הפועלים על שדרוג ישראל למעמד שוק מפותח: עיתוי מצויין לשוק - מצבה של ישראל טוב ממדינות ההשוואה

"מבחינת שוק ההון הישראלי, מועד שדרוגה של ישראל ממעמד של "שוק מתעורר" למעמד של "שוק מפותח מיטיב עם המשק: מצב המקרו במרבית מדינות ההשוואה מאופיין בחולשות רבות, ולעת עתה ישראל בולטת לחיוב כמעט בכל פרמטר אפשרי - כך עולה מעבודה מיוחדת שכתבו הכלכלן הראשי של בנק הפועלים פרופ' ליאו ליידרמן, ויקטור בהר ועירית מוצרפי.



עוד עולה מן העבודה, כי "לא מן הנמנע שלאחר תקופת מעבר בה קרנות הפעילות בשווקים המפותחים יגבירו בהדרגה את היכרותן וחשיפתן לישראל, המשקל בפועל של ההשקעות בישראל יהיה גבוה מזה הנגזר ממשקלה במדד msci העולמי. זאת, במיוחד בהנחה שהנתונים הבסיסיים של המשק ימשיכו לבלוט לחיוב בהשוואות הבינלאומיות".



העבודה נכתבה לאור שדרוגה הצפוי של ישראל ממעמד של שוק מתעורר, למעמד של שוק מפותח - שדרוג שעתיד להתבצע בחודש מאי הקרוב. כעת תהווה ישראל חלק ממדד msci העולמי היוקרתי, גם אם לפי שעה היא תתפוס בו משקל של 0.04% בלבד. ההערכות הן שמדדי msci מהווים בנצ'מארק (מדד יחס) כ-70% מהכסף המנוהל בעולם.



בבנק הפועלים מעריכים כי ההון הגלובלי המושקע בקרנות השקעה שעוקבות אחר מדד ה-msci עומד על כ-1.5 טריליון דולר, מתוכו 1.3 טריליון דולר מושקעים בשווקים המפותחים. עם זאת, החשיבות של מדדים אלו גבוהה בהרבה, כיוון שקיימים גופים רבים שהשקעותיהם אינן מתרכזות באינדקסים עצמם, אך עצם השתייכותם לאינדקס פותחת בפניהם את האפשרות להשקיע במדינה.



העבודה של בנק הפועלים מתרכזת בהשוואה של ישראל מול המדינות האחרות הכלולות במדד, בפרמטרים כמו הרכב האוכלוסיה, פוטנציאל הצמיחה, הפגיעות בתקופת המשבר, מצבו של שוק העבודה וכן גובה החוב הציבורי. במרבית הפרמטרים מציגה ישראל עדיפות על פני מדינות ההשוואה.



אוכלוסייה צעירה יחסית ובעלת קצב הזדקנות איטי יותר



קצב גידול האוכלוסייה בישראל עומד על 1.7% לשנה, גבוה במידה משמעותית מזה של כל מדינות ההשוואה. נתון זה מביא לכך שהאוכלוסייה בישראל צעירה יותר בממוצע ממדינות ההשוואה. "יחס התלות" (היחס שבין האוכלוסיה מעל גיל 65 לאוכלוסיה בגיל העבודה - 64-15) של האוכלוסייה המבוגרת בישראל נמוך ביחס לזה של המדינות המפותחות, ופער זה עוד צפוי להתרחב לאורך זמן. יש לכך כמובן השלכות רבות החל מכוח עבודה שגדל מהר יותר בישראל, ועד הוצאות בריאות ופנסיה נמוכות יותר באופן יחסי.



פוטנציאל צמיחה גבוה



הצמיחה בישראל בשנים טרום המשבר הגלובלי, היתה גבוהה משמעותית ביחס לרוב מדינות ההשוואה. בשנים 2007-2004 היתה הצמיחה הממוצעת של התמ"ג בישראל כ-5.2%, לעומת כ-3% בממוצע במדינות ההשוואה. אירלנד בלטה לחיוב בשנים אלו עם צמיחה ממוצעת של 5.5%, אך כלכלתה נפגעה אנושות במשבר האחרון.



במבט קדימה ניתן להעריך כי פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי הוא גבוה יותר וזאת מכמה סיבות: ראשית האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב שנתי של 1.7%, לעומת גידול אפסי במדינות ההשוואה; שנית, ישראל מבורכת בהון אנושי גבוה, שצפוי להגדיל את פריון העבודה לאורך זמן; שלישית, נקודת הפתיחה של ישראל היא נמוכה יותר, רמת התוצר לנפש נמוכה מזו של מרבית מדינות ההשוואה (מלבד פורטוגל), ופער זה צפוי להצטמצם לאורך זמן.



