דיסקונט: היסטוריה ארוכת שנים של סכסוכי עבודה

>> יחסי העבודה הבעייתיים בבנק דיסקונט הם היסטוריה עתיקה למדי. למעשה, יחסי העבודה בבנק הם הבעייתיים ביותר בכל מערכת הבנקאות. על פי נתוני בנק ישראל, העובדים שלו מניבים את התפוקה הנמוכה ביותר ביחס לעלותם. הבעיה העיקרית נעוצה בתמהיל העובדים, שכולל עובדים מבוגרים יחסית שמקבלים משכורות גבוהות שנקבעו על פי ותק.

בעוד שברוב הבנקים ריכוז העובדים הגבוה ביותר הוא בגילים 38-52 - הקבוצה הגדולה ביותר בדיסקונט היא של עובדים מעל גיל 50. בבנק יש כ-2,300 עובדים כאלה, וגובה משכורתם נאמד בעשרות אלפי שקלים בחודש. המשמעות היא שהוצאות השכר הגבוהות בדיסקונט מכבידות על תוצאות הבנק, ונחשבות אחד החסרונות הגדולים שלו מבחינת המשקיעים.



תאריך פתיחת המאבק הנוכחי בבנק דיסקונט - תחילת 2010 - כתוב על הקיר כבר כמה שנים. הסיבה היא הסכם רכישת הבנק על ידי קבוצת ברונפמן שראן ב-2005, שבו נקבע כי זכויות העובדים בבנק מעוגנות עד סוף 2009. הציפייה היתה שעם תפוגת ההסכם יציע הבנק תוכניות פרישה נדיבות, אך דבר לא קרה וכרגע נראה שהתוכנית של דיסקונט היא לתת לזמן לחלוף - ולעובדים המבוגרים לצאת לפרישה. כדי להצעיד את הבנק קדימה צריכים יו"ר הבנק, יוסי בכר, והמנכ"ל גיורא עופר להוביל תוכניות התייעלות בהוצאות השכר. ואולם תוכנית כזו תדרוש מהם מאבקים רבים גם עם העובדים וגם עם בעלי השליטה בבנק, שיצטרכו להכניס יד לכיס.