>> לפני כשנתיים החליט ש' (השם המלא שמור במערכת), תושב ראשון לציון כבן 36, לרכוש חלקה לבניית בית צמוד קרקע בשכונת נחלת יהודה התיכונה שבעיר. בשכונה יש מגרשים לבניית כ-550 בתים צמודי קרקע, אשר מחציתם שייכים למינהל מקרקעי ישראל ומחציתם נמצאים בבעלות פרטית. ש', שרצה לרכוש שטח מבעל קרקע פרטי, קיבל לידיו את מסמך חלוקת הקרקעות, ובו צוין באופן ברור כי השכונה מוגדרת על ידי עיריית ראשון לציון כ"שכונה ירוקה", וככזו מחויבים הרוכשים בה להגיש לעירייה המקומית דו"ח ביצוע שעומד בסטנדרטים של "בנייה ירוקה".
במאי 2008, רגע לפני רכישת הקרקע בפועל, פנה ש' לעירייה עם רוכשים פוטנציאליים נוספים, ואלה ביקשו לבדוק מהו סכום היטלי הפיתוח שהם יידרשו לשלם במידה שייבחרו לבנות את ביתם בנחלת יהודה.
"את הפגישה הראשונה קיימנו מול החשב הראשי של החברה הכלכלית בראשון לציון, ירחמיאל ברשף", סיפר השבוע ש'. "הפגישה עסקה בהיטלי הפיתוח שנראו לנו גבוהים במיוחד, וכשהצגנו את הדברים בפני ברשף הוא הבטיח לנו בעל פה כי לא ייגבו מאתנו היטלי פיתוח על בניית מרתף. עם זאת, הוסבר לנו כי בכדי לקבל היתר לתחילת הבנייה, יש לעמוד בסטנדרטים של תכנון וביצוע פיתוח המבנים כך שיעמדו בדרישות השכונה המוגדרת כירוקה, וכי לצורך כך יש לספק דו"ח המפרט נושאים כגון גינון, ניצול מי גשם ומי עיבוי מזגנים, בידוד תרמי ואקוסטי, חיסכון באנרגיה ועוד".
בעקבות אותה פגישה שכר ש' את שירותיה של אדריכלית המתמחה בבנייה ירוקה, ורק לאחר שהגיש באמצעותה את הדו"ח הנדרש, קיבל בתחילת פברואר 2009 את ההיתר המיוחל לתחילת הבנייה.
להפתעתו של ש', כששלד הבית כבר עמד איתן, נזכרו לפתע בעיריית ראשון לציון כי עליו לשלם הפרשים על כמה היטלים שעליהם הוא כבר קיבל אישור, לרבות על חנייה מקורה, פרגולות, מבואה שנדרשה מתוקף הבנייה הירוקה, ואותו מרתף שלגביו הובטח, לדבריו, שלא ייגבה היטל פיתוח. ש' נדרש לשלם כ-107 אלף שקל, שנוספו לכ-170 אלף שקל שכבר שילם על היטלי פיתוח.
באותו שלב התגלה לו כי השכונה כלל לא תהיה ירוקה, וכי הרוכשים שקנו את הקרקעות במכרז מינהל מקרקעי ישראל לא התבקשו לפרט לעירייה בדו"ח בנייה מיוחד כיצד הם יתאימו את בנייתם לסטנדרטים של בנייה ירוקה. זאת, לטענתו, בניגוד גמור למה שהוא ויתר רוכשי האדמות הפרטיות - כ-30 במספר - נתבקשו לעשות.
היטלים בהפתעה
"כשהגיע לידי החוזה שעליו מתבקשים לחתום רוכשי המגרשים ממינהל מקרקעי ישראל הייתי המום", אומר ש'. "יש הבדלים משמעותיים בין היטלי הפיתוח שאנחנו התבקשנו לשלם לבין אלה שדרשו מהרוכשים מהמינהל, ובחוזים שלהם לא מוזכרת אפילו מלה או הנחיה אחת על בנייה ירוקה".
לדבריו, בבירור עם היועץ המשפטי לעירייה עו"ד רועי בר, גזבר העירייה הרצל יוספיה, חשב החברה הכלכלית ברשף ובכירים נוספים, הוסבר לו כי המקור להבדלים בין החוזים הוא טעות שתתוקן בו ביום, אלא שלדבריו דבר לא נעשה בנדון.
