>> "רפאל אינה חברה רגילה, שצריכה למקסם רווחים" - כך אומר אילן בירן, יו"ר רפאל, בראיון ל-themarker, לרגל פרסום תוצאותיה הכספיות ל-2009. "למיטב שיפוטי היא אמורה לייצר את האקזוטיקה במערכות הנשק המובילות של צה"ל וישראל, כדי לייצר את ההרתעה הכי אפקטיבית שאפשר. אלה הערכים והתורה שלפיהם אנחנו פועלים".
רפאל נחשבת ליהלום שבכתר החברות הביטחוניות הממשלתיות. בניגוד לאחותה תעש, היא רווחית; ובניגוד לאחות הגדולה, התעשייה האווירית, היא אינה מסתבכת בקטטות עם חברות ישראליות מתחרות במכרזים בינלאומיים. אף שגם לחברות האחרות פיתוחים טכנולוגיים שנמצאים בחזית העולמית בתחומן, היא זו שנהנית מסטטוס של "מעבדה לאומית" שמבטיח כי הממשלה תשמור עליה כעל אתרוג.
"בפרויקטים בישראל אנחנו לא מרוויחים ולפעמים אפילו מפסידים, כדי לתת למערכת הביטחון את חוד החנית ולהשחיז אותו מחדש מעת לעת", מוסיף בירן. "יש לנו העובדים הכי טובים ומיוחדים, שאני קורא להם לפעמים קוסמים. אני לא מכיר הרבה חברות בעולם שמזמינים אצלן מערכת נשק מתקדמת, כמו כיפת ברזל (מערכת ליירוט רקטות קסאם וקטיושות קצרות טווח; א"ק), ובתוך שנתיים הן משלימות ניסוי שלה.
"עם זאת, בלי קמח אין תורה, וכדי שנוכל להשקיע במחקר ופיתוח (מו"פ), אנחנו חייבים לייצר ולהגדיל את המכירות בחו"ל. ב-2010 נשקיע במו"פ 9% מהמחזור - כ-560 מיליון שקל. ההשקעה נובעת מכך שברור לנו כי אנחנו לא מפעל יצרני, אלא מפעל בוטיק, ש-60% מהעשייה שלו היא מו"פ".
הייחוד - הובלה טכנולוגית
החזון הרשמי של רפאל הוא להוות נדבך משמעותי בביטחון המדינה כחברה גלובלית, חדשנית, צומחת ורווחית, שמפתחת ומייצרת מערכות לחימה בחזית הצורך המבצעי ובקדמת הטכנולוגיה. "כל דבר שהמדינה ביקשה - בין שזה היה הגנה מרקטות ובין שיכולת צילום מהירה או טיל נגד טנקים, המדענים והמהנדסים שלנו השכילו לעשות", אומר בירן. "יותר ממחצית מ-6,000 העובדים שלנו הם מדענים ומהנדסים, והתוצר לעובד הוא יותר ממיליון שקל, כמו בחברות היי-טק מובילות בעולם".
מכיוון שרפאל מתמקדת במו"פ, היא משאירה את הייצור בעיקר לקבלני משנה, ומפרנסת בעקיפין עוד כ-8,000 משפחות שמייצרות את מוצריה. "הפוקוס שלנו הוא להיות מרכז מצוינות למו"פ כי אנחנו מתחרים בתאגידים מסוג בואינג, לוקהיד מרטין ופינמכניקה וחברות ענק אחרות שגדולות מאתנו פי 20. הייחוד שלנו הוא בהובלה טכנולוגית".
המיקוד במו"פ אינו גורע מהשאפתנות להגדיל את המכירות ולעמוד ביעדי רווחיות. בתוכנית החומש של החברה נקבע כי תשאף להשיג רווח גולמי שנתי של 21% ורווח נקי של 6%, הנובע כולו מעסקות יצוא. תוכנית החומש שתסתיים ב-2012 כוללת יעדים 8 מיליארד שקל מכירות ו-16 מיליארד שקל צבר הזמנות. "קראנו לזה בתמימות 2 מיליארד דולר ו-4 מיליארד דולר, אבל הדולר עשה מה שעשה, אז עברנו לדבר בשקלים", מספר בירן.
רפאל סיימה את 2009 ברווח נקי של 441 מיליון שקל - זינוק של כ-250% לעומת 2008. שליש מהרווח הכנסות מימון הכוללות ריבית, הגנות מטבע חוץ וניהול תיק השקעות שמרני. המכירות ב-2009 עלו ל-6.3 מיליארד שקל, לעומת כ-5.5 מיליארד שקל ב-2008. בסוף 2009 היה צבר ההזמנות הכולל של החברה 13 מיליארד שקל - כשתי שנות פעילות. כ-76% מהצבר מבוססים על יצוא לארה"ב ולמדינות באירופה, באמריקה הלטינית ובמזרח הרחוק.
הודו - יעד יצוא עיקרי
הודו היא אחד היעדים העיקריים ליצוא של רפאל. בשנה האחרונה שוקדת רפאל על פיתוח מיזם עם חברת בל ההודית. הכוונה להקים להקים מרכז מצוינות בהשקעה של עשרות מליוני דולרים מכל צד. ההשקעה תהיה חלק מרכש גומלין שיאפשר לרפאל למכור ציוד לצבא ההודי.
במחלוקת לגבי הוועדה שהקים משרד הביטחון לתיאום השתתפות חברות ביטחוניות במכרזים בחו"ל, בירן נמצא בצד התומך. לגישתו, משרד הביטחון, שממילא אמור לאשר יצוא ביטחוני, יכול לקבוע שכל חברה תתמחה בתחום שבה יש לה ערך מוסף. בתחום זה היא תקבל ממנו אישור להתמודד במכרזים בחו"ל.
בירן עדיין תומך במיזוג כל התעשיות הביטחוניות לתעשייה אחת גדולה, שתתחרה טוב יותר, לגישתו, מול חברות גלובליות במכרזים בינלאומיים. "צריך למזג את התעשיות הביטחוניות לחברה אחת נסחרת בבורסה", אומר בירן. "אם זה יהיה שתי גדולות בשלב ראשון (ממשלתית ופרטית) ואחר כך אחת - בכבוד. זה לא צריך להיות מפץ מחר בבוקר. כדי שזה יקרה צריך להתגבר על דלקת קרום האגו בתעשיות, אבל לא רק. גם המדינה צריכה להחליט".
"רפאל מייצרת את ההרתעה הישראלית"
מאת אורה קורן
21.3.2010 / 6:54