בית המשפט העליון: קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחות - עבירה אתית

בית המשפט העליון קורא ללשכת עורכי הדין לאסור באופן מפורש על קיום יחסי מין בין עורכי דין לבין לקוחות.



"טוב תעשה הלשכה אם תשקול שינוי עמדתה שאוזכרה לעיל ואם תבהיר באופן מפורש כי קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחותיהם, ובפרט אם אלו נעשים במסגרת פגישות הייעוץ במשרדו של עורך הדין, אכן מהווים עבירה אתית", קבע היום השופט יורם דנציגר בערעור שהוגש נגד לשכת עורכי הדין. אל עמדתו של דנציגר הצטרפו השופטים אשר גרוניס ועדנה ארבל.



קריאתו של בית המשפט העליון נעשתה במסגרת ערעור של לקוחה על החלטת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין שלא להגיש קובלנה נגד עורך דין שנגדו התלוננה. לטענתה, עורך הדין (ששמו נותר חסוי בפסק הדין) גבה ממנה שכר טרחה במזומן ללא מתן קבלה או חשבונית, ובנוסף קיים עימה יחסי מין במשרדו, בזמן שהתקיימו ביניהם יחסי עורך דין-לקוח.



בית המשפט העליון דחה את הערעור, לאור קביעתו כי אינו מתערב בממצאים עובדתיים שקבע בית המשפט ששמע את התיק, אך יחד עם זאת ציין כי "איני יכול להתעלם מעמדתו של הועד המרכזי כפי שזו עולה מסיכומיו ואשר לפיה: "אין בעצם קיום יחסי מין בין לקוח לעורכת דינו, או בין לקוחה לעורך דינה, כאשר היחסים מתקיימים בהסכמה הדדית, מרצון חופשי, ללא יחסי תלות, וללא כל אילוץ או כפיה, משום עבירה אתית".



עורך הדין מצידו הכחיש כי קיים יחסי מין עם הלקוחה תוך שמתקיימים ביניהם יחסי עורך דין-לקוח. עורך הדין טען עוד כי לא ניתן היה לראותו כ"בא כוחה" שכן השירות שניתן לה על ידו הסתכם במתן ייעוץ משפטי במסגרת מספר פגישות ולפיכך גם לא ניתן לטעון כי היתה לו השפעה על הלקוחה או שזו היתה תלויה בו.



בית המשפט העליון הבהיר כי מדובר בעבירה אתית והדגיש כי "דברים אלו נכונים ביתר שאת למקרים בהם מדובר בעורכי דין המייצגים לקוחות בתחום דיני משפחה, תחום בו התלות הרגשית בעורך דין עלולה להיות מוגברת".



בספטמבר 2005 החליט הוועד המרכזי בלשכה לגנוז את התלונה הן על סמך הסברו של עורך הדין שטען כי מסר קבלה בגין התשלום ללקוחה, והן על סמך הקביעה כי בנסיבות העניין לא נעברה עבירה אתית על ידי עורך הדין. בית המשפט לעניינים מינהליים החליט שלא להתערב בהחלטת הלשכה, ולפיכך ערערה הלקוחה לבית המשפט העליון.



(עע"מ 1652/08)