פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האירו נופל? לא צריך להתרגש

      השפל אליו הגיע המטבע האירופי לא מדאיג יותר מדי את נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שטוען: לא הכל שלילי בהתחזקותו של השקל – היצואן הישראלי גמיש וסתגלתן

      היצואן הישראלי גילה בשנים האחרונות כושר גמישות והסתגלות ברמה גבוהה ביותר: נפילת ערכו של הדולר מרמה של 4.7 שקלים לדולר לרמה של 3.7 שקלים ואפילו פחות מזה, הייתה מאוד טראומטית לחלק גדול מאלה העוסקים ביצוא מוצרי תעשייה.

      במהלך השנתיים האחרונות עשו יצואנים רבים מאמצים לפתח שווקים אלטרנטיביים בגוש האירו, שכן התמורה בשער החליפין הגבוה של האירו לעומת השקל הניבה להם הכנסה גבוהה יותר בשקלים.

      למרות זאת, בשנת 2009 נחלק היצוא הישראלי למספר גושים -
      26% לגוש האירו, המהווה 12 מיליארד דולר, 35% לארה"ב שהם 17 מיליארד דולר, 20% יצוא לאסיה - 9.5 מיליארד דולר, והיתר מהווים 19% מכלל היצוא. הכל יצוא סחורות בלבד.

      לטעמי, בשלב זה מוקדם מדי להעריך אם האירו אכן צונח ואם הידרדרותו אכן תימשך, שכן ברור לכל שחולשת האירו כיום הינה תוצאה ישירה של משבר הגירעונות התקציביים ביוון כאשר ברקע מצויות מדינות כמו פורטוגל וספרד, שאף הן עלולות להיקלע למשבר דומה. יש לזכור ששער האירו חזר לרמתו בנובמבר 2008 ערב משבר הפיננסי הגלובלי .

      גוש האירו חשוב מאד לישראל. הוא מהווה 26% מסך יצוא המוצרים של ישראל. המשך ירידה בשער האירו יחייב שינוי מבני ביצוא הישראלי וגם חזרה לשווקים המסורתיים בארה"ב.

      לא הכל שלילי בהתחזקות השקל

      למרות הנסיבות , חובה עלינו להפנים שהשקל הוא כיום מהמטבעות החזקים ביותר בעולם וכי התחזקותו מעלה מאד את רמת התוצר לנפש במונחי כח קנייה. כתוצאה מכך יש בישראל העלאה סמויה ברמות השכר. בנוסף על זאת, התחזקות השקל מוזילה מאד את הייבוא, כולל יבוא מוצרי ביניים וחומרי גלם לתעשייה. במילים אחרות: ממש לא הכל בהתחזקות השקל הוא שלילי.

      כושר ההתמודדות שהיצוא הישראלי גילה נוכח הפיחות במטבעות היה בבחינת מתיחת שרירים והוא יסייע מאד ליצואנים לערוך את ההתאמות הנחוצות אם הידרדרות האירו תימשך.

      מעבר לכך צריך לזכור שהיצוא הישראלי מורכב מיצוא מוצרים ויצוא שירותים. בשנת 2008 יצוא המוצרים היווה 70% מסך היצוא הישראלי ועמד על 57 מיליארד דולר ויצוא השירותים היווה 30% והסתכם ב 24 מיליארד דולר.

      יצוא השירותים מעולם לא קיבל תמיכה מרשויות המדינה והוא אמון על התמודדות המבוססת על יכולותיו שלו והתאמות לשינויים בתנאי השוק. גם הערך המוסף ביצוא שירותים גבוהה יותר מאשר בייצוא מוצרים.