קיבוץ סגנונות

מעניין איך אנשי טבע נאות נראים כשלא נוח להם. לקחנו אותם לחורשה, החלקנו עמם במורד בוצי והובלנו אותם בין ענפים יבשים. מנכ"ל החברה, מיכאל אילוז, הפתיע מאוד. כמי שעושה הליכות בקביעות, משתתף בשעורי פילאטיס ומתעניין בתזונה בריאה, הוא אפילו נהנה מהאתגר. "אני לומד עכשיו על הערכים התזונתיים של פטריות", הוא אומר בגאווה.



העבודה בקיבוץ מאפשרת לו להתלבש בסגנון נינוח ומשוחרר, לרוב עם בגדים מבדים טבעיים ועם חולצה מכופתרת מחוץ למכנסיים. "שם החברה לא מעניין אותי", הוא טוען. "אחרי שקניתי את החולצה הזאת, של חברת etro, הילדים שלי אמרו ?אבא, דפקת מותג'. אני זקוק לבגדים מחומרים טובים, ושיהיו נוחים. הילדים הרבה יותר ממותגים ממני". למרות זאת, מתברר כי את מכנסיו הוא קנה בחנות ורסצ'ה בניו יורק.

דודי לוי, מנהל השיווק של החברה, דווקא אוהב מותגים, ובעיקר אמריקאיים. הוא קונה ברשתות אמריקן איגל, אברקרומבי ופיץ' וראלף לורן. "באזור המפעל אין מקומות לקנות בהם בגדים", הוא אומר. "אנחנו מייצאים לשווקים האמריקאי והקנדי, וכשאני נוסע לשם לביקורי עבודה אני קונה בגדים". הוא עושה זאת באמצעות אתרי האינטרנט של החברות, ומקבל את המשלוחים היישר למלון שבו הוא לן. לא פעם הוא קונה בגדים גם עבור עובדים אחרים בחברה, כולל אילוז.



המעצבת הראשית, חגית רונן-טננבאום, שואבת השראה ממסעות ברחבי העולם, שמשפיעים גם על סגנונה האישי. "אני מבקרת בשווקים רבים באיטליה", היא מספרת."בעיקר בפירנצה, שבה אפשר למצוא הרבה חפצים מיוחדים. גם בגרמניה יש הרבה דברים יפים לראות". היא אומרת שגם בישראל יש עושר ראוי לציון: "אני אוהבת להשתמש בתכשיטים ובאביזרים ולשלב אותם. בישראל, בגלל עקירת השורשים, יש פתיחות, שוני וערבוביה מרתקים".