ההכרה בייצוגיות של עובדים, בשל הניצול בחברות שמירה

>> אחד המחסומים הקשים ביותר לפריצה עבור עורכי הדין המתמחים בתביעות ייצוגיות היה בית הדין לעבודה. בארה"ב משמשות תביעות ייצוגיות כלי בידי העובדים לשמירה על זכויותיהם מול מעבידים.



בישראל, מקשה בית הדין לעבודה על השימוש בכלי התביעה הייצוגית ואינו נוטה לקבל את עצם השימוש בכלי זה. עורכי הדין רם וגל גורודיסקי אחראים לפריצת המחסום הזה. מתוך חמש תביעות ייצוגיות שאושרו עד היום בבית הדין לעבודה - שלוש הוגשו על ידם.

בעצם, מתי צץ הרעיון להגיש תובענה ייצוגית לבית הדין לעבודה?



רם גורודיסקי: "לפני כשלוש שנים, ישבנו אני ושותפי גל גורודיסקי, המתמחה בדיני עבודה, וחשבנו על העובדים הפוקדים את משרדנו בתלונות וטרוניות שונות על מעסיקים שמקפחים את זכויותיהם באופן שיטתי ועקבי. בארה"ב זכויות העובדים הוא תחום מובהק בו משמשת התביעה הייצוגית כלי אכיפה אפקטיבי ומרתיע. לא היה לנו ברור מדוע לא גילו אותה עדיין במשפט העבודה הישראלי.



"התביעה הייצוגית היא המענה היחיד לעובדים המשתכרים שכר מינימום ומשתייכים לשכבות האוכלוסייה המוחלשות, שאין להם כל כושר מיקוח כנגד המעסיק, המנצל זאת לצורך התעשרות על גבם".



התביעות הייצוגיות בבית הדין לעבודה באות, לדברי גורודיסקי, לסייע לאוכלוסיית עובדים שלרוב אינה מודעת לזכויותיה ולכן אף אינה מודעת לפגיעה בה. "אלה עובדים שאינם מאורגנים, ואף ארגון עובדים אינו שומר על זכויותיהם", מסביר גורודיסקי.



כיצד השתכנע בית הדין לעבודה לסטות מהגישה שלא לאשר ייצוגיות?



"קשה לומר שבית הדין השתכנע לסטות מהגישה. הגישה עדיין קיימת, גם בבית הדין הארצי. באחרונה נאלצנו להגיש עתירה לבג"ץ כנגד אחת מהכרעותיו.



"יש תיקים שבהם לאחר מאמץ ארוך הצלחנו להוכיח לבית הדין את המצב העובדתי העגום של העובדים המוחלשים במדינה: עובדים שזכויותיהם מקופחות ונפגעות על ידי המעסיקים באופן שיטתי מדי חודש, חסרי כל כושר מיקוח ולעתים גם חסרי הבנה מינימלית של השפה העברית, שאין איש הדואג לרווחתם או לזכויותיהם.



"הראינו כי התעשרות על גבם של העובדים נהפכה לנורמה ונוהג אצל המעבידים הנתבעים. לולא התביעה הייצוגית, העובדים לא יקבלו את המגיע להם - חד וחלק".



שלוש התביעות שבהן הצליח גורודיסקי לשכנע את בית הדין לעבודה לאשר את התביעה כייצוגית, התמקדו בחברות בענף השמירה: המשרד מייצג את העובדת סיגל בן שלמה, בתביעה שעיקרה טענה על אי תשלום פנסיה על ידי חברת ב.ג. מוקד אבטחה - תביעה שאושרה על ידי בית הדין לעבודה בתל אביב; העובד ארז חבושה הוא התובע הייצוגי נגד חברת השמירה יבטח בטענה של אי תשלום פנסיה; רומן ספרנסקי מיוצג על ידי המשרד בתביעה הייצוגית נגד חברת מרחב שמירה אבטחה ושירותים בטענה של אי תשלום תוספת חגים ופנסיה.



ככלל, ולא בתביעות שלך, חלק ניכר מהתובענות הייצוגיות בבית הדין לעבודה מתמקדות בחברות שמירה. מדוע בעצם?



"רבים מעובדי חברות השמירה, האבטחה והנקיון משתייכים לשכבות האוכלוסייה הנמוכות, שקל יותר לנצל אותן, מאשר את מהנדס התוכנה המשכיל, העובד בחברת היי-טק. אלה גם עובדים שיכולתם להתאגד מצומצמת ולעתים הם כלל אינם מודעים לאפשרות הזו".



גורודיסקי מסביר כי רוב התביעות הייצוגיות בבית הדין לעבודה מאופיינות בכך שהן מתמקדות בזכויות הקבועות בחוק ששייכות ל"חקיקת מגן" בתחום דיני העבודה, שאינן משולמות לעובדים - כמו למשל, הסדרי פנסיה, אפליה, דמי חגים, תוספת ותק, ימי חופשה ותשלום בגין שעות נוספות. תביעות נוספות עוסקות במקרים שבהם המעסיק נוטל מהעובד כספים בטענה של "ניכוי" כלשהו.



רוב התביעות נגמרות בפשרה. סכומי שכר הטרחה והגמול לתובע הנפסקים בבית הדין לעבודה נמוכים משמעותית מהסכומים הנפסקים בערכאות האזרחיות. "זה, כנראה, חלק מהגישה שלא לעודד את ההליך הייצוגי", אומר גורודיסקי. אך הוא לא מתכוון לוותר. עד היום נדחו ארבע מהתביעות שהגיש, ובכל המקרים הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. עד כה נדחה רק אחד הערעורים האלה, ועל דחייה זו הגיש גורודיסקי עתירה לבג"ץ כנגד החלטת בית הדין לעבודה.