>> כביש חוצה ישראל, שהקטע ממנו שעובר באזור רמת מנשה נחנך בשנה שעברה, קיצר את הדרך לנהגים רבים. מתכנניו משוכנעים שהוא משתלב היטב בנוף ובסביבה, אך בעבור פעילים למען הסביבה, שטענו שיש לסלול את הכביש בתוך מנהרה, רצועת האספלט שמבתרת נחלים וחורש טבעי היא מראה כואב.
המאבק למען חלופת המנהרה ברמת מנשה הוא אחד מסדרת מאבקים נגד כבישים שאותם הובילה בעיקר החברה להגנת הטבע. כעת החליט הארגון לרכז מאמצים ולתקוף את תוכניות הכבישים העתידיות שמהוות להערכתו איום סביבתי חמור במיוחד. בימים אלה מפרסמת החברה להגנת הטבע, בסיוע קרן ברכה, את "אטלס הכבישים המיותרים" שסוקר 25 תוכניות כבישים שלהערכתה הם בלתי נחוצים תחבורתית או שיש להם חלופה אחרת. הכבישים מופיעים בתוכנית מתאר ארצית לכבישים בת יותר משלושים שנה.
לפי האטלס, תוכנית המתאר הקיימת סימנה כבישים באורך כולל של 26,500 ק"מ שכ-60% מהם כבר נסללו. בארבעת העשורים האחרונים חל גידול של 95% באורך הדרכים הסלולות וכיום שטח הכבישים מהווה כעשירית מכלל השטח הבנוי בישראל. לקראת הכנתה של תוכנית מתאר חדשה, כפי שמתכננת הממשלה, בארגון הסביבתי סבורים שיש לבדוק את מידת הרלוונטיות של התוכניות הקיימות. "זה הזמן לבחון מחדש את נחיצות הכבישים ולבטל את אלה שאין להם הצדקה תחבורתית ושגורמים נזק סביבתי משמעותי", אומר אריק טפיירו מהחברה להגנת הטבע, מחבר האטלס.
תל אביב - כמו מומבאי
בימים אלה אמורה להתחדש העבודה על תוכנית המתאר המשולבת לתחבורה יבשתית, תמ"א 42, שתחליף את התוכניות הישנות. מסמך שהכין באחרונה אגף התקציבים באוצר מציין כי "ב-30 השנים האחרונות גדל הביקוש לנסיעות בכבישים ביותר מ-300%, בעוד שהיצע הכבישים גדל מבחינת שטח ב-87% והעומס בהם עלה בצורה משמעותית". לפי המסמך, "ישראל מצויה במקום החמישי בעולם במספר כלי הרכב לכל קילומטר כביש ובמקום השמיני ברמת הנסועה לכל קילומטר כביש".
לדברי טפיירו, כבר הוכח שסלילת כבישים חדשים מייצרת פתרון נקודתי וזמני. המחיר הסביבתי של פתרון זה גבוה ובא לידי ביטוי בעיקר בזיהום אוויר, רעש והרס של שטחים פתוחים. לכן הוא מאמין כי יש לבחור תחתיו בפיתוח משמעותי של מערכת התחבורה הציבורית.
גם במשרד האוצר מסכימים כי יש צורך בפיתוח התחבורה הציבורית. במשרד ציינו באחרונה כי סך ההשקעה בתחבורה הציבורית במטרופולינים במדינות המתקדמות בעולם מסתכם ב-100-200 דולר לנפש, בעוד שבמטרופולין תל אביב היא מגיעה ל-4.5 דולרים לנפש בלבד. לפי האוצר, מספר המטרים ששמורים לשימוש בלעדי של תחבורה ציבורית בתל אביב דומה יותר למספר בערים בעולם השלישי כמו קהיר ומומבאי.
יש ויכוח?
במפתיע, התפישה התחבורתית שמייצג האטלס החדש אינה רחוקה מאוד מזו של משרדי התחבורה והאוצר. משרד האוצר רואה את הפתרון לגודש בהקמת מערכות הסעת המונים במטרופולינים הגדולים ושדרוג של כבישים קיימים בגליל ובנגב בעלות כוללת של 14.5 מיליארד שקל.
משרד התחבורה אמור להציג בקרוב את תוכנית העבודה שלו לשנים הקרובות ולדברי יצחק זוכמן, סמנכ"ל בכיר במשרד, היא אינה כוללת רבים מהכבישים שמוזכרים באטלס. רוב הכבישים החדשים שיכללו בה הם באזור המרכז, בעיקר כבישי רוחב של חוצה ישראל.
"אנחנו מדברים בעיקר על הרחבת כבישים והשקעה גדולה יותר במערכות הסעת המונים", אומר זוכמן. "אנחנו מקדמים כבישים באזור המרכז שבבדיקה שערכנו נמצאה להם כדאיות כלכלית כתוצאה מתועלות כמו הקטנת הגודש, שיפור בטיחות הנסיעה והפחתת עלויות הדלק. כמו כן נקדם כמה כבישים בפריפריה שנועדו לשפר את הנגישות של תושבי האזור, גם במקרים שבהם אין כדאיות כלכלית מוכחת".
"להסיר את האיום"
המסר של זוכמן ושל משרד האוצר על צמצום היקף הכבישים החדשים אינו מרגיע את טפיירו. "הכבישים באטלס הם אלה שכבר קיבלו אישור סטטוטורי וזה איום שצריך להסיר מהמפה כי יכול לבוא גורם אינטרסנטי או פוליטי ולקדם כביש שכיום מוקפא על ידי משרד התחבורה".
