לחיות טוב - ובזול!

>> כמה מבין עשרת היישובים המוצלחים ביותר בארץ נמצאים במרכז הארץ? 6? אולי 8? יש בכלל יישובים מוצלחים שלא נמצאים באזור תל אביב? כי לפחות על פי טוקבקים מלומדים באינטרנט ניתן להבין שבפריפריה אין עבודה, אין חינוך, ואין דיור הולם. התשובה, לשאלה היא ארבעה בלבד: סביון, כפר שמריהו, רמת השרון וגבעתיים. יתר היישובים נמצאים במרחב גדול שבין מטולה בצפון לעומר בדרום, ואף לא אחד מהם עונה על ההגדרה "בין חדרה לגדרה". יש חיים מחוץ לגוש דן, ואפילו טובים.



מה הופך את היישובים המוצלחים לכאלה? בטח שלא מחירי הנדל"ן שבהם. להיפך - מחירי הדירות ברוב המקומות המוצלחים בארץ נחשבים לסבירים ואף לנמוכים יחסית לנהוג באזור המרכז. אמנם בכפר שמריהו ובסביון, הנמנים על צמרת יישובי האיכות, תידרשו לשלם מיליוני דולרים עבור וילות, ואולם ביישובים ברמת איכות דומה כמו מיתר, כפר תבור או להבים אפשר למצוא בקלות קוטג'ים בפחות מ-2 מיליון שקל.

מה קובע אם יישוב הוא איכותי? כדי לענות על שאלה זו נעזרנו במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה בחן 197 עיריות ומועצות מקומיות, וסיווג אותן ל-10 אשכולות הומוגניים, כשבמסגרת אשכול 1 נכללים היישובים הנחשלים ביותר בארץ, ואילו באשכול 10 - היישובים המוצלחים ביותר.



הסיווג לאשכולות נקבע על סמך 14 פרמטרים חברתיים-כלכליים, בהם הכנסה ממוצעת לנפש, רמת מינוע, אחוז כלי רכב חדשים, אחוז זכאים לתעודות בגרות, אחוז סטודנטים, רמת אבטלה, שיעור המשתכרים שכר מינימום ופחות, אחוז המשתכרים כפליים ומעלה מהשכר הממוצע, גיל חציוני של תושבי היישוב, אחוז משפחות מרובות ילדים, מקבלי קצבת קשישים ועוד. הנתונים מבוססים על 2006, ואולם הם עובדו ופורסמו לפני כארבעה חודשים.



בצמרת הרשימה, עם ציון של 10 עגול, ניצבים שלושה יישובים - סביון, כפר שמריהו ועומר. אחריהם, עם ציון 9, מצוינים היישובים הר אדר, להבים, כפר ורדים, מיתר וכפר תבור. בין היישובים הנמצאים באשכול 8 ניתן למצוא גם את יסוד המעלה ומטולה.



במסגרת הפרויקט שלנו התמקדנו במועצות המקומיות הקטנות - אלה שמספר תושביהן הוא עד עשרת אלפים תושבים, ולכן לא ציינו יישובים גדולים יחסית, כמו גבעתיים ורמת השרון, שגם הם נמצאים באשכולות העליונים.



רוב היישובים אמנם מרוחקים מאזור המרכז, ואלה שבאצבע הגליל - מרוחקים מאוד; חלקם, כמו מטולה, יסוד המעלה וכפר תבור הם חלק מההיסטוריה הציונית, וחלקם כמו עומר, להבים, מיתר, הר אדר וכפר ורדים - הם יוזמות חדשות יחסית.



שני יישובים - סביון וכפר שמריהו - הם יישובים למיליונרים, ואולם יתר הישובים, הגם שהם כוללים אוכלוסיה אמידה, עדיין אפשריים למגורים גם לאוכלוסייה מהמעמד הבינוני-גבוה. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מהווים אלטרנטיבה אמיתית למימוש החלום של בית בכפר.



שלווה במורדות הלבנון



>> המושבה מטולה היא היישוב היהודי הצפוני ביותר בישראל. היישוב ממוקם בגובה 530 מטר מעל פני הים, ומקור השם "מטולה" במלה הערבית "אומטלה", שפירושה - משקיף על הסביבה. אדמות מטולה נרכשו ב-1893 על ידי הברון רוטשילד מערבי נוצרי בשם ג'בור בק. רוטשילד ביקש להקים מושבה של איכרים עובדי אדמה. ראשוני המתיישבים היו פועלים חקלאיים ממושבות הברון, בעיקר מראשון לציון וזכרון יעקב, שכללו 57 משפחות שעלו למטולה והתיישבו בה ב-1896. ב-1923 הועברה מטולה לידי השלטון הבריטי ובזמן מלחמת העולם השנייה שימשה המושבה מרכז לפעילות הצבאית של הבריטים נגד צבאות וישי בסוריה.



לאחר מלחמת השחרור ובמסגרת הסכמי הפסקת האש ב-49', הועברו הקרקעות החקלאיות של איכרי מטולה בעמק עיון לשטח לבנון, וזאת במטרה להפסיק את פעולות האיבה מהן סבלו תושבי המושבה. קו הגבול, הקיים עד היום, נקבע כ-30 מטרים מצפון לבתי התושבים. לאחר פינוי כוחות צה"ל מלבנון במאי 2000 התקיימו אירועי מחאה רבים לאורך גדר הגבול מול מטולה על ידי אנשי החיזבאללה ותומכיהם.



