בנק שבשליטת משפחת ברונפמן חותם את שנת 2009 עם עלייה של 15% בהכנסות מפעולות מימון וממתן אשראי שהסתכמו ב-4.757 מיליארד שקל ועם עלייה של 260% ברווח הנקי שהסתכם ב-923 מיליון שקל. הבנק הציג בשנת 2009 תשואה של 9.8% לעומת תשואה של 2.7% שהציג הבנק בכל 2008.
העלייה החדה ברווח הנקי מגיעה לנוכח רווחים של 197 מיליון שקל מהשקעה במניות, במיוחד כתוצאה ממימוש מניות ו- וכן רווח של 269 מיליון שקל מניהול קופת הפיצויים של הבנק. בסך הכל מדובר ברווחים של 466 מיליון שקל לעומת 78 מיליון שקל ב-2008.לצד העלייה בהכנסות מהאפיקים הללו, רושם הבנק גם עלייה של 5% בגביית עמלות שהסתכמו ב-2.625 מיליארד שקל. לעומת זאת, שמר הבנק על הוצאות השכר ברמה של 3.17 מיליארד שקל.
ההפרשה לחובות מסופקים (חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות) עלתה בכל 2009 ב-28% ל-998 מיליון שקל שהם 0.87% מתוך סך האשראי שמעניק הבנק לציבור. בשנת 2008 עמד היחס על 0.67%. ההפרשה לחובות מסופקים היא הפרשה חשבונאית שעליה מחליט הבנק בהתאם להערכתו בדבר כושר הפירעון של לקוחותיו. עלייה בהפרשה לחובות מסופקים אופיינית לימי האטה כלכלית וירידה בהפרשה אופיינית לימי גאות כלכלית. בבנק דיסקונט מציינים כי הגידול בהפרשות לחובות מסופקים, החל מהרבעון השלישי של שנת 2008 , מבטא במידה רבה את השפעת המשבר הכלכלי העולמי על לקוחות הבנק.
בנק דיסקונט מציג יחס הלימות הון של 13.1% לעומת יחס של 10.2% לעומת תום 2008. יחס הלימות ההון המינימלי שדורש בנק ישראל עומד על 9% כאשר המפקח על הבנקים מעוניין לראות יחס הלימות הון של 12% לפחות.
יחס הלימות ההון, שנקבע על ידי הבנק המרכזי, מגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם: אם הבנק מעניק אשראי בהיקף של 100 שקלים, עליו להותיר בידיו הון של לפחות 9 שקלים כאשר בנק ישראל מעוניין ביחס של 12 שקלים. ההון שבו לא ניתן לעשות שימוש לצורכי אשראי אמור לשמש ככרית ביטחון לפיקדונות הציבור בבנקים. ככל שהבנק שומר יותר הון, הוא נחשב ליציב יותר מבחינה פיננסית.
בנק ישראל צפוי להחיל בשנה הבאה את הוראות באזל 2 המחייבות את הבנק לבצע הפרשה לחובות מסופקים (חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות) עבור כל לקוח בנפרד במקום הפרשה כוללת על כל תיק האשראי. בבנק דיסקונט מציינים כי יחס הלימות ההון על פי החישוב החדש יהיה 12.1%.
היקף האשראי שמעניק הבנק לציבור מסתכם ב-114.4 מיליארד שקלים ירידה של 1.7% לעומת תום 2008. מנגד, מחזיק הבנק בפקדונות ציבור בהיקף של 141.8 מיליארד שקלים וזו עלייה של 1.8% לעומת סוף 2008. פירוש הדבר כי על כל שקל שמעניק הבנק כאשראי, הוא מחזיק ב-1.24 אחד כפיקדון.
עלות שכר הבכירים: 40 מיליון שקל
עלות שכר בכירי בנק דיסקונט הסתכמה בשנת 2009 ב-40 מיליון שקל. עלות שכרו של מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר, הסתכמה ב-2009 ב-9.162 מיליון שקל ועלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון, שלמה זהר, הסתכמה ב-2009 ב-7.86 מיליון שקל. עלות שכרו של מנכ"ל בנק דיסקונט ניו יורק, ראובן שפיגל, הסתכמה ב-2009 ב-6.917 מיליון שקל.
עלות שכרו של מנכ"ל כאל, בועז צ'צ'יק, הסתכמה ב-4.65 מיליון שקל ועלות שכרו של מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט יעקב טננבאום הסתכמה ב-3.44 מיליון שקל. עלות שכרו של סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת המידע והתפעול נעם הנגבי הסתכמה ב-2009 ב-2.53 מיליון שקל. עלות שכרו של המשנה למנכ"ל וראש החטיבה הקמעונאית ישראל דוד הסתכמה ב-2.28 מיליון שקל. חותם הרשימה סמנכ"ל בכיר ומבקר הפנים, שלמה פיטשון, עם עלות שכר של 2.14 מיליון שקל.
לדו"חות המלאים באתר הבורסה
הכנסות דיסקונט עלו ב-15% והרווח מפעולות רגילות זינק ל-943 מ' ש'; עלות שכר הבכירים: 40 מיליון ש'
טל לוי
25.3.2010 / 10:54