רועי ורמוס: אין בועה בתל אביב

>> חלק מהבאים למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב ביום שישי האחרון אולי הופתעו מהתייצבותו של מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, לפאנל כלכלי בקתדרה של המוזיאון.

ורמוס הבהיר כמעט מיד כי אינו יכול להתייחס לחקירתו ביום רביעי תחת אזהרה לגבי הפרשה של הרצת ניירות ערך בפסגות. "אני חייב להקפיד על הכללים שראוי להקפיד עליהם. הסטטוס של החקירה אינו מאפשר לי להתייחס לנושא", הוא אמר.



ההשתתפות בפאנל תואמה עמו זמן רב לפני שנחקר בשבוע שעבר, ובכל זאת מי שחיפש הצהרה יכול היה לראות אותה בעצם הגעתו למקום אחרי השבוע הקשה מבחינתו.



לפני כן ניכרה דריכות בין באי הכינוס, כשחלקם התלחשו ביניהם לגבי שאלת השתתפותו בפאנל ואם הוא אכן לא יבטל את הגעתו. זאת עקב הפרסומים שהיו יום לפני כן על חקירתו. ורמוס הגיע כשבידו כוס קפה וישב בחוץ במנותק ממשתתפי הפאנל האחרים - גילעד אלטשולר, איציק שנידובסקי ועמי גינזבורג. במהלך הפאנל נראה ורמוס עייף.



העיתונאי נחמיה שטרסלר מ"הארץ" שהנחה את הפאנל סיפר כי בכניסה לאולם עצרה אותו אשה ששאלה בחשש מה יהיה עם הכספים שלה שנמצאים בפסגות. שטרסלר סיפר כי השיב לה כי יהיה אפשר לשאול על כך את ורמוס בפאנל. "מדובר בכספי הנוסטרו של החברה, וזה לא קשור לכספי הלקוחות לפסגות. הדבר החשוב ביותר הוא הלקוחות", אמר ורמוס בהתייחסו לנושא.



כותרת הפאנל היתה סימני בועה בשוק ההון הישראלי, ובעניין זה ציין ורמוס כי "רמת המחירים כיום בישראל לחלוטין לא זולה, אך היא סבירה ועדיין לא בועתית". לדבריו, "לפי החישובים שלנו מדד תל אביב 100 נסחר במכפיל של כ-17, שזה סביר אם מתחשבים בעובדה שהמכפיל מוטה מעלה מ'מניות חלום', כמו גז וביומד - כך שהמכפילים של המניות המסורתיות אף נמוכים מכך משמעותית. בכל מקרה, יש שווקים בחו"ל שנראים יותר אטרקטיביים מהשוק הישראלי".



ורמוס ציין כי הקרבה של המדדים לשיא שלהם אינה בהכרח מלמדת על בועתיות. "לא כל שוק יחזור להיות ברמות שהיה בהם. כך לדוגמה, המדד היפני ניקיי, עדיין לא חזר לרמות שהיה שבהן לפני 22 שנה. המדד נמוך כיום ב-755 נקודות ממה שהיה אז".



לדבריו, יכולת החיזוי של מנהלי ההשקעות היא מוגבלת, ולכן אחת הטעויות הגדולות שיכולים לעשות משקיעים היא לנסות לתזמן את השוק. "מה שכן צריך לעשות זה לדעת לשלב מניות יחד עם מרכיבים אחרים, כמו אג"ח מדינה ואג"ח קונצרניות, כך שלא רק שייתוסף לתשואה פוטנציאל, אלא גם התנודתיות של התיק כולו תקטן", הוסיף ורמוס.



מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר-שחם, גילעד אלטשולר, טען שמספרים בפני עצמם אינם אומרים דבר. "יש חברות שמכפיל 8 זה יקר להן ויש כאלה שמכפיל 17 זה זול להן. הכל תלוי בסוג החברה וביכולת הצמיחה שלה".



"כדאי לצאת לחו"ל"



גם אלטשולר חושב שמחירי המניות כיום בתל אביב סבירים ורחוקים מלהיות בועה. "עם זאת, דווקא באפיק של האג"ח ארוכות הטווח ניתן להבחין שמתפתחת בועה מסוימת. הכניסה הבלתי פוסקת של כסף לשוק לא השאירה הרבה בשר באג"ח האלה. הרי ברור לכל שבעתיד הריבית תצטרך לעלות, כך ששם אנחנו ממליצים לצמצם את ההשקעות". לדבריו, נכון להוציא חלק מהחסכונות גם לשווקים בחו"ל. "קורים בישראל אירועים לא סימפטיים. זו טעות שרוב החסכונות המקומיים מושקעים בישראל".



מנכ"ל אנליסט, איציק שנידובסקי, ציין כי הסיבה שמכפילי המניות גבוהים כיום היא שהתוצאות העסקיות עדיין לא מגלמות את השיפור שחל, ואילו מחירי המניות כן מגלמים אותו. "בעתיד, כשנראה את השיפור גם בתוצאות העסקיות, אז המכפילים לא יישארו איפה שהם היום ויירדו". עם זאת, גם שנידובסקי מסכים כי נכון להעביר חלק מהכסף לחו"ל: "השוק בישראל עשה תיקון חזק מאוד, בעוד השווקים בחו"ל עוד לא תיקנו מספיק".