ביישוב 2,000 תושבים קבועים, אך המושבה מספקת שירותים לכ-4,000 נפש, כולל חיילי צה"ל, כוחות הביטחון, עובדים זרים ותיירים. רבים מתושבי מטולה מתפרנסים מניהול צימרים. במרכז קנדה ובשמורת נחל עיון, הנמצאים בתחום המושבה, מבקרים כחצי מיליון תיירים בשנה. מתוך כ-450 בתי אב במושבה, כ-120 מתפרנסים מחלקאות וכ-35 משירותי תיירות.



חינוך ומבני ציבור: במושבה פועלים מרכז קנדה, מוזיאון ראשי המתיישבים, בית ספר יסודי, ספרייה ציבורית, מצפה, בית כנסת ובית הגבולות - גלריה עם תערוכות מתחלפות.



שוק הנדל"ן: השכונות האטרקטיביות ביותר במושבה הן שכונות הקרובות יותר לכניסה ליישוב, הממוקמות מעל נחל עיון ומשקיפות למפל התנור ולגליל. ממרבית הבתים בשכונות אלה נשקף נוף מרהיב, שמגדיל את אטרקטיביות הנכסים. שכונה נוספת היא שכונת הר צפיה, הנושקת לקו הגבול ונמצאת על גבעה בצפון מערב היישוב, ממנה ניתן לשמוע את צופרי המסגדים בלבנון.



גם בתי האבן העתיקים במושבה הוותיקה הם יקרים ואטרקטיביים יותר מהבתים החדישים שנבנו בבנייה קבלנית בשכונת הר צפיה, שם ניתן למצוא בתים ב-500 אלף שקל. בין היתר, נמכרה באחרונה בהר צפיה וילה בשטח של 160 מ"ר בנוי על מגרש של 700 מ"ר ב-535 אלף שקל. מגרש של 470 מ"ר בהר צפיה, עליו ניתן לבנות שני קוטג'ים דו-משפחתיים, נמכר בתקופה האחרונה ב-200 אלף שקל בממוצע. בשכונת הזיתים, המשקיפה למפל התנור, נמכר באחרונה בית בודד על מגרש של חצי דונם ב-600 אלף שקל.



שוק אטרקטיבי נוסף במטולה הוא שוק השכירות, המיועד לסטודנטים, שלומדים במכללת תל חי, במרחק 10 דקות נסיעה ממטולה, ובוחרים לגור בעיירה הציורית. שוק זה מביא משקיעים רבים גם ממרכז הארץ, שרוכשים דירות זולות בבניינים משותפים ספורים הקיימים במרכז המושבה משנות ה-50, אותן הם יכולים להשכיר בתשואות של 7%-9%. דירת 3 חדרים שמתאימה לשני שותפים ועולה כ-300 אלף שקל, ניתן להשכיר ב-1,500-1,800 שקל לחודש.



מטולה



אוכלוסייה: 2,000 תושבים מיקום: על גבול לבנון, כ-35 צפון-מזרחית לצפת שנת הקמה: 1896 דירוג חברתי כלכלה (סוציו-אקונומי): 8 ראש המועצה: הרצל בוקר



איכות חיים על קו הגבול



>> מיתר הוא יישוב קהילתי בן 25 שנה, השוכן בשוליה המזרחיים של בקעת באר שבע, בשיפוליו של דרום הר חברון. האזור עשיר בערכי טבע ונוף ובאתרים עתיקים. שטח השיפוט של מיתר משתרע על פני 37 אלף דונם.



אוכלוסייה: במיתר מתגוררות כיום כ-1,750 משפחות, המונות כ-7,600 נפש. אוכלוסיית מיתר מגוונת, חילונית ברובה, אם כי ביישוב יש גם ציבור דתי ומסורתי גדול. ביישוב מתגוררת גם קבוצה גדולה של עולים ותיקים דוברי אנגלית. שיעור התעסוקה ביישוב מגיע לכ-93%.



היסטוריה: היישוב נוסד במסגרת תוכנית ה"כוכבים" שהגה אריאל שרון, כשכיהן כשר החקלאות לפני כ-25 שנה. התוכנית דיברה על פיזור יישובים יהודיים בנגב ובגליל לאורך הקו הירוק. מיתר ממוקם על קו הגבול, על כביש 60 המוביל מירושלים לחברון, והוא היישוב הראשון לאחר היציאה משטחי הרשות הפלסטינית מכיוון חברון. עד שהוקמה מיתר, היתה במקום התיישבות לא חוקית של הפזורה הבדואית, ואחת המטרות בהקמת היישוב היתה למנוע את התיישבות זו.



מיתר הוקם באמצעות אגודה שיתופית פרטית, ולא על ידי מינהל מקרקעי ישראל, כפי שנעשה ביישובים אחרים. לכן, היישוב לא זכה לתמיכה תקציבית ותכנונית של מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, ולצורך ההתיישבות הוקמה אגודה, שהגרעין שלה הורכב מתושבי באר שבע, אשר ביקשו לצאת מהעיר ולהקים יישוב עצמאי וכפרי.



חינוך: מערכת החינוך במיתר מונה 11 גני ילדים, שלושה בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים, שבהם לומדים כ-1,700 תלמידים. הישגיהם החינוכיים של תלמידי מיתר הם מהגבוהים ביותר בכל הדרום. כמו כן, ביישוב פועלת מערכת חינוך א-פורמלית ענפה ביותר - קרוב ל-1,000 בני נוער ומבוגרים פועלים לאחר שעות הלימודים והעבודה במסגרת חוגים המתקיימים במקום.



מוסדות ציבור: ביישוב פועלים מרכז מסחרי גדול, שלוש תנועות נוער, מרכז ספורט רחב היקף והספרייה העירונית הגדולה באזור. בין היתר, מקודמת במיתר תוכנית בשיתוף הרשויות הסמוכות להקמת אזור תעשייה, שירותים ומסחר בצומת שוקת. לפי התוכנית, אמור תוואי כביש 6 להגיע לצומת שוקת תוך שנתיים - דבר שיקצר משמעותית את זמן הנסיעה ממיתר לתל אביב ולצפון.



