"ישראל מפגרת אחר העולם בטיפול בפסולת"

הטיפול בפסולת בישראל מפגר במידה ניכרת אחרי הטיפול בפסולת בעולם המפותח - כך נקבע בקטע שפורסם אתמול מתוך דו"ח בנק ישראל, שיפורסם במלואו באפריל.

הפיגור מתבטא בהטמנה מסיבית של הפסולת - 87% מהפסולת המוניציפאלית - הכרוכה בנזקים סביבתיים וכלכליים, במקום בשימוש בשיטות מתקדמות יותר.



דו"ח בנק ישראל קובע כי הפתרון המרכזי המיושם בשנים האחרונות להתמודדות עם בעיית הפסולת, וצפוי להפוך לדומיננטי עוד יותר בעתיד, הוא ההיטל הכספי המוטל על הרשויות המקומיות על הטמנת פסולת. ההיטל אמור לשמש תמריץ כלכלי לרשויות המקומיות לצמצום כמות הפסולת להטמנה באמצעות צמצום הפסולת או מיחזורה.



לפי הדו"ח, פתרון הטמנת הפסולת הוא הפתרון הגרוע מבחינה סביבתית ומבחינה כלכלית. בעוד ישראל מוטמנים 87% מהפסולת העירונית, באיחוד האירופי מוטמנים רק 40% מהפסולת. בחלק ממדינות אירופה - בהן בלגיה, דנמרק, הולנד ושוודיה - רק אחוזים בודדים מועברים להטמנה.



בנק ישראל סבור כי למשקי הבית בישראל אין תמריץ מיידי להפחית את כמות הפסולת או למחזר אותה. החלופות להטמנה רבות: צמצום כמות הפסולת המיוצרת, שימוש חוזר, מיחזור חומרים יבשים (נייר, פלסטיק, זכוכית וכדומה), הפקת פסולת אורגנית ואף הפקת אנרגיה. אלה שיטות יקרות יותר ומחייבות שיתוף פעולה בין היצרנים, משקי הבית, הרשויות המקומיות ומפעלי המחזור. התלות ההדדית של הגופים השונים בשרשרת הטיפול בפסולת, יחד עם עלויות מעבר גבוהות ואי ודאות לגבי הצלחתו, הן חסם קריטי בפני המעבר לשוק מיחזור משמעותי.