משתתפי הפאנל התייחסו לעובדה שמרבית המשקיעים בשוק לא מצליחים להכות בטווח הארוך את השוק. "לא חושב שהמטרה של לקוח בישראל היא להכות את המדדים. המטרה שצריכה להיות היא להשיג את תשואת השוק. מה שקורה בפועל זה שללקוחות אין יכולת התמדה. הרבה פעמים נוצרות נקודות כניסה ויציאה לא נכונות לשוק", ציין ורמוס.



לטענת ורמוס, לאחר המון פגישות שעשה עם לקוחות הוא הבחין כי הדבר היותר חשוב ללקוחות זו התנודתיות של התיק שלהם. "אחד התפקידים המרכזיים שלנו הוא לייצר כלי השקעה שמתאימים לסיכון שהלקוח מוכן לקחת. בשביל להפחית את התנודתיות צריך לשלב לו בתיק מוצרים עם קורלציה הפוכה, אבל שבטווח הארוך בסך הכל ייתנו תשואה חיובית. יציאה לחו"ל לא מבטיחה את זה, היא יכולה לשפר את התשואה ויכולה גם לפגוע בה. הפיזור מוריד סיכון בתיק, אך לאו דווקא משפר את הביצועים שלו", הוסיף ורמוס.



לדבריו, "זו הפעם הראשונה שאנחנו נמצאים במצב שהריבית הריאלית שלילית, ומי שרוצה לצאת לפנסיה עם תשואה ריאלית סבירה חייב לקחת סיכונים. ברגע שאנחנו מקטינים את התנודתיות בתיקים זה מאפשר ללקוחות להתמיד", סיכם ורמוס.



המפתח להצלחה



בנושא התמדת הלקוחות שהעלה ורמוס, היתה תמימות דעים. "זה המפתח להצלחה", הוסיף אלטשולר, "בעבר ראינו מצבים שהציבור פעל מהבטן. כדי שזה לא יקרה צריך את מנהלי ההשקעות".



הפאנל עסק גם בנושא דמי הניהול, שעלה לסדר היום הציבורי בעקבות תחקיר themarker ולפיו עובד החוסך בשנות עבודתו משלם דמי ניהול הנעים בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים.



"אפשר לוותר על הסוכן והיועץ הפנסיוני ולעבוד ישירות מול בית ההשקעות. זה יכול לחסוך עמלות. אפשר לעבוד בצורה ישירה. כל אחד צריך להחליט מה הערך המוסף שנותנים לו השירותים האלו", אמר ורמוס.



לדבריו, "אי אפשר להתעלם מכך שאחרי ועדת בכר דמי הניהול בקרנות הנאמנות ירדו, ובקופות הגמל קרה תהליך שונה - כך שבקופות שהיו בעבר אצל הבנקים דמי הניהול עלו".



שנידובסקי ציין כי לא בכל קופות הגמל דמי הניהול עלו. "בקופות שהיו לפני ועדת בכר מחוץ לבנקים, דמי הניהול דווקא ירדו. הייתי שמח אילו המחוקק היה מאפשר לחברות לגבות דמי ניהול בהתאם לביצועים". לדבריו, להתערבות של המחוקק בדמי הניהול יכולות להיות השלכות שליליות על המוצרים. "חשוב לבדוק מה העמיתים מקבלים תמורת מה שהם משלמים", הוסיף שנידובסקי.



"אנחנו לא מתאמים מחירים"



אלטשולר ציין כי למרות התופעה שאחרי ועדת בכר דמי הניהול עלו, התחרות בשוק היא הוגנת. "איננו מתאמים מחירים, ומי שחושב שדמי הניהול יקרים יכול לעבור מוצר או בית השקעות. מה שהיה בעבר בבנקים ומה שיש היום זה שמים וארץ. כיום יש הרבה יותר עלויות בניהול ההשקעות שמתבטאות גם באיכות המוצרים".



כשנשאל על ניגוד העניינים האפשרי בבנקים, כשמצד אחד הם מייעצים ללקוחות על קופות גמל ומצד שני מתפעלים חלק מהקופות, התוודה אלטשולר: "בעבר חששתי מכך וחשבתי שזה מה שבאמת יהיה. לכן פתחנו קופות בכל הבנקים, כך שכל בנק יוכל להמליץ על הקופה שלנו. ואולם התבדיתי. זה סתם סירבל לנו את התפעול וגרר הוצאות מיותרות".



העיתונאי עמי גינזבורג מ-themarker קבל על כך שאין שקיפות מושלמת בגופים המנהלים. הוא סיפר על התופעה שלפיה בתי השקעות מגייסים כסף לקרנות נאמנות כשדמי הניהול נמוכים, ולאחר זמן מעלים את דמי הניהול ללא כל התראה ללקוח. "פשוט מכניסים לנו את היד לכיס ולוקחים כמה שבא להם", אמר גינזבורג.