>> באחרונה התבשרנו כי משרדי האוצר והתמ"ת החליטו להקציב 55 מיליון דולר להגדלת הקרנות הצמיתות (endowments), המהוות את הבסיס לפעולתן של שלוש הקרנות המשותפות עם ארה"ב. לקרן הדו-לאומית למדע (bsf) מיועדים 15 מיליון דולר, לקרן לפיתוח תעשייתי (bird) מיועדים 30 מיליון דולר, כולל מחצית ממשרד המדען הראשי של משרד התמ"ת, ולקרן למחקר חקלאי (bard) מיועדים 10 מיליון דולר.
מדובר בתוספת הראשונה שאותה מקבלות הקרנות מאז 84', וגם היא מותנית בכך שממשלת ארה"ב תאשר מימון מקביל. בימים אלה נעשים מאמצים בהובלת שגרירות ישראל בוושינגטון כדי לקדם את אישור התקציב על ידי ארה"ב. לכאורה, זהו סכום קטן בתקציבה הענקי של ארה"ב. אך לאור החריגה התקציבית במדינה, המהלך לתקצב את הסכום עלול להיתקל בקשיים. עומדת לזכותן של הקרנות העובדה שיחד עם התועלת הרבה שהן מביאות לישראל, הן הוכיחו במשך השנים שהן תורמות לא פחות לקידום החדשנות המדעית, הטכנולוגית והחקלאית בארה"ב ומהוות דוגמה לשיתוף פעולה מוצלח בין שתי המדינות.
יש לברך על תחילתו של תהליך שבא לתקן עיוות של שנים בתמיכה הממשלתית בקשר המדעי והטכנולוגי של ישראל עם ארה"ב. קל להראות את הבעיה בהקשרה המדעי. ארה"ב היא המובילה ללא עוררין של המדע העולמי, ומרבית מקבלי פרסי נובל הם מארה"ב. כאשר סטודנט ישראלי מסיים את לימודי הדוקטורט בישראל, כמעט תמיד יבחר להשלים את התמחותו בארה"ב. . למרות תובנות אלה, ההשקעה הממשלתית הישראלית בשותפויות דרך הקרנות הדו-לאומיות היא כ-30% מההשקעה בשותפויות באירופה.
התוצאה בלתי נמנעת ובולטת במדדי מדע וטכנולוגיה, שפורסמו על ידי ה-nsf בארה"ב, שמצביעים על ירידה דרמטית ועקבית במספר המחקרים המשותפים לישראלים ואמריקאים. מבלי להמעיט בחשיבות שיתוף הפעולה עם מדענים בכל העולם, לאור הדומיננטיות של המדע האמריקאי, ירידה זו עלולה לפגוע ברמת המחקר הישראלי.
על פי אותם מדדי מדע וטכנולוגיה, ההוצאה במחקר ופיתוח (מו"פ) בארה"ב היא הגדולה בעולם ומגיעה ל-33% מההוצאה העולמית. בעת משבר, ממשלת ארה"ב עושה שימוש במענקי מו"פ כדי להניע את הכלכלה ולהוסיף מקומות עבודה איכותיים. מכאן ששותפות מוצלחת עם מדען אמריקאי או תעשייה אמריקאית, שנוצרת דרך קרן דו-לאומית, היא רק התחלה של מסע בים הזדמנויות התקצוב הקיימות בארה"ב.
מדינות רבות מתדפקות על דלתה של ארה"ב בבקשה להקים קרנות דומות, ואינן נענות. לישראל צינורות יחודיים להזין שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי עם ארה"ב, אך מזה שנים רבות שהיא לא תיחזקה אותם כראוי. רבים חושבים כי קשרים אלה היוו נדבך מרכזי בהתפתחות המדעית בישראל, ובלעדיהם לא היינו מגיעים להישגים שהגענו. כך, למשל, המחקר המשותף של הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר עם הפרופסור רוז מהאוניברסיטה של קליפורניה, אותו מחקר שבגינו קיבלו שלושתם את פרס הנובל, נתמך על ידי ה-bsf. במציאות של צמיחה מואצת במדינות אחרות ושווקים אחרים, שללא ספק חשובים מאוד לישראל, לא פסה חשיבותו של הקשר המדעי-טכנולוגי עם ארה"ב, ואף גדלה.
הכותבים הם מנכ"לים של הקרנות הדו-לאומיות ישראל-ארה"ב bird ,bar ו-bsf
לא לזנוח את הקשר עם ארה"ב
יאיר רוטשטיין, איתן יודילביץ ועדו חלוץ
25.3.2010 / 6:54