וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ישראל תציע לרוסיה עסקת יהלומים במיליארדי דולרים

מאת אורה קורן

19.3.2010 / 6:59

במשרד התמ"ת מעוניינים להציע לרוסיה למכור לישראל יהלומי גלם בשווי של כמיליארד דולר בשנה. המפקח על היהלומים, שמואל מרדכי, אומר שהעסקה עשויה להציל את הענף בישראל



>> אחת העסקות הגדולות ביותר שהוצעו אי פעם על ידי ממשלת ישראל לרוסיה נרקמת בימים אלה בלשכת שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר - עסקה לרכישה של יהלומי גלם לכמה שנים בהיקף של כמיליארד דולר בשנה.



יהלומי גלם הם יהלומים במצבם הטבעי, כפי שנכרו במכרה - לפני שלוטשו וקיבלו את הברק והבהירות המאפיינים את היהלומים המשובצים בתכשיטים. מחירם נמוך יותר ממחיריהם של יהלומים מלוטשים, וכדי להביא לידי ביטוי את יופיים יש צורך בפעולת חיתוך וליטוש של מלטש מקצועי.

בימים הקרובים ייצא בן-אליעזר לנסיעת עבודה לרוסיה. "מבחינתנו מדובר בנסיעה חשובה, שנועדה להביא לענף יהלומי גלם בהיקף רחב", אמר שמואל מרדכי, המפקח על היהלומים במשרד התמ"ת. "דיברנו עם יהלומנים, והענף יהיה מוכן לקבל על עצמו התחייבויות לרכישת גלם במחירי השוק. הענף יהיה מוכן לרכוש יהלומים במיליארד דולר בשנה, ואני מאמין שניתן יהיה להגיע גם לרכישות של 1.5 מיליארד דולר בשנה".



לפני המשבר העולמי רכש ענף היהלומים הישראלי יהלומי גלם בהיקף של 4-5 מיליארד דולר בשנה. "אני אומר בוודאות שיש מספיק יהלומנים, שכל אחד מהם יהיה מוכן לקחת התחייבות במאות מיליוני דולרים אם תהיה אספקה שוטפת במחירי השוק", אמר מרדכי. "אם נצליח לשכנע את הרוסים ולקבל אספקה קבועה בהיקפים גדולים, נמשיך להיות מרכז סחר גדול, חזק ויציב. אם לא, נמשיך לכתת רגלינו ממקום למקום. נשיג את יהלומי הגלם, אבל בפרמיה גבוהה מאוד".



בן-אליעזר מודע לכובד המשימה שנטל על עצמו: "צירופם של יהלומנים מהשורה הראשונה לנסיעתי לרוסיה מסביר את חשיבות פתיחת האספקה מהשוק הרוסי של גלם לישראל. אני מייחס חשיבות מיוחדת לאספקת יהלומי גלם בהיקפים של 500 מיליון דולר עד מיליארד דולר בשנה. רוסיה אחראית ליותר מ-25% מאספקת הגלם בעולם. חשוב מאוד שנמצא את הדרך לכך שלפחות רבע מהגלם הזה יגיע באופן ישיר לישראל. זה יחזק את האיתנות של ענף היהלומים הישראלי ויבטיח את המשך ההובלה של קברניטי הענף בפורומים השונים בעולם". ההערכות הן, כי ב-2009 רכשו יהלומנים ישראלים יהלומי גלם בכ-400-500 מיליון דולר מדה-בירס (כ-18% מהרכישות). בשוק הרוסי נרכשו יהלומים בהיקף של כ-300 מיליון דולר. רוב הרכישות ברוסיה היו במכרזים, שבהם המחירים גבוהים יותר ממחירי השוק.



יהלומנים ישראלים מדווחים על התאוששות ניכרת במכירות מסוף 2009, וחלקם אף צופה לעסקיהם חזרה להיקף מכירות שנתי דומה לזה של 2008, שהיתה שנת שיא במכירות הענף.



עם זאת, מרדכי משוכנע שזה לא הזמן לנוח על זרי הדפנה - מכיוון שישנה, לדבריו, פצצה מתקתקת שמאיימת על הענף, הפעם מתוכו.



"ענף היהלומים עלול למצוא עצמו נקלע למשבר שני, לאחר שהחל להתאושש מהמשבר הכלכלי העולמי", אמר מרדכי. "העלייה המתונה במחירי היהלומים המלוטשים אינה מדביקה את העלייה המהירה במחירי יהלומי הגלם. הפער בין עליות המחירים ביהלומי הגלם וביהלומים המלוטשים לא מאפשר להרוויח. הוא חייב להיסגר, או שיתחיל משבר חדש, ייחודי לענף היהלומים. אם זה יימשך, בטווח הארוך זה יוביל לכך שלא יהיה כדאי ללטש. יהלומנים יסגרו חברות וישראל תיהפך ממרכז ייצור וסחר למדינה שענף היהלומים שלה הוא בעיקר עניין לסוחרים".



הענף ספג פגיעה קשה



מבין ענפי התעשייה הישראלית היה זה ענף היהלומים שספג את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הכלכלי האחרון, עם קיפאון כמעט מוחלט במכירות בתחילת המשבר וקריסה של כ-70% במכירות לאחר מכן. במחצית השניה של 2009 ניכרו סימני התאוששות, אך אלה עדיין רחוקים מהתעשייה היציבה והמשגשגת של 2008, שהיקף מכירותיה הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר.



"אנחנו נמצאים במלחמה להשיג יהלומי גלם", אמר מרדכי. "בינואר-פברואר 2010 עלה יבוא הגלם ב-440% לעומת החודשיים הראשונים של 2009, ל-596 מיליון דולר. עם זאת, בהשוואה לחודשיים הראשונים של 2008 עדיין מדובר בירידה של כ-30%", הוסיף.



ביבוא יהלומים מלוטשים בחודשיים הראשונים של השנה נרשמה עלייה של 114% לעומת החודשיים הראשונים של 2009, ל-496 מיליון דולר. יצוא יהלומים מלוטשים בחודשיים הראשונים של 2010 עלה ב-70% למיליארד דולר. יצוא יהלומי גלם עלה ב-225% ל-546 מיליון דולר.



"זה אומר שהפעילות חזרה לענף", ציין מרדכי. עם זאת, מקורות בענף ציינו שרמת הרווחיות נשחקה מאוד. לדבריהם, אם ממוצע הרווחיות ב-2008 היה %10-15%), הרי שכיום היא נעה סביב 2%-3% בלבד.



הלחץ של הבנקים נתן אותותיו בהקטנה דרמטית של האשראי. האשראי לענף היהלומים צנח מ-2.4 מיליארד דולר ערב המשבר לכ-1.5 מיליארד דולר כיום. "הבנקים החמירו עם הענף מהחשש והפאניקה שכולם היו נתונים בהם. ההחמרה עדיין בעינה עומדת. לא כל הבנקים חזרו לתת הלוואות לכל מי שמבקש. בנקים מוכנים לתת אשראי לחברות חזקות, לא בהכרח לחברות שבאמת צריכות אותו", אמר מרדכי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully