המזרח הבינוני

מסעדת sora האסיאתית הצטרפה למתחם המסעדות הקטנטן בדרך השלום בגבעתיים, בסמוך לטאטי הוותיקה. עובדי ערוץ 10 במגדל מעל ואנשי חברת פלאפון מהבניין הסמוך יכולים לנהל כעת ישיבות צהריים על מנת סושי או נודלס.



הגענו בצהרי יום חמסיני בוהק, ונאלצנו לבחור מי מאתנו יסתנוור מהאור שהצליח לחדור מבעד לקיר הזכוכית. בפנים היה קריר ונעים, פרט לאקוסטיקה הלא מוצלחת שלא עשתה חסד עם המוסיקה הרועמת. התיישבנו באחד משני שולחנות מבודדים מאחורי הבר, שם המוסיקה הפריעה פחות לשיחה.

העיצוב של המקום משרה אווירה נעימה, עם בר בצורת חי"ת בכניסה, צבעים חמים ואהילים עגולים וגדולים שמרחפים מעל לסועדים. תפריט העסקיות מציע מנה ראשונה, שתייה קלה לא מוגזת, ומנה עיקרית במחיר סביר של 49-79 שקל. במקום מציעים מבחר עשיר של יינות מקומיים ומיובאים וכן קוקטיילים עם טוויסט אסייתי. עד כאן היינו מרוצים.



התחלנו במרק מיסו, שבתוכו שחתה כמות גדולה במיוחד של אצות, בצל ירוק וקוביות טופו. המרק היה טעים, לא איכותי במיוחד אבל גם לא מלוח מדי כפי שקורה לעתים קרובות עם מרקים כאלה. בנוסף הזמנו ספרינג רול במילוי עוף וירקות, ברוטב של צ'ילי, לימון ועירית. המילוי היה טעים ומעודן, ועטוף בציפוי טמפורה שמנוני מדי.



למנה עיקרית הזמנו צ'ה זה ביף (69 שקל), שכלל מצע אורז מאודה שעליו נתחי בקר, חצילים, בצל ובצק ירוק שהוקפצו ברוטב מתקתק של סויה, שום וג'ינג'ר. זאת היתה מנה טעימה, פרט לחצילים שהיו מרים. האורז היה אורז סושי דביק, נתחי הבקר דקים ורכים והרוטב סמיך ועובד טוב עם אורז.



הזמנו גם סמבל צ'יקן חריף (59 שקל), שכלל נתחי עוף, פלפלים, פטריות ובצל ירוק מוקפצים ברוטב צ'ילי-ג'ינג'ר - שעל פי התפריט אמור היה להיות חריף - על מצע של אורז מאודה. על אף האזהרות, במנה לא הורגשה טיפת חריפות, אבל מעבר לכך הרוטב היה עשיר בירקות ובתיבול טעים. את שלב המנות העיקריות סיכמנו במסקנה שהן טעימות למדי ובעיקר ממלאות, אך על פי התמחור שלהן ציפינו למנות מוצלחות יותר.



כשביקשנו להזמין קינוח נותרו במסעדה רק מעט סועדים, והצוות היה עסוק בעיקר בבידור עצמו ופחות ביושבים שנותרו במסעדה. נראה שהצוות צעיר ולא מנוסה בשירות. אחת העובדות שעברה על יד השולחן שלנו ביקשה שנקום כדי שתוכל לעבור, הזיזה את הכיסא למקום אחר ולא טרחה להחזיר אותו. ניחא, גם אנחנו יכולים לסחוב.



ניסינו למשוך את תשומת לבו של המלצר כדי להזמין קינוח, אבל הוא לא היה בסביבה. הברמן הציע שנצעק לו במה אנחנו מעוניינים, וכשהתקשורת בעזרת צעקות לא ממש צלחה הוא החליט לקרוא למלצר בעצמו. העסקית מאפשרת להזמין קינוח ב-25 שקל, ובחרנו כיפת שוקולד שבתוכה מוס שוקולד לבן וחום. השוקולד היה לא איכותי והמנה מאכזבת.



גבעתיים זקוקה להיצע גדול יותר של מסעדות מוצלחות. לטעמנו, סורה עונה על הדרישה באופן חלקי בלבד.



חשבון, בבקשה



ההצעה: ראשונה, עיקרית ושתייה קלה ב-49-79 שקל. טוב לביזנס: אווירה אינטימית שמאפשרת לנהל שיחה, אם מבקשים להנמיך את המוסיקה. בשולחנות הסמוכים: עובדי ערוץ 10 ופלאפון מהמגדלים הסמוכים. יתרון יחסי: אוכל משביע המוגש במנות נדיבות. מישהו מטפל בך: צוות צעיר ולא מקצועי.