פגיעות נמוכה בתקופת המשבר



הפגיעה במשק הישראלי כתוצאה מהמשבר בכלכלה העולמית, היתה מתונה ביחס למדינות מפותחות אחרות, ולמעשה התוצר בשנת 2009 אף גדל בשיעור של 0.7%. במדינות ההשוואה ירד התוצר בשיעורים שבין 1% ל-8%. כמו כן, התחזית להתאוששות המשק ב-2010 נראית היום בישראל מרשימה הרבה יותר מזו של מדינות ההשוואה.



עיקר הפגיעה במשק הישראלי בשנת 2009, נבעה מירידה חדה ביצוא וכן בפגיעה בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בחו"ל, ובפרט בחברות מתחום הנדל"ן. משבר זה היה למעשה אקסוגני למשק הישראלי, והגורמים המקומיים פעלו למיתון ההשפעות הגלובליות על המשק. ההתמודדות הטובה עם המשבר נבעה מכך, שבמשק הישראלי לא התפתחו גורמי הסיכון שאפיינו את המדינות המפותחות. בישראל לא התפתחה בועה במחירי הנדל"ן, המחירים היו במגמת ירידה ודווקא בתקופת המשבר הם החלו לעלות. שיעורי החיסכון היו גבוהים ויציבים לאורך זמן, רמות המינוף של הצרכנים היו נמוכות, החשבון השוטף של מאזן התשלומים היה בעודפים גדולים, ומעל לכל הבנקים המסחריים היו חסינים ולא נדרשו לכל עזרה מצד הממשלה.



שוק העבודה נותר יציב יחסית



הפגיעה בשוקי העבודה במדינות המפותחות, ובכלל זה במדינות ההשוואה, היתה קשה. אירופה איבדה משרות בקצב מהיר ושיעורי האבטלה זינקו. בישראל, מצב המוצא היה טוב במיוחד יחסית לעבר, שיעור האבטלה עמד על כ-6% - נתון הקרוב לשיעור האבטלה הטבעי של המשק. התמונות של עובדים מפוטרים, השבתות והפגנות לא נראו בישראל בתקופת המשבר, שבמהלכה עלה שיעור האבטלה ל-8%. נתון זה, החל לרדת באופן מפתיע כבר במחצית השנייה של 2009 עד ל-7.4% ברבעון האחרון של השנה. היציבות היחסית בשוק העובדה בישראל הביאה לכך שכוח הקנייה של הצרכנים כמעט ולא נפגע ואמון הצרכנים חזר לרמתו טרם המשבר.



מצב פיסקלי - לא עוד עקב אכילס



חוב ציבורי גבוה היה ירושה משנות ה-70 וה-80, בעיקר בשל הוצאות ביטחוניות כבדות. המדיניות הפיסקלית בישראל בשני העשורים האחרונים היתה בדרך כלל מאוד אחראית והביאה לירידה חדה ביחס החוב הציבורי לתוצר ברמה של עד כ-80%. במהלך המשבר, הממשלה לא אימצה תוכניות גדולות להמרצת המשק וכן לא ניתן סיוע לסקטור הפיננסי. כתוצאה מכך העלייה ברמת החוב הציבורי היתה מינורית. במצב העולמי הנוכחי ניתן לומר שחוב בסדר גודל זה אינו גבוה כלל, מה עוד שהגירעון התקציבי הצפוי לשנת 2010 הוא 4% מהתמ"ג בלבד. בתקופה של חשש ממשבר חובות במדינות המפותחות, המשק הישראלי קוטף את פירות המדיניות האחראית של שנים קודמות.



השווקים הפיננסים מתמחרים לישראל "סיכון מדינה" מתון



היציבות הגבוהה של המשק מתומחרת זה מכבר בשוק האשראי. פרמיות הביטוח של החוב הממשלתי (מרווחי ה- cds) גבוהות במעט ממרבית מדינות ההשוואה, אם כי יש לזכור שדירוג החוב של ישראל נמוך יותר מזה של מרבית מדינות ההשוואה בשל הגורם הגיאופוליטי. פרמיות אלו נותרו יציבות במהלך המשבר, בניגוד לעלייה חדה בחלק מהמדינות כמו יוון, פורטוגל ואירלנד.