לא מאמינים למדינה

>> במהלך ראיון עיתונאי קצר שהעניק באחרונה לקראת הדיונים על חוק התכנון והבנייה החדש, ציין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, כי אין בכוונת הממשלה להפחית את מעורבות הציבור בדיונים על תוכניות בנייה. "אם לא נשתף את הציבור בהליכי התכנון, ההתנגדויות לתוכניות יתנקזו אלינו באפיקים אחרים", אמר גבאי.

אפיקי ההתנגדות שמוצא הציבור אכן נעשים מגוונים בתקופה האחרונה. תושבים באזורים רבים מנהלים מאבקים נגד תוכניות בנייה המאיימות לטענתם על איכות חייהם, או עלולות לפגוע בערך רכושם. הם לא מסתפקים רק בהליך ההתנגדות הרשמי ומפעילים אמצעים כמו הפצת עצומות באינטרנט, הפגנות ופנייה לבתי