בחברה להגנת הטבע מודאגים בעיקר מכבישים בעדיפות גבוהה שמופיעים בתוכנית העבודה של משרד התחבורה, כמו שני כבישי רוחב של חוצה ישראל שאחד מהם (כביש 9) אמור לעבור באזור חדרה והאחר (כביש 551) יעבור מדרום לנתניה. "ניתן למצוא להם חלופות תחבורותיות טובות", אומר טפיירו. "לעתים גם מוצדק לקדם חלופה שאולי תאריך קצת את הנסיעה אבל תציל ערך טבע חשוב כמו זה של פארק השרון ליד חדרה או אזור נחל פולג".
מתוך 25 הכבישים שאותם מגדיר האטלס כמיותרים, בחרנו להתמקד בחמישה עיקריים, שלפי החברה להגנת הטבע הפגיעות שיסבו לסביבה חמורות במיוחד.
כביש 9: יחצה את פארק השרון
>> כביש הרוחב של חוצה ישראל באזור המרכז יחבר בין כביש 2 מצפון למכמורת לכביש 4 מצפון לכפר הרא"ה ולכביש 6 (חוצה ישראל) באזור בקא אל ע'רביה.
אורך הכביש: כ-12 ק"מ.
העלות: 1.2 מיליארד שקל.
הפגיעה הצפויה לסביבה: הדרך תפגע בפארק השרון ובגן הלאומי נחל אלכסנדר.
החלופה של החברה להגנת הטבע: השארת תוואי דרך בין חדרה לכביש 4 ושדרוג כבישים קיימים אחרים 58 ו-65.
עמדת משרד התחבורה: "הכביש עבר בדיקת כדאיות כלכלית ויתרונו העיקרי הוא הגברת היעילות של חוצה ישראל. במהלך תכנונו נלקחו בחשבון היבטי שימור סביבה ונוף".
כביש 551: יעלים מרחב פתוח אחרון באזור
>> כביש הרוחב של חוצה ישראל באזור המרכז מתוכנן כדרך שחוצה את מרחב אגן נחל פולג, ממחלף אייל על כביש 6 ועד אזור יקום על כביש 2.
אורך הכביש: כ-14 ק"מ
העלות: כמיליארד שקל
הפגיעה הצפויה לסביבה: הדרך תחצה את מרחב אגן נחל פולג - ריאה ירוקה מרכזית באזור.
החלופה של החברה להגנת הטבע: סלילת תוואי חלופי, דרומי, בין הכבישים 2 ל-4 בגבול הפיתוח העתידי של רעננה.
עמדת משרד התחבורה: "הכביש עבר בדיקת כדאיות כלכלית ויתרונו העיקרי הוא הגברת היעילות של חוצה ישראל. במהלך תכנונו נלקחו בחשבון גם היבטי שימור סביבה ונוף".
כביש 672: יחצה את עיר הכרמל
>> הכביש יחצה את הר הכרמל ויעקוף את הכפרים הדרוזיים עוספיא ודלית אל-כרמל.
אורך הכביש: כ-10 ק"מ.
העלות: אין נתונים.
הפגיעה הצפויה לסביבה: הדרך המתוכננת תחצה את הגן הלאומי פארק הכרמל ואת עיר הכרמל.
החלופה של החברה להגנת הטבע: יצירת תוואי כביש צמוד יותר ליישובים הדרוזיים בכרמל תחת התוכנית המוצעת לסלילת הכביש.
עמדת משרד התחבורה: "כביש עוקף הכפרים בכרמל הוא חיוני ויאפשר קשר בין חיפה לכביש חוצה ישראל באזור יקנעם, אך הכביש נמצא כעת רק בבדיקות ראשוניות".
המשך כביש 6: נזק לשער העמקים ולגוש אלונים
>> קטע הכביש המתוכנן של חוצה ישראל מצפון לתל-קשיש באזור קרית חרושת. לכביש מתוכננות שתי זרועות - האחת עד צומת ישי והשנייה עד צומת גולני.
אורך הכביש: 6 ק"מ.
העלות: אין נתונים.
הפגיעה הצפויה לסביבה: פגיעה קשה בשמורות הטבע שער העמקים וגוש אלונים.
החלופה של החברה להגנת הטבע: מתן מענה לביקוש לנסיעות באזור באמצעות שדרוג של כביש 70 הקיים.
עמדת משרד התחבורה: "הכביש עדיף על החלופה של הרחבת כביש 70 מכיוון שהוא יהיה מהיר יותר ויעבור במנהרה ולכן לא יגרום נזק סביבתי".
כביש 10: יפגע בשמורת החולות בגבול מצרים
>> תוואי כביש 10 על גבול מצרים, בין ניצנה לחבל שלום, ישתנה והכביש הקיים ישרת את צה"ל.
אורך הכביש: כ-30 ק"מ.
העלות: אין נתונים.
הפגיעה הצפויה לסביבה: הדרך תחצה שטחי אש, תפגע אנושות בשמורת הטבע חולות עגור ותחצה שלושה נחלים.
החלופה של החברה להגנת הטבע: "צריך לשדרג את הכביש הקיים ולשמור על הביטחון באזור באמצעים טכנולוגיים".
עמדת המועצה האזורית רמת נגב: "הכביש הוא עורק חיוני לתושבי האזור. במתכונתו הנוכחית בסמוך לגבול הוא מהווה סיכון ולכן יש הצדקה לסלול אותו בתוואי אחר. תוואי זה לא יפגע בשמורות הטבע שנמצאות באזור".
כביש חונק ישראל
מאת צפריר רינת
19.3.2010 / 6:59