>> "אין קסמים. תקציב צריך ריסון, חובות צריכים להחזיר, בנק מרכזי צריך לבקר. אלה דברים שמעל לכל אידיאולוגיה. זה היה סימן לבגרות - וסימן טוב" - כך מסביר באופן חד משמעי ד"ר גוסטבו פרנקו, נגיד הבנק המרכזי לשעבר של ברזיל, את הדרך שבה חילצו בשנות ה-90 הוא ואחרים את כלכלתה הקורסת של המדינה.
בראיון ל-themarker חוזר פרנקו, כיום מנכ"ל בית ההשקעות הברזילאי rio bravo, לדרך שבה ניטעו היסודות המוניטריים שאיפשרו את צמיחת ברזיל בימינו. "דמוקרטיה יכולה לקיים כלכלה יציבה ומדיניות יציבה", הוא מסביר. "כלכלת ברזיל חזקה, משום שהיו לנו מקורות - וזו מדינה גדולה עם פוטנציאל רב. ב-94' היתה לנו אינפלציה של 45% בחודש. היינו בכיוון של ארגנטינה. נמלטנו מגורל כזה, ועברנו שינוי פסיכולוגי ומנטלי של ראיית השינוי כאפשרי - ופתאום כל העולם מביט לעברנו בהשתאות".
הדוקטורט של פרנקו בהרווארד עסק בהיפר-אינפלציה של מדינות מזרח אירופה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. לאחר שחזר לברזיל, הוא לימד כלכלה באוניברסיטה הקתולית של ריו דה-ז'ניירו, תוך שהוא מתמחה במדיניות ייצוב אינפלציה. ב-93' הוא נקרא לשירות הציבורי על ידי שר האוצר דאז (ולימים נשיא ברזיל), פרננדו אנריקה קרדוסו, כדי להשתתף בצוות הכלכלנים שמינה לגיבוש ה-plano real - תוכנית החירום שנועדה לחלץ את כלכלת ברזיל הקורסת.
הירושה שהותירה הכת הצבאית בברזיל לדמוקרטיה הצעירה של סוף שנות ה-80 היתה כלכלה בקריסה, אינפלציה שנתית ממוצעת של 764% (ב-90'-95') וחובות זרים אדירים. זאת כתוצאה מעשורים של פיתוח ממשלתי במימון חוב זר ובכלכלה סגורה יחסית. קרדוסו וצוותו הכריזו אז על השקת מטבע חדש (ריאל), קביעת רצועת שער חליפין, ליברליזציה של הסחר, הפרטת חברות ממשלתיות ושורת רפורמות תקציביות שתכליתן לשמור על עודף מאזני בתקציב.
לולה קוטף את הפירות של קודמיו
פרנקו מונה למזכיר המדיניות הכלכלית במשרד האוצר, ולאחר כמה חודשים (לאחר בחירת קרדוסו לנשיא), מונה לסגן נשיא הבנק המרכזי ליחסים בינלאומיים. ב-97' קיבל את המושכות ושימש נגיד הבנק עד 1999, אז פרש על רקע מחלוקת על הצמדת הריאל לדולר. את הקרדיט להיחלצות כלכלת ברזיל מהמשבר ולצמיחה שמפגינה המדינה כיום, לוקח לעצמו משטרו של הנשיא לואיס אינסיו ("לולה") דה סילבה. ואולם יש הטוענים כי זה נישא על גל הגאות בשוק הסחורות בעולם, וקוטף את פירות המהלכים הכלכליים שביצעו קודמיו.
פרנקו לא מוותר על עקיצה אלגנטית בוויכוח: "במשטר של לולה יש הרבה המשכיות", הוא אומר. "זו דמוקרטיה צעירה. אנחנו 20 שנה בלבד לאחר המשטר הצבאי. לולה היה הראשון לעלות לשלטון מהשמאל, ולכן היתה ציפייה לשינוי - אך המציאות לא מותירה מקום לחלום. ה-pt (מפלגתו של לולה) לא שינו הרבה מימי קרדוסו. הם השקיעו יותר משאבים באפיקים חברתיים, אבל ממרחק אתה לא רואה הרבה שינוי".
יש שטוענים כיום בברזיל כי היכולת לשמור על הסטטוס-קוו הכלכלי היא כה דומיננטית, עד שהיא זו שצפויה לעמוד במרכז מערכת הבחירות בסוף השנה. במערכת בחירות זו צפויים להתמודד זה מול זה ראש מטהו של לולה, דז'ילמה רוסף, והמועמד הוותיק ומושל סאו פאולו, ז'ורז' סרה. "כל המתמודדים מדברים על העתיד, אבל זאת הולכת להיות מערכת בחירות סביב השמירה על היציבות. אין ציפייה לשינוי משמעותי בכלכלה", מודה פרנקו.
"הפוליטיקאים מדברים כאילו שהם שונים באופן מהותי האחד מהשני, אך המציאות היא שהם לא. אם בבחירות של 2002 כולם רצו לשנות דברים, כי זה מה שהמצביעים רצו - הרי שהדברים השתנו. הפעם נראה תחרות על מה שלא ישתנה. כולם מתחרים על שמירת מורשת לולה. אף אחד לא רוצה להיראות שמי שעושה דברים אחרת".
איך רואה הקהילה העסקית הבינלאומית את הבחירות המתקרבות?
"הקהילה הבינלאומית רואה זאת בחיוב, כי המשקיעים רואים את הדמוקרטיה בפעולה. זה לא קורה ברוסיה או בסין. הדמוקרטיה תהיה טובה עבור ברזיל. משקיעים יאהבו זאת, ואנו מקווים שנראה עלייה בדירוג הבינלאומי".
"הדור שלי ניצח את המלחמה"
עם פרישתו, ייסד פרנקו ב-2000 את חברת ההשקעות rio bravo, שבה מנהלים כיום 85 עובדים נכסים בשווי 4 מיליארד ריאל (2.2 מיליארד דולר). בעוד כחודשיים הוא יגיע לישראל לכנס השקעות, וייפגש בין היתר עם מכר ותיק, סטנלי פישר, שעבד מול פרנקו בעת כהונתו בבנק העולמי. "אני מרוצה מאוד", הוא משיב בחיוך לשאלה האם אין בו געגועים למגזר הציבורי.
למרות הנתונים המרשימים שהפגינה כלכלת ברזיל, יש התוהים עד מתי תשמר את הישגיה ותמשיך לצמוח בהתבסס על מנועי הכלכלה שהותוו לפני עשור. זאת בעיקר בשל השקעת העודף התקציבי בתוכניות הסוציאליות, על חשבון השקעה בתשתיות. ההוצאות הממשלתיות בברזיל, הזהירו באחרונה ב"אקונומיסט", עלו באופן כמעט בעקביות מאז 2003, בקצב שנתי של 8% במונחים ריאליים. התקציב ל-2010 מתיר עלייה של 15% בהוצאות, כשהריבית הגבוהה ממילא (8.75%) צפויה לעלות, כדי לרסן ניצני אינפלציה.
יש התוהים עד מתי יימשך הקרנבל.
"יכול להיות שזה קצת חורג מפרופורציות. ללא ספק הכלכלה הציבורית היא אתגר. הריבית הגבוהה היא סימפטום למחלה שיצרה את האינפלציה בעבר, וזה עדיין עושה לנו רע. אנו כבר לא צריכים להדפיס כסף כדי להחזיר חובות, אבל אם נוכל לצמצם את ההוצאות במגזר הציבורי - אנשים יסכימו לשלם יותר מסים בעבור הפחתת הריבית. אנו צומחים במחצית מהשיעור של סין מכיוון שאנו חוסכים פחות, אבל עם ריבית נמוכה יותר נוכל לגדול גם ב-8%-10%. האתגר שלנו כסטודנטים היה ההיפר-אינפלציה, אבל הדור שלי ניצח את המלחמה. האתגר שלנו עכשיו הוא טיפול במיקרו-כלכלה וברווחה".
מהם המגזרים האטרקטיביים כיום להשקעה בברזיל?
"המגזרים האטרקטיביים יותר הם הפיננסים והקמעונות. תחומים שנוגעים בצמיחת המעמד הבינוני, בשל הצטרפות מיליונים לכוח הקנייה. גם תחומי האשראי עשויים להיות אטרקטיביים".
פוטנציאל שוק המניות הגיע למיצוי?
"זה לא יהיה סביר לצפות שהבורסה תכפיל את שווייה, אבל ללא ספק היא תגדל יותר מאשר במדינות מתפתחות אחרות. האג"חים שלנו עדיין הפופולריים ביותר בעולם".
"יכול להיות שהקרנבל שמתנהל סביב ברזיל קצת חורג מפרופורציות"
אבי בר-אלי
22.3.2010 / 7:02