"העירייה לא נוהגת פה בשקיפות", טוען ש'. "או שאני היחיד שיצא פראייר ושילמתי לעירייה יותר מדי, או שהחבר'ה שחותמים כיום על חוזים מול המינהל לא יודעים שהם עתידים לקבל מהעירייה חיובים נוספים שלא רשומים בחוזה. בכל מקרה מישהו יידפק".
גם רוכשים אחרים הופתעו לגלות כי מהירוק שהובטח הם נותרו רק עם הוצאות כספיות גבוהות. כך י': "לצערי הרב לי התנו את קבלת היתר הבנייה בתשלום היטלי הפיתוח, ונאלצתי לשלם תוספת של 70 אלף שקל על המרתף שהובטח לנו מראש שלא ייגבה עליו שקל נוסף. לא ברור לי מדוע בחוזים שאנשים חותמים עליהם בימים אלה מול מינהל מקרקעי ישראל, לא מוזכרת שום מלה על היטלי הפיתוח שאנחנו נדרשים לשלם עליהם".
ס', תובע נוסף, נמצא בבעיה דומה, אלא שלו אין את הסכום הדרוש לתשלום היטלי הפיתוח העודפים, ועל כן הוא לא קיבל עדיין את היתר הבנייה: "ההתנהלות של העירייה מולנו כל כך מחפירה שזה פשוט לא ייאמן. בפגישה הראשונה שלנו בחכ"ר קיבלנו הבטחה לתשלום גלובלי של היטלי פיתוח, ללא קשר למטראז', אלא שבשלב מסוים התנו לי את היתר הבנייה בתוספת של כ-60 אלף שקל על היטלים נוספים. הסכום הזה נפל עלי כרעם ביום בהיר".
"בכל פעם העירייה העבירה לי דרישה מוזרה אחרת", אומר רוכש נוסף, ב'. "בתחילה היו הדרישות לבנייה ירוקה, לאחר מכן הגיעה דרישה להיטלי פיתוח נוספים בסכום של כ-30 אלף שקל, ולאחר ששילמתי את הסכום הזה וקיבלתי היתר בנייה, קיבלתי פתאום בקשה נוספת לתשלום 70 אלף שקל עבור המרתף שהובטח לנו כי לא נצטרך לשלם עליו.
"עכשיו העירייה כבר מתנה את קבלת הטופס בתשלום נוסף", מוסיף ב'. "אבל אנחנו לא מתכוונים לוותר ואנחנו מקווים שבית המשפט יקבע שאנחנו לא צריכים לשלם את הסכומים המטורפים האלה".
העירייה: הנושא הועבר לתמ"א
יוסי שחם, עורך הדין המייצג את חמשת התובעים, אמר השבוע: "בימים אלה אנו נמצאים בשלבי הניסוחים האחרונים של כתב התביעה ושל התצהירים. אין מדובר בתביעה כספית נגד עיריית ראשון לציון, אלא בתביעה לאכיפת התחייבות. החברה הכלכלית התחייבה לפתור את החמישה מהתשלום עבור המרתפים, ועל סמך זה הם בנו את המרתפים הללו. לא ייתכן שלאחר הבנייה יגידו להם לשלם עליהם כסף. מעבר לכך, העובדה שהשכונה כבר אינה מוגדרת כירוקה היא שערורייה, מכיוון שעלות הבנייה של החמישה התייקרה באחוזים ניכרים בעקבות דרישות שלא מקובלות בבנייה רגילה, אך הרוכשים לא ייהנו מהיתרונות של שכונה כזו".
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "האחריות על היטלי הפיתוח היא של עיריית ראשון לציון ולא של המינהל".
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "העירייה החלה לקדם את הבנייה הירוקה לפני כמה שנים. אכן בזמנו נבחרה שכונת נחלת יהודה כפרויקט הדגל לבנייה ירוקה, וניתנו הנחיות תכנוניות במסגרת דפי המידע, כפי שהצוות המקצועי בעירייה החליט לבצע, והן ניתנו לכל מי שהגיש בקשה להיתר. עם חילופי ראש העיר והמועצה, המשיכה העירייה לקדם את הנושא והוועדה המקומית החליטה לפתחו ולקדמו לכדי תוכנית מתאר מקומית מחייבת לכל תחום שיפוטה.
"העיר ראשון לציון אף משקיעה בימים אלה משאבים על מנת להפוך את בניין העירייה לירוק על פי התקן, ואף החליטה כי כל הבנייה הציבורית החדשה בעיר תיבנה על פי עקרונות הבנייה הירוקה".
השכונה הירוקה איבדה את הצבע
מאת אלעד חיימוביץ'
19.3.2010 / 6:59