2% מהעובדים הזרים - מומחים בענפי הטכנולוגיה

מאת חיים ביאור



2,000 עובדים זרים המוגדרים מומחים או בעלי מקצועות טכנולוגיים, מועסקים בישראל - כ-2% מכלל העובדים הזרים המועסקים כיום בישראל. רוב המומחים מועסקים בחברות היי-טק ובגופים העוסקים במימון, ייעוץ פיננסי והנדסה. חלק מהעובדים הזרים האלה מועסקים בתעשיות הביטחוניות.



דו"ח ועדת בוכריס שפורסם ביולי 2001 (והיה גורם מרכזי במינויו של יעקב בוכריס לתפקיד מנכ"ל שירות התעסוקה) ערך אבחנה בין עובד זר למומחה זר. על פי הוועדה, ייחודו של המומחה הזר נקבע על פי הקריטריונים הבאים: איכויות ומיומנויות מיוחדות, שכר הגבוה באופן ניכר מהשכר הממוצע במשק הישראלי, הבאת ידע וניסיון מקצועיים החסרים בישראל, רמת השכלה גבוהה ופעילויות בתפקידי ניהול ופיתוח או תפקידים המחייבים כישורים ייחודיים, כמו טבחים אתניים, ספורטאים או אמני במה.



עו"ד צבי קן-תור ממשרד קן-תור שוורץ, המתמחה בדיני הכניסה לישראל, גורס כי כל מומחה זר המועסק בישראל מביא בפועל להיווצרותם של עוד 10 מקומות עבודה חדשים לעובדים ישראליים בסביבתו, מכיוון שעצם עיסוקו מביא לצמיחת החברה והוא עצמו זקוק לאנשי תמיכה סביבו. לדבריו, המומחה הזר אף מעודד השקעות זרות.



לדברי קן-תור, בחצי השנה האחרונה ניכרת ירידה במספר המומחים המגיעים לעבודה בישראל בעקבות הזמנת חברות מקומיות. לדבריו, פעולות הטרור בעולם ובישראל, כמו גם המיתון הכלכלי במדינות המערב, השפיעו לרעה על נכונותם של המומחים ובני משפחותיהם להגיע לעבודה בישראל, בניגוד לעובדים הזרים בכלל, שאינם נרתעים מהפיגועים והמיתון העולמי והמקומי.



עם זאת, הוא מעריך כי למרות הירידה במספר המומחים הזרים השוהים בישראל, השינוי העיקרי העתיד לחול בתחום זה הוא בדפוסי עבודתם בישראל: חלק מהמומחים שיצאו מישראל ישובו לכאן, אך לתקופות קצובות בלבד. לדבריו, בשנים האחרונות הוקמו בישראל שלוחות רבות של חברות ייעוץ כלכלי בינלאומי, בנקים זרים וחברות בינלאומיות למוצרי צריכה והיי-טק, ולצורך ניהולם בישראל נדרשים עובדים זרים בעלי התמחויות ספציפיות. עובדים אלה הרחיבו את פעילות החברות הבינלאומיות בישראל, השקיעו בתשתיות ובמשרדים, גייסו עובדים ישראלים והעבירו לעובדים אלה את הידע המצטבר שהביאו עמם ממרכזי החברות בחו"ל.



"מומחים זרים אלה ממלאים תפקיד קריטי בפתיחת שווקים חדשים עבור מוצריהן של חברות ישראליות בחו"ל", הוא אומר. קן-תור מצביע על כך שבישראל נמצאים מומחי שיווק לטכנולוגיה ממדינות שבהן קיימת תרבות ארגונית ותקינה שונים מאשר בישראל, כגון סין ומדינות דרום אמריקה ודרום מרכז אסיה. בסיוע מומחים אלה הגדילו חברות ישראליות את היקף מכירותיהן במדינות אלה במאות אחוזים, כמו בתחום ציוד תקשורת.



"החדירה העסקית לשוק הסיני כמעט בלתי אפשרית עבור איש מכירות ישראלי שאינו בקיא בתרבות, במנטליות ובשפה הסינית", אומר קן-תור. לדבריו, באחרונה הוטלו מגבלות על כניסת אנשי עסקים מישראל לסין, דבר שהגביר את הצורך בנוכחות של מומחי מכירות וטכנולוגיה סינים בישראל, שבלעדיה יתקשו החברות הישראליות לתמוך במוצרים מתוצרתן בשוק הסיני. "תרומתם הסגולית של המומחים הזרים למשק הישראלי עולה פי כמה על תרומתם של העובדים הזרים על פי כל פרמטר", הוא טוען.



קן-תור מעריך כי הקמת הרשות לעובדים זרים, שתלווה בחקיקה, תאפשר את הישארותם בישראל של עובדים המוגדרים כמומחים, גם על רקע המדיניות של צמצום כלל העובדים הזרים וגירוש עובדים בלתי חוקיים מישראל.