שוק נדל"ן: היישוב נמצא כיום בתנופת פיתוח והתרחבות, כאשר רק בשנה האחרונה נקלטו בו עוד 72 אנשי קבע של צה"ל, שחתמו על הסכמים לרכישת צמודי קרקע. מיתר נהנתה מעליות מחירים בשלוש השנים האחרונות בשיעור של כ-25% בממוצע, ומאז 2009 שומרת על יציבות. ההערכות הן כי מחירי הנכסים ימשיכו לעלות באופן מתון.



מחירי הקרקעות ביישוב עלו בשיעור של עשרות אחוזים בשלוש השנים האחרונות וצפויים עוד לעלות, בשל מחסור בהיצע. כיום נמכרת קרקע בשטח של כ-500 מ"ר במקום בכ-450 אלף שקל - לעומת 370 אלף שקל לחלקה דומה ב-2008, וכ-280 אלף שקל במאי 2007.



היישוב מחולק לשני חלקים: מיתר הוותיקה, המתאפיינת בצמודי קרקע על מגרשים בשטח 600-800 מ"ר, ומיתר החדשה, המאופיינת בנכסים חדשים על מגרשים בשטח של 500-600 מ"ר. בין שני חלקי היישוב קיים פער מחירים בשיעור של 15%-20% בממוצע לטובת השכונה החדשה. כך, בית בשטח של 180 מ"ר על מגרש של 700 מ"ר במיתר הוותיקה נמכר כיום בכ-1.45 מיליון שקל, לעומת נכס דומה בשכונה החדשה על מגרש של 500 מ"ר, הנמכר ב-1.8 מיליון שקל. בתים גדולים יותר, בשטח של כ-250 מ"ר בנוי, נמכרים בשכונה הוותיקה במחיר 1.75 מיליון שקל בממוצע - לעומת נכס דומה בחדשה, שנמכר בכ-1.9 מיליון שקל. עד לפני שנה נמכרו הבתים האלה בכ-1.5 ו-1.6 מיליון שקל בהתאמה.



מיתר



אוכלוסייה: 7,600 תושבים מיקום: 2 ק"מ צפונית לצומת שוקת, על כביש 60. 15 דקות מבאר שבע דירוג חברתי כלכלי (סוציו-אקונומי): 9 שנת הקמה: שנות ה-80 ראש המועצה: אבנר בן גרא



עולים על הרדאר



>> שמו של היישוב נגזר מ"גבעת הרדאר" - מוצב שסביבו התחוללו קרבות קשים לפני קום המדינה ובמלחמת העצמאות. היישוב בנוי על המתחם ההיסטורי של גבעת הרדאר, המתנשאת לגובה של 888 מטר מעל פני הים וניתן להשקיף ממנה על מישור החוף בין עזה לחדרה ממערב ועל ירושלים וסביבותיה ממזרח.



ב-5 ביוני 67' כבשה חטיבת השריון הראל את גבעת הרדאר. היישוב הוקם ב-86', וב-95' הוכרז כמועצה מקומית. מזכירות העמותה היא זו שניהלה את תהליך הקמת שלב א' - 360 דונם ביישוב - שכלל עבודות פיתוח, תשתיות והכנת 300 מגרשים לבנייה בשיטת "בנה ביתך". אכלוס היישוב החל במאי 86', ובסוף אותה שנה גרו בו 30 משפחות.



כיום מתגוררים בהר אדר 3,600 תושבים בכ-1,000 בתי אב. רוב האוכלוסייה היא בחתך סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, וכוללת תושבים ותיקים לצד צעירים, שעוסקים רובם במקצועות חופשיים.



חינוך: בהר אדר יש בית ספר יסודי, בו לומדים 441 תלמידים. בנוסף פועלים ביישוב גני ילדים ומעון יום, בהם לומדים 218 ילדים. בני הנוער לומדים בחטיבת הביניים ובתיכון במבשרת ציון השכנה.



מוסדות ציבור: הר אדר מציע לתושביו שירותי קהילה רבים ומגוונים: אולם אירועים, אמפיתיאטרון, מועדון נוער, משטח החלקה, בית כנסת, שלושה מגרשי ספורט ומתנ"ס קהילתי. עם אישורה של התב"ע החדשה אמורים להיבנות ביישוב בית ספר חדש, אולם ספורט, קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי.



שוק הנדל"ן: 300 צמודי הקרקע הראשונים (שלב א') נבנו ביישוב בשיטת "בנה ביתך" עם גימור סטנדרטי, ורובם זקוקים כיום לשיפוץ. הבתים הם בשטח בנוי של 200-350 מ"ר על מגרשים של 600-700 מ"ר. בסוף שנות ה-90 נבנו עוד 720 צמודי קרקע בווילות חד ודו-משפחתיות (שלב ב'), על מגרשים של 500-600 מ"ר, בשטח בנוי של כ-350 מ"ר בממוצע.



הר אדר נהנתה בשלוש השנים האחרונות מעליות מחירים בשיעור של כ-25% בממוצע, שנבעו בעיקר מהיצע קרקעות ונכסים מוגבל.



בית בשטח של 250 מ"ר בנוי על מגרש בשטח של כ-550 מ"ר בשלב א', הזקוק לשיפוץ, יימכר כיום בכ-2.3 מיליון שקל בממוצע. ב-2007 נמכר בית דומה ב-1.85 מיליון שקל, וב-2005 - בכ-1.6 מיליון שקל. בית חד-משפחתי בשלב ב', כ-260 מ"ר בנוי על מגרש בשטח 500-600 מ"ר, יימכר כיום בכ-2.75 מיליון שקל, לעומת כ-2.5 מיליון שקל במארס 2009 - עלייה בשיעור של 10%. אותו בית נמכר ב-2007 בכ-2.25 מיליון שקל, וב-2005 בכ-1.7 מיליון שקל.



הר אדר



אוכלוסייה: 3,600 תושבים מיקום: 13 ק"מ צפונית מערבית לירושלים, על גבול הקו הירוק דירוג חברתי כלכלי (סוציו-אקונומי): 9 שנת הקמה: 1986 שטח שיפוט: 1,400 דונם ראש המועצה: אבירם כהן



החלום של סטף ורטהיימר



>> כפר ורדים הוקם על ידי איש העסקים סטף ורטהיימר שקיבל ממינהל מקרקעי ישראל שטח של 7,000 דונם בגליל, עליו הקים גם את אזור התעשייה תפן, הממוקם כשני ק"מ דרומית ליישוב.



חזונו של ורטהיימר כלל אזור תעסוקה איכותי ויישוב קהילתי ברמה גבוהה שימשוך אליו תושבים גם ממרכז הארץ. בתחילת דרכו היה כפר ורדים שייך מוניציפלית למועצה האזורית מעלה יוסף, כשלאורך השנים גדל וב-1993 נהפך למועצה מקומית עצמאית. השם "כפר ורדים" נבחר מתוך הסכמה לתת ליישוב ולרחובותיו שמות של פרחים, עצים, נחלים והרים, ולא של אישי ציבור.



ההתערבות הממשלתית בהקמת היישוב היתה נמוכה מאוד. למועצה אין הכנסות מלבד ארנונה ולכן היא מוגדרת כמועצה ענייה, אלא שיש לזכור כי מדד הדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים מודד פרמטרים המתבססים על רמת האוכלוסייה עצמה, שהיא ברמה גבוהה במקום. תושבים רבים ביישוב אכן עברו להתגורר בו ממרכז הארץ. רובם המכריע של התושבים הם משכילים ורבים מהם עובדים באזור התעשייה תפן וברפא"ל.



שוק הנדל"ן: מבחינה נדל"נית השוק בכפר ורדים הוא חזק ויציב, כשנתח נכבד ממנו הוא שוק שכירות. כרגע אין כמעט מגרשים לקנייה ביישוב, אך בכוונת מינהל מקרקעי ישראל לשווק בקרוב 35 מגרשים נוספים במקום.



טווח המחירים בכפר ורדים נע סביב 450 אלף שקל בממוצע, למגרש של 500-600 מ"ר.



היישוב מתחלק לשניים: שלב א' - שהוא השלב הוותיק, ובו נמצאים המגרשים הגדולים יותר וכן מוסדות הציבור. שלב ב' - החדש יותר, שבו ישנם מגרשים של חצי דונם בממוצע. הודות למיקום הגבוה עליו נבנתה שכונת שלב ב', היא זוכה לנוף מרשים יותר.



מחירי הבתים ביישוב עלו בשנה האחרונה משמעותית, כשבית על מגרש של 600 מ"ר, שנמכר לפני כשנה ב-1.2 מיליון שקל בממוצע, נמכר כיום ב-1.5 מיליון שקל.



באופן יחסי כפר ורדים הוא יישוב יקר יותר מהיישובים הסובבים אותו. בית שיעלה בכפר ורדים כ-1.5 מיליון שקל, יעלה כמיליון שקל בלבד בעיר מעלות - הממוקמת כשני ק"מ בלבד צפונית לכפר ורדים.



רבים מרוכשי הבתים ביישוב בשנה האחרונה הם תושבי חיפה והקריות וחלקם גם מהמרכז. תופעה מעניינת נוספת היא נדידת פנסיונרים מהיישוב ואליו. לעתים אלה תושבי הכפר שמוכרים את ביתם כדי להתקרב לילדיהם המתגוררים במרכז הארץ, ובמקרה ההפוך מדובר בתושבי מרכז הארץ המבקשים בשלב זה בחייהם להגשים את חלום הבית בגליל.



כפר ורדים



אוכלוסייה: 7,000 תושבים מיקום: 2.5 ק"מ דרומית למעלות, 9 ק"מ צפונית לכרמיאל דירוג חברתי-כלכלי (סוציו-אקונומי): 9 שנת הקמה: 1984 ראש המועצה: סיון יחיאלי



פיסת היסטוריה ישראלית



>> היישוב נוסד כמושבה ב-1901 על אדמות הכפר הערבי מסחה, שנרכשו מכספי קרן יק"א שהקים הברון דה רוטשילד. בשלב ראשון התיישבו במקום 25 משפחות, שהתגוררו בבתים הערביים המקוריים. ב-1902 נבנו הבתים הראשונים במושבה, באזור המוכר כיום כרחוב המייסדים.



לכפר תבור חשיבות רבה בתולדות התנועה הציונית. ב-1909 התקיימה במקום ועידה שבה הוחלט על הקמת ארגון השומר להגנת היישובים העבריים. מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, שהיה גם אלוף בצה"ל ואחד מראשי מפלגת העבודה, נולד במושבה.



ב-1949 המושבה קיבלה מעמד של מועצה מקומית. בשנות ה-50 נוספו ליישוב שטחים נרחבים בעקבות ייבוש הביצות בעמק החולה הסמוך. היישוב הוא מגדל השזיפים הגדול בישראל.



עם השנים, ובמיוחד בשני העשורים האחרונים, המושבה התרחבה מאוד ונבנו בה יחידות דיור רבות.



חינוך: בכפר יש בית ספר יסודי אחד, על שם יצחק רבין, ובו לומדים כ-280 ילדים, וגני ילדים. בית ספר התיכון של הכפר הוא בית ספר כדורי. ב-2008 כל בוגרי כדורי, 56 במספר, ניגשו לבחינות הבגרות ו-49 עברו בהצלחה. מדובר באחוז גבוה ביותר, יחסית לממוצע הארצי הנמוך מ-50%.



מבני ציבור: בכפר מתנ"ס, טיפת חלב, שני סופרמרקטים, סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת, סניף של בנק הפועלים, ספרייה, מרכז לתיירות, מוזיאון המרציפן, מוזיאון לתולדות היישוב, אולם ספורט, בריכת שחייה ועוד.



שוק הנדל"ן: חלק גדול מהנכסים בכפר תבור הם נכסים פרטיים, שרשומים בטאבו, אם כי קיימים גם שטחים של מינהל מקרקעי ישראל, בעיקר בשכונות חדשות ובשכונת בנימין העתידית, שנמצאת בצפון היישוב. הבנייה בכפר היא בנייה צמודת קרקע של בתים חד-משפחתיים ודו-משפחתיים. שטחי המגרשים במקום מתחילים ב-270 מ"ר, בעיקר בשכונות החדשות במקום, ועד למגרשים גדולים של דונם ויותר, בעיקר באזור הוותיק של הכפר.



הצד שנמצא מזרחית לכביש 65 כולל את המושבה הוותיקה והוא נחשב ליקר יותר. השכונות המבוקשות ביותר הן שכונות השזיפים והשקמים, בחלק הדרום-מזרחי של היישוב, שם מוקמים קוטג'ים של 180 מ"ר ויותר, על מגרשים גדולים של כחצי דונם. מחירי קוטג'ים כאלה הם 1.5-1.8 מיליון שקל ולעתים אף יותר. מחיר מגרש של חצי דונם בשכונות אלה הוא חצי מיליון שקל (כ-1,000 שקל למ"ר קרקע), לפני פיתוח ותשתיות.



רוב הנכסים הזולים יותר נמצאים בצד המערבי של היישוב. מחיר קוטג' של 125 מ"ר על מגרש של 270-300 מ"ר במבנה דו-משפחתי, יגיע ל-700-850 אלף שקל, בעוד שלפני שנתיים המחיר היה 600-650 אלף שקל בלבד. בתים גדולים יותר של חמישה חדרים, כ-175 מ"ר על מגרש של 350 מ"ר, עולים 1.15-1.35 מיליון שקל.



כפר תבור



אוכלוסייה: 2,800 תושבים מיקום: 15 ק"מ צפונית-מזרחית לעפולה, ליד הר תבור דירוג חברתי כלכלי (סוציו-אקונומי): 9 שנת הקמה: 1901 ראש מועצה: יוסי דולה



צימרים בין השזיפים



>> היישוב נוסד על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1883 כמושבה. בשנים הראשונות סבלו התושבים מרעב וממלריה. ב-1887 הברון רוטשילד החליט לסייע למושבה ובעקבות התערבותו המצב שופר, ואולם בתחילת המאה העשרים עברו על אנשי המושבה זמנים קשים, שבמהלכם הועלתה האפשרות, שלא מומשה, לפנות את היישוב. גם בהמשך סבלו בני המושבה מבעיות כלכליות וביטחוניות - לפני קום המדינה היו אלה הבדווים, ולאחריה הפגזות של הסורים. לאחר מלחמת השחרור הפכה יסוד המעלה למועצה מקומית.



חינוך: כשליש מאוכלוסיית המועצה הם ילדים ונערים עד גיל 18. במושבה ישנם פעוטונים, גני ילדים ובית ספר יסודי "נחשוני החולה" שבו לומדים כ-104 תלמידים. בית ספר התיכון של ילדי המועצה "הר וגיא" נמצא בקיבוץ דפנה.



מבני ציבור: ביסוד המעלה מרפאה, צרכנייה, מרכז מסחרי בצומת הכביש לקרית שמונה הכולל גם מלון, דואר, בריכת שחייה ומתנ"ס הכולל גם פעילות לקשישים.



שוק הנדל"ן: פעילות שוק הנדל"ן ביסוד המעלה היא בהיקפים נמוכים מאוד. במקום מתבצעות עסקות ספורות על בתים בנויים. עם זאת, עסקות מרובות יותר מתבצעות על מגרשים, ששטחם הממוצע הוא כדונם, וזאת בעקבות הפשרת קרקעות גדולה שבוצעה במקום בשנים האחרונות.



ביישוב ישנן קרקעות בבעלות פרטית (טאבו) לצד קרקעות הנמצאות בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. הקרקעות הסחירות ביותר במועצה הן מגרשים של דונם, עליהם ניתן להקים מבנה מגורים, עם אופציה לתוספת של שני צימרים. לנחלות ובתים ישנים אין כמעט שוק במועצה המקומית.



שוק הנדל"ן המקומי מתנהל בדולרים, ומחיר דונם קרקע מתחיל ב-140 אלף דולר (כ-520 אלף שקל) ומגיע עד ל-200 אלף דולר (כ-740 אלף שקל). המגרשים היקרים ביותר נמצאים בתוך המושבה, באזור הגבוה שלה וברחוב הראשונים, ואילו המגרשים הזולים גובלים באזור התעשייה.



מחיר בתים פרטיים ביסוד המעלה, בשטח של 200 מ"ר על מגרש של דונם, מתחיל ב-250 אלף דולר (כ-920 אלף שקל) ומגיע עד ל-350 אלף דולר (כ-1.3 מיליון שקל). בימים אלה מוצע למכירה במקום בית של 460 מ"ר על מגרש של 3 דונם במיליון דולר.



ביסוד המעלה מתקיים שוק ער של שכירות בתים, ובית במועצה המקומית מושכר בסביבות 5,000 שקל לחודש.



יסוד המעלה



אוכלוסייה: 1,424 תושבים מיקום: מדרום לשמורת החולה, כ-20 ק"מ דרומית לקרית שמונה דירוג חברתי-כלכלי: 8 שנת הקמה: 1883 ראש המועצה: יהודה שביט



עתודות הקרקע נגמרות



>> סביון נוסדה על אדמות הכפר הערבי עבאסייה, שתושביו גורשו על ידי האצ"ל במלחמת העצמאות. הוא החל את דרכו כיישוב חקלאי. ב-1978 נותק היישוב סביון מהמועצה האזורית ונהפך למועצה מקומית נפרדת.



סביון וגני יהודה הסמוכה התקיימו עד 2003 כשני יישובים נפרדים כשסביון נוהלה על ידי מועצה מקומית וגני יהודה על ידי ועד מקומי נבחר, עם שייכות מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון. ב-2004 אוחדו סביון וגני יהודה למועצה מקומית אחת - סביון-גני יהודה.



חינוך: בית הספר סביון-גני יהודה, לב סביון - מרכז טיפולי מקצועי לילדים ונוער.



מבני הציבור: מרכז קהילתי, בית תרבות בבנייה, ספרייה ציבורית, יד לבנים, מועדון בית ראשונים, בית הכנסת תפארת ישראל.



שוק הנדל"ן: המועצה המקומית סביון ידועה כיישוב עם איכות חיים גבוהה בו מתגוררים ידוענים אמידים רבים. ביישוב יש מעט עתודות קרקע והיצע נמוך של נכסים למכירה. סביון מחולקת לחלק ותיק, בו ישנם מגרשים גדולים של דונם ורבע ומעלה, ולחלק חדש בו מתגוררות 300 משפחות. בחלק החדש יש מגרשים קטנים יותר של חצי דונם, שבמרביתם החזיקה חברת אפריקה ישראל, שממש לאחרונה חנכה במקום את רחוב האדריכלים.



המגרשים בסביון הם קרקע של מינהל מקרקעי ישראל, אך הם מהוונים ל-60 שנה. כיום מחיר של חצי דונם נע סביב 2.8 מיליון שקל בממוצע ומחיר לדונם סביב 4.2 מיליון שקל.



כיום עדים ביישוב לתופעה של בני המקום, שגדלו בו ומבקשים לחזור למקום בבגרותם. אוכלוסייה זו מוצאת מענה בסביון החדשה, בה ניתן כאמור לבנות בתים על מגרשים קטנים יותר מסביון הוותיקה.



הקונים בסביון הם בדרך כלל אנשי עסקים ישראלים, בעלי השכלה גבוהה, שמחפשים שכונה קהילתית איכותית וישראלית במהותה. בסביון לא מתגוררים כמעט תושבי חוץ או דיפלומטים.



מחירו של בית חדש ומודרני ביישוב, בשטח 350 מ"ר בנוי, הוא מינימום 10 מיליון שקל. בית להריסה או לשיפוץ מסיבי בשטח של דונם ורבע, נע בין 5-6 מיליון שקל. בתים בסביון הוותיקה, בני 20-25 שנה, נמכרים סביב 8 מיליון שקל.



גם המגרשים בשכונה החדשה, שאת מרביתם חברת אפריקה ישראל כבר מכרה, הממוקמים בשולי היישוב, נמכרו בעבר ב-2 מיליון שקל וכיום שוויים כבר 3 מיליון שקל.



מחירי הבתים בסביון עדיין נמוכים יותר מהמחירים בכפר שמריהו, הרצליה פיתוח, ארסוף ולעיתים נמוכים גם מבתים הנמכרים ברמת השרון או רמת אפעל השכנה. יחד עם זאת, צופים מומחי נדל"ן כי המחירים ביישוב צפויים לעלות ולהדביק את המחירים באזורים יוקרתיים אחרים, בין היתר בשל העובדה כי עתודות הקרקע האחרונות ביישוב צפויות להיעלם.



סביון



אוכלוסייה: 5,000 תושבים מיקום: בין קרית אונו ליהוד דירוג חברתי כלכלי (סוציו-אקונומי): 10 שנת הקמה: 1953 שטח שיפוט: 4,500 דונם ראש המועצה: מושיק ליפץ



דיפלומטים ומיליונרים



>> עם הקמת כפר שמריהו, התיישבו במקום 57 משפחות מגרמניה, שעלו לארץ לאחר עליית הנאצים לשלטון. היישוב הוקם כיישוב חקלאי, כשהחברה המיישבת היתה חברת רסקו.



רוב התושבים הגיעו ממשפחות אמידות בגרמניה, רובם משכילים, שבחרו לעסוק במלאכת יד ובחקלאות בישראל. היישוב נקרא על שם שמריהו לוין, שנבחר בקונגרס הציוני ה-7 לנשיא התנועה הציונית והיה בין מייסדי הטכניון בחיפה.



השפה הרווחת ביישוב בשנותיו הראשונות היתה גרמנית. בית העם הראשון נבנה ב-1939 ושימש גם בית עם וגם מקום מפגש של הנציגות הציונית עם הנציב העליון. ב-1950 חלה ההתרחבות הראשונה הגדולה ביישוב, כשחברת עמידר קנתה שטחים ובנתה 12 בתים דו-משפחתיים עבור 24 משפחות.



האוכלוסייה בכפר שמריהו השתנתה באופן הדרגתי, כשיותר אנשים אמידים רכשו נכסים במקום. כיום, כפר שמריהו נחשב לאחד מיישובי היוקרה הבולטים והנחשקים בישראל. ביישוב גרים דיפלומטים רבים בשכירות. בסוף שנות ה-60, שגרירות ארה"ב רכשה מבנה במקום, המשרת את עובדיה.



חינוך: במקום פועלים גני ילדים, וכן בית הספר יסודי המשותף לכפר שמריהו, גליל ים ורשפון.



מבני ציבור בישוב: מרכז וייל לתרבות וקהילה, בית סניור, בית הכנסת היכל הבנים, ספרייה ציבורית, אגודת הספורט, אגודת מים שיתופית כפר שמריהו, "מועדון +" לאוכלוסייה המבוגרת, מרכז כלנית לתמיכה בילדים עם ליקויי התפתחות ולמידה, חברה קדישא ובית עלמין.



שוק הנדל"ן: רמת המחירים ביישוב גבוהה, כשהביקושים למגרשים גדולים וההיצע נמוך מאוד. יחד עם זאת, אנשים נזהרים מלבצע עסקות בחלקות של אדמות מינהל מקרקעי ישראל עם ייעוד חקלאי, עקב אי ודאות בנוגע לסטטוס הפשרתן.



מחצית מאדמות היישוב חקלאיות ומחציתן קרקעות למגורים, כשמחצית מהאדמות החקלאיות ושליש מהקרקעות למגורים הן אדמות מינהל. המשבר הכלכלי האחרון פסח על היישוב, ולא ידוע על בעלי נכסים שנאלצו למכור את בתיהם.



השטחים בכפר שמריהו גדולים יותר מבהרצליה פיתוח. רוב המגרשים בני דונם וניתן לבנות עליהם שני בתים, אך תושבים רבים מעדיפים לבנות עליהם בית אחד וליהנות מהשטח הגדול. כמו כן, הרוכשים בכפר שמריהו מעדיפים לקנות מגרש לבנייה או בית לשיפוץ ולא בית מוכן. רוב הרוכשים ביישוב, בניגוד להרצליה פיתוח, הם ישראלים.



החיסרונות ביישוב הם שדה התעופה הסמוך לבתים בצדו המזרחי, קו מתח עליון שעובר סמוך לבתים, וקו נפט שעובר לאורך היישוב מדרום לצפון ומגביל גם הוא את פיתוחו. כמו כן, בתים שגובלים בכבישים הסובבים את הכפר - ביניהם כביש החוף במערב ואיילון במזרח - סובלים מירידת ערך.



מחיר דונם קרקע לבנייה, במיקום המרוחק מהמפגעים שצוינו לעיל, נע סביב 3 מיליון דולר בממוצע. מחיר שטח זהה במיקום שקרוב לכבישים הסואנים יורד בהתאם, ויכול להיות נמוך ב-30%-50%. מחיר בית חדיש בשטח 600 מ"ר על מגרש של דונם, יכול להגיע ל-5-6 מיליון דולר, ועל מגרש של שני דונם יכול להגיע גם ל-10 מיליון דולר.



כפר שמריהו



אוכלוסייה: 2,200 תושבים מיקום: מצפון להרצליה, בצמוד לכביש החוף דירוג חברתי כלכלי (סוציו-אקונומי): 10 שנת הקמה: 1937 ראש המועצה: דרור אלוני



המחירים מזנקים



>> היישוב החל כיוזמה של המועצה האזורית בני שמעון ומינהל מקרקעי ישראל להקמת 600 בתים צמודי קרקע ברמה גבוהה. להבים החלה להיבנות ב-1983 כיישוב קהילתי, וב-1988 הוכרה כמועצה מקומית. מאז עבר היישוב כמה גלי בנייה, וכיום הוא כולל 1,400 צמודי קרקע. ללהבים תוכניות התרחבות נוספות שאף כוללות הקמת אזור תעסוקה סמוך.



חינוך: בלהבים בית ספר יסודי - "להבים", בו לומדים כ-500 ילדים, וכן סניף של הצופים. משלב חטיבת הביניים הילדים לומדים בבית הספר אשל הנשיא.



מוסדות ציבור: מתנ"ס, מרכז מסחרי, תחנת רכבת, קאנטרי קלאב



שוק הנדל"ן: היישוב כולל צמודי קרקע של 250 מ"ר בנוי על מגרשים של 500 מ"ר ויותר. חלקה הוותיק של להבים - "השכונה הישנה" - כולל כ-20 רחובות, שקרויים על שמות של צמחים ופרחים, ושמקיפים במעגל את המרכז, שבו נמצאים מוסדות ציבור כמו המרכז המסחרי, קופת חולים, בית הספר להבים, הספרייה ומבני ציבור נוספים. שני הרחובות המרכזיים בחלק הזה של היישוב הם שדרות תמר, שחוצה חלקית את המעגל, ורחוב ורד שסובב את המרכז בצורה מעגלית.



בעשור האחרון הוקמו שכונת להבים ב', מדרום-מערב לשכונה הוותיקה, ושכונת להבים ג' מדרום לשכונה הוותיקה. שתי השכונות מכונות בקיצור להבים החדשה, והן מאופיינות ברחובות שנושאים שמות של ציפורים.



מחירי הנדל"ן ביישוב עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, וכשמדובר בקרקעות - אפילו במאות אחוזים. במכרז מינהל מקרקעי ישראל על קרקעות בשכונת המניפה ב-2006, התקבלו מחירים ממוצעים של כ-350 אלף שקל למגרש, ואילו כיום מחיר המגרשים נע בין 800 אלף שקל למיליון שקל.



במחירי וילות חלה עליית מחירים של כ-60% בארבע השנים האחרונות. מחירי וילות בשכונה הוותיקה מגיעים לכ-1.6 מיליון שקל, ואילו בשכונה החדשה המחירים נעים בין 1.7 מיליון שקל ל-2.2 מיליון שקל.



להבים



אוכלוסייה: 6,000 תושבים מיקום: 14 ק"מ צפונית-מזרחית לבאר שבע דירוג חברתי כלכלי (סוציו-אקונומי): 9 שנת הקמה: 1983 ראש המועצה: אלי לוי



ניסיון רביעי מוצלח



>> עם סיום מלחמת העצמאות הוקם במקום קיבוץ חורבנה על ידי לוחמי חטיבת הנגב. הגבעה עליה הוקם הקיבוץ כונתה "אל עומרי" בפי הבדווים הבודדים שהתגוררו באזור, ומכאן נלקח מאוחר יותר שם היישוב - עומר. הקיבוץ עצמו לא החזיק מעמד והתפרק באותה השנה.



שנים ספורות לאחר מכן הוקם במקום מושב עובדים המונה 23 משפחות שהגיעו לנסות את מזלן. הניסיון כשל, והיישוב התפרק פעם נוספת. בשנות ה-60 נכנסו ליישוב עולים מצפון אפריקה, שהקימו מושב. גם זה החזיק מעמד שלוש שנים - והתפרק.



שנתיים לאחר מכן נעשה ניסיון נוסף להקים מושבה במקום על ידי קבוצת מתיישבים שהגיעו ברובם מבאר שבע. חלקם התפרנסו מחקלאות וחלקם עבדו ביישובים ובמפעלים בסביבה. שנים ספורות לאחר מכן חברת רסקו חנכה 35 בתים חדשים בשכונה חדשה שנבנתה במקום ועד 1967 היתוספו ליישוב 100 משפחות. במקרה זה, היישוב החזיק מעמד וממשיך להתפתח עד היום. כיום הוא נחשב לאחד היישובים הבולטים מדרום לתל אביב.



חינוך: בעומר פעוטונים, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון מקיף. בגני הילדים בעומר כ-360 ילדים, בבית הספר היסודי בכיתות א'-ו' לומדים כ-700 תלמידים ובבית הספר המקיף לכיתות ז'-י"ב לומדים כ-1,100 תלמידים. כמדיניות המועצה בעומר, כל תלמידי כיתות י"ב ניגשים למבחני הבגרות ואחוזי הזכאות שם הם מהגבוהים בארץ - כ-86%.



מוסדות ציבור: בעומר פארק תעשיית היי-טק היחיד בנגב, קאנטרי קלאב ובית קולנוע. בעתיד מתוכנן להיבנות ביישוב פארק מים גדול, שיכלול בין היתר מסעדות ובתי מלון בשטח פארק התעשייה, חורש טבעי על כ-7,000 דונם ומתחם גולף.



שוק הנדל"ן: המועצה המקומית עומר מאופיינת בבנייה של צמודי קרקע בלבד. חברת רסקו נכנסה למקום באמצע שנות ה-60 והקימה כ-200 בתים. עם השנים נבנו ביישוב בתים בבנייה פרטית בשיטת בנה ביתך.



האזור הוותיק מאופיין בין היתר במשקים ונחלות בודדות וכן בבתים בשטח של כ-100 מ"ר על שטחים גדולים של דונם עד שלושה דונמים. בית כזה נמכר היום ב-2 מיליון שקל בממוצע, ולפני כשנה נמכר בכ-1.7 מיליון שקל בלבד, בעוד שבמהלך 2007 נמכר בית כזה תמורת 1.45 מיליון שקל בממוצע.



בשכונה הוותיקה של עומר מוצעים גם נכסים קטנים של כ-160-170 מ"ר בנוי על מגרשים בשטח של כחצי דונם. נכסים אלה מוצעים כיום למכירה תמורת 1.6 מיליון שקל, לעומת 1.4 מיליון שקל לפני כשנה. בעומר החדשה מוצעים נכסים גדולים בשטח של עד 300 מ"ר שנבנו בשנים האחרונות במחירים שמגיעים לכ-2.8 מיליון שקל. בית בשטח של כ-180 מ"ר במפלס אחד, נמכר לפני כמה חודשים בכ-2.1 מיליון שקל. לפני כשנה נמכר בית דומה תמורת כ-1.8 מיליון שקל בממוצע.



עומר



אוכלוסייה: 8,000 תושבים מיקום: כ-4 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע דירוג חברתי כלכלי (סוציו-אקונומי): 10 שנת הקמה: 1964 ראש המועצה: פיני בדש



----------------------



סייעו בהכנת הכתבה: חנה רובין, נדל"ן בירוק, חנן דדון ממירב השקעות יעוץ כלכלי ותיווך נדל"ן, מועצה מקומית הר אדר ושמאי המקרקעין עו"ד רן פירו, מיכל סער - רי/מקס חלוצים נהריה, ראש מועצת כפר ורדים סיון יחיאלי, המתווך מנחם נחמיאס, רי/מקס, המועצה המקומית יסוד המעלה, חנה רובין נדל"ן בירוק, המתווכת ליאור שקלרש מתיווך דה-בוטון, אילן אפשטיין, זכיין אנגלו סכסון בסביון, ראש מועצת סביון מושיק ליפץ, ראש המועצה המקומית כפר שמריהו דרור אלוני, המתווכת נחמה אורון מאנגלו סכסון הרצליה פיתוח, המתווך צפריר ורטפלד מסוכנות תילן, יורם סעדון, תיווך להבים, יהודה אמיר מתיווך ברק - ב"ש והסביבה, נאור אלוש - מתיווך אקספרס - ב"ש והסביבה, אורי טל מ"אורי טל" נכסים