מומחית לאתיקה: העליון היה צריך להורות להעמיד לדין משמעתי את עורך הדין שקיים יחסי מין עם לקוחה

>> בית המשפט העליון קרא ביום חמישי ללשכת עורכי הדין לאסור באופן מפורש על קיום יחסי מין בין עורכי דין לבין לקוחות. "טוב תעשה הלשכה אם תשקול שינוי עמדתה ואם תבהיר באופן מפורש כי קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחותיהם, ובפרט אם הם נעשים בפגישות הייעוץ במשרדו של עורך הדין, אכן מהווים עבירה אתית", קבע השופט יורם דנציגר, אליו הצטרפו השופטים אשר גרוניס ועדנה ארבל.

דנציגר הדגיש כי דבריו "נכונים ביתר שאת למקרים שבהם מדובר בעורכי דין המייצגים לקוחות בתחום דיני משפחה, תחום בו התלות הרגשית בעורך דין עלולה להיות מוגברת".



בעקבות פסק הדין אמרה ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה העומדת בראש המרכז לאתיקה של המכללה למינהל: "מן הראוי היה שבית המשפט יהפוך את החלטת ועדת האתיקה ויורה להעמיד לדין משמעתי את עורך הדין בפרשה. אם יש לראות בקיום יחסי מין עם לקוחה משום עבירה אתית, הרי שעורך הדין במקרה הזה עבר עבירה אתית ויש להעמיד אותו לדין משמעתי".



קריאתו של בית המשפט העליון נעשתה במסגרת ערעורה של לקוחה על החלטת ועדת האתיקה של הלשכה שלא להגיש קובלנה נגד עורך דין שנגדו התלוננה. לטענתה, עורך הדין (ששמו נותר חסוי בפסק הדין) קיים עמה יחסי מין במשרדו, בזמן שהתנהלו ביניהם יחסי עורך דין-לקוח. היא צירפה לתלונתה חוות דעת של זר-גוטמן, שלפיה קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחותיהם היא עבירה אתית.



עורך הדין מצדו הכחיש כי קיים יחסי מין עם הלקוחה בזמן שהתקיימו ביניהם יחסי עבודה. עורך הדין טען עוד כי לא ניתן היה לראותו כ"בא כוחה", שכן השירות שניתן לה על ידו הסתכם במתן ייעוץ משפטי במסגרת מספר פגישות, ולפיכך לא היתה לו השפעה עליה.



העליון ביקר את הוועד



בספטמבר 2005 החליט הוועד המרכזי בלשכה לגנוז את התלונה, בין השאר על סמך הקביעה כי בנסיבות העניין לא נעברה עבירה אתית על ידי עורך הדין. בית המשפט לעניינים מינהליים, שאליו עתרה הלקוחה נגד ההחלטה, החליט שלא להתערב בהחלטת הלשכה, ולפיכך עירערה הלקוחה לבית המשפט העליון.



בית המשפט העליון החליט שלא להתערב בהחלטת הלשכה ודחה את הערעור, אך עם זאת ציין כי "איני יכול להתעלם מעמדתו של הוועד המרכזי כפי שזו עולה מסיכומיו ולפיה 'אין בעצם קיום יחסי מין בין לקוח לעורכת דינו, או בין לקוחה לעורך דינה, כאשר היחסים מתקיימים בהסכמה הדדית, מרצון חופשי, ללא יחסי תלות, וללא כל אילוץ או כפיה, משום עבירה אתית'".



עמדת הוועד המרכזי עולה בקנה אחד עם עמדתו של עו"ד דרור ארד-אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית, כפי שפורסמה בביטאון "אתיקה מקצועית" במארס 2006: "במגוון מערכות היחסים המקצועיות בין עורכי דין ללקוחותיהם אפשר להעלות על הדעת יחסים אינטימיים בהסכמה, שאין בהם כל פגם אתי. כך למשל, כשמערכת היחסים המקצועית אינה מבוססת על פערי כוחות משמעותיים, או כשמדובר בייצוג נקודתי וקצר טווח. במקרים רבים, הייצוג המשפטי אינו מטפל בתכנים נפשיים רגישים, ובוודאי שלא במיניותו של הלקוח. על כן, הצדקת האיסור במסגרת יחסי עורך דין לקוח מבוססת בעיקר על אפשרות ניצול המעמד, הסמכות המקצועית או המצוקה של הלקוח, וכיו"ב. בהיעדר סממנים של ניצול - ספק אם ניתן להצדיק איסור אתי גורף על קיום יחסים אינטימיים בין לקוח לעורך דין".



מלשכת עורכי הדין נמסר: "ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין מברכת על כך שבית המשפט העליון אישר את החלטתה בעניין. הוועדה תלמד את פסק הדין". 1652/08 (עע"מ)