מה עומק הפגיעה מההשקעה באג"ח מגובות משכנתאות או שהוא לא מגלה; כתבתי שאפריקה שווה אפס עוד לפני שדיווחה כי עליה להגיע להסדר עם בעלי האג"ח, שכן אינה יכולה לעמוד בהחזר ההתחייבויות כפי שנקבעו במקור".
? הכישלונות הכי כואבים.
"ב-2008 הורדתי המלצה לאפריקה אבל לא הייתי מספיק שלילי (אפריקה לא הצליחה לעמוד בהחזר התחייבויותיה ואחרי מו"מ ממושך הגיעה להסדר חוב עם בעלי האג"ח - ש"ש). האמנתי לסיפור של תפרון והקלתי ראש בסיכונים (תפרון נקלעה למצוקת נזילות ונאלצה להגיע להסדר מחודש עם הבנקים - ש.ש)".
? איך בוחרים עובדים?
"אנחנו לא נוהגים לקחת עובדים ממתחרים. אנחנו מחפשים עובדים שאפשר לסמוך עליהם שיש להם אינטגריטי והם דיסקרטים. חשוב לנו שידעו להתחבר לאנשים ועדיף שידעו לקרוא דו"חות כספיים".
? בית ומשפחה.
נאור: "העבודה פה אינטנסיבית מאוד לאורך כל שעות המסחר, ולכן בסוף המסחר אנחנו משתדלים שהיום לא יימרח לעוד ישיבות אלא שבחמש וחצי יהיה כאן שקט. קיבלנו החלטה עקרונית שאנחנו רוצים להשקיע במשפחה ואנחנו עובדים פחות משעבדנו לפני 10 שנים ומשתדלים להיות ב-18:00-19:00 בבית ולא לעבוד, אבל לפעמים יש גם עבודה בערב ובכל מקרה העבודה תמיד ברקע".
"רוב האנליסטים מפחדים"
מאת שרון שפורר ורותם שטרקמן
18.3.2010 / 7:04