יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, אלן גרינספן, אמר כי הבנק הפדרלי ורגולטורים אחרים בארה"ב כשלו בתפקידם במהלך המשבר הפיננסי משום שהיו שאננים מדי לגבי הסיכונים, דיווחה סוכנות הידיעות בלומברג.
"אפילו לאחר קריסת ניהול הסיכונים הפרטי, המערכת הפיננסית היתה מחזיקה מעמד לו המעוז השני נגד משבר - מערכת הרגולציה שלנו - היתה מתפקדת ביעילות", אמר היום גרינספן בנאום במכון ברוקינגס בוושינגטון. "אולם, תחת לחצי המשבר, גם היא כשלה".
"באווירת אופוריה הולכת וגוברת, מנהלים במוסדות פיננסים, הבנק הפדרלי ורגולטורים אחרים כשלו בהבנת מלוא היקף, גודל והשלכות התוצאות השליליות של אופן חלוקת הסיכונים שנחשפו במשבר שלאחר קריסת ליהמן", אמר גרינספן, בן 84.
גרינספן חזר בכך על עמדות שביטא במאמר שפירסם אתמול בו התייחס לכשלון הבנק המרכזי להגביל את התנפחות בועת הדיור והצמיחה של הבנקים הגדולים בארה"ב. גרינספן אמר כי האשמה בניפוח הבועה אינה מונחת לפתחה של מדיניות הריבית הנמוכה של הבנק הפדרלי, וכי הרגולטורים הם האשמים בכך.
"למרות שמזה שנים, פעילותם של 10 עד 15 הבנקים הגדולים בארה"ב נמצאים תחת מעקב יום-יומי, רבים מהבנקים בכל זאת הצליחו לצבור נכסים רעילים שגרמו להם לרדת על ברכיהם", אמר גרינספן.
התוכנית להדק את הפיקוח על סיכונים מערכתיים במערכת הפיננסית ולהקים רגולטור חדש כדי לעקוב אחר סיכונים מערכתיים לא יצליחו למנוע את המשבר הבא, העריך גרינספן במאמר חדש שכותרתו "המשבר" שפירסם אתמול.
במאמר, טען גרינספן כי הדרך הטובה ביותר למנוע מבועות נכסים להתנפח למימדים מסוכנים היא להגביל את המינוף על ידי הקשחת דרישות הלימות ההון מהבנקים וממוסדות פיננסים אחרים ולהחמיר את הדרישות לערבונות על ניירות ערך. לדבריו, ייתכן שהרגולטורים יצטרכו לחייב את הבנקים להגדיל את היקף ההון שלהם בשיעור של עד 40% לצורך כך. בנקים עשויים להידרש להחזיק הון בהיקף של 14% מהנכסים שלה, לעומת כ-10% לפני המשבר הפיננסי, ציין גרינספן.
"הרפורמה הדחופה ביותר בעקבות המשבר, לדעתי, היא רמת דרישות ההון הרגולטוריות בתחום הסיכונים", כתב גרינספן במאמר. "רמת הון הולמת מבטלת את הצורך בכוונון עדין של הרגולציה שהוא בלתי ניתן להשגה", הוסיף.
דבריו של גרינספן באים על רקע דיונים בבית המחוקקים בארה"ב על אישור הרפורמה הגדולה ביותר ברגולציה הפיננסית בארה"ב מאז השפל הכלכלי הגדול בשנות ה-30 של המאה הקודמת. אחד המרכיבים שעשויים להיכלל ברפורמה הוא הקמת רגולטור למעקב אחרי סיכונים כלל מערכתיים.
גריסנפן גם שב וחזר במאמרו על הטענות לפיהן מדיניות הריבית הנמוכה של הבנק הפדרלי היא שגרמה לבועה בשוק הדיור בארה"ב ולמשבר הפיננסי. "אלא אם כן תהיה החלטה חברתית לזנוח את מנגנון השוק ולייסד צורה כלשהי של תכנון מרכזי, אני חושש שמניעת בועות תתברר כבלתי ניתנת לביצוע", כתב גרינספן במאמר. "צעדים להקלת תוצאותיהן נראים כדבר הטוב ביותר שלו ניתן לקוות".
יו"ר ועדת הבנקאות של הסנאט, הדמוקרט כריסטופר דוד, הגיש בתחילת השבוע לסנאט הצעת חוק לרפורמה ברגולציה הפיננסית בארה"ב, אשר נועדה למנוע אירועים דומים לאלו שהתרחשו במהלך המשבר הפיננסי לפני שנה וחצי.
הצעת החוק כוללת הקמת מועצה בראשות משרד האוצר למעקב אחר סיכונים מערכתיים, וכן יצירת מנגנון למניעת נטילה מופרזת של סיכונים מהסוג שגרם למשבר בשוק הדיור בארה"ב. כמו כן, מעניקה הצעת החוק לממשל סמכות להשתלט על חברות פיננסיות שמהוות סיכון מערכתי למערכת הפיננסית כולה, ולפצל אותן למספר חברות.
הצעת החוק כוללת גם רפורמה בפיקוח על הבנקים ותאגידים ועל המסחר בשוק הנגזרים, וכן תאפשר לרגולטורים בארה"ב, לאחר שייבחנו את הסוגיה, ליישם חלקים בתוכנית שהציג אובמה בינואר, ואשר זכתה לשם "חוק וולקר" על שמו של האיש שיזם אותה - יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, פול וולקר. התוכנית המוצעת אוסרת על בנקים מסחריים להשקיע או להחזיק בקרנות גידור ובחברות השקעה פרטית או לעסוק בפעילות מסחר בכספי הבנקים עצמם (נוסטרו).
גרינספן מתוודה: "הבנק הפדרלי והרגולטרים בארה"ב כשלו בתפקידם במשבר הפיננסי"
סוכנויות הידיעות
19.3.2010 / 19:58