לעצור מכירת תרופות מצילות חיים בביטוחים המשלימים

>> בינואר 2008 נכנסה לתוקף החלטת הכנסת האוסרת על תוכניות הביטוח המשלים של קופות החולים (השב"ן) לכלול זכאות לתרופות מאריכות ומצילות חיים. מאחורי ההחלטה היתה העמדה כי מקומן הטבעי של תרופות מצילות ומאריכות חיים, כמו גם מקומם של שירותי בריאות חיוניים אחרים, הוא בסל הציבורי שבאחריות הקופות, שהזכאות לו נתונה לכל האזרחים.

באחרונה התבשרנו על אישור תוכנית ביטוח חדשה של חברת מגדל, המכסה מימון לתרופות שאינן כלולות בסל הציבורי בתוכנית המיועדת למבוטחי מגן זהב - תוכנית הביטוח המשלים של מכבי שירותי בריאות. ההתקשרות של קופת חולים ציבורית עם חברת ביטוח פרטית עוקפת את החלטת הכנסת, ויוצרת תקדים שאם לא ייעצר, תוך זמן קצר יתקשרו גם יתר הקופות עם חברות ביטוח פרטיות בהסדר דומה, וכך תיפרץ החלטת הכנסת.



מתווה זה עשוי להוביל לשימוש בזבזני בתרופות, לפגיעה בחופש המעבר של מבוטחים מקופה לקופה, לירידה בהשתתפות תקציב המדינה במימון תרופות וטכנולוגיות חדשות ולהגדלת ההוצאה הלאומית לבריאות ללא כל שיפור משמעותי בבריאות האוכלוסייה. בנוסף, למתווה התפתחות זה בעיות רבות גם בתחום השוויוניות והעזרה ההדדית, שהיו עקרונות יסוד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. מטבע הדברים, תוכניות השב"ן והביטוחים הפרטיים נפוצים פחות בקרב קבוצות אוכלוסייה חלשות. בשל כך, ככל שתוכניות אלה כוללות מרכיבים חיוניים יותר בתהליך הטיפול הרפואי, כך נפגע יותר אופיה הסולידרי של מערכת הבריאות. מדובר במדרון חלקלק שאם לא ייעצר עשויים להיווצר שני סלי שירותים: פרטי וסלקטיבי המיועד למי שיוכל לשלם את תשלומי הפרמיה הגבוהים וסל ציבורי מצטמצם והולך.



תוכנית הביטוח החדשה מוצגת כתוכנית זולה במיוחד, אך ההצטרפות לתוכנית מותנית בחברות במגן זהב של מכבי, שעלותה הממוצעת למשפחה היא כ-250 שקל בחודש ולא רק שקלים בודדים (20-50 שקל למשפחה). שיעור המימון הפרטי בישראל הוא כבר כיום מהגבוהים בעולם המערבי - 42% מההוצאה הלאומית לבריאות. במקום לעצור ולצמצם מגמה זו, אושרה תוכנית ביטוח שאם עקרונותיה יאומצו גם על ידי יתר קופות החולים, תביא להגדלת היקף תשלומי הבריאות של הציבור בישראל בכ-700 מיליון שקל נוספים - התפתחות שתאיץ עוד יותר את תהליך הפרטת מערכת הבריאות.



בעוד התוכנית להכללת טיפולי שיניים לילדים בסל הציבורי מתעכבת, בין השאר, בשל חסרונם של 150-200 מיליון שקל, ניתן היתר עקרוני לכל קופות חולים ציבוריות לגבות מהציבור באמצעות חברות ביטוח פרטיות כ-700 מיליון שקל. היד הציבורית הקפוצה במימון שירותי בריאות השן, חיזוק תשתיות האשפוז הכללי ושיפור איכות שירותי בריאות הנפש, היתה במקרה זה קלה מאוד במתן רישיון לחברה פרטית במעטפת ציבורית לגביית כספים פרטיים מהציבור, כספים שתועלתן הבריאותית נמוכה בהרבה מסדרה ארוכה של עדיפויות לאומיות אחרות בתחום הבריאות.



אם מתווה התפתחות זה לא ייעצר, שחיקתו של סל השירותים הציבורי תואץ ויישחק נדבך נוסף בעקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי.



הכותב הוא פרופסור חבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון ולשעבר סמנכ"ל לכלכלה במשרד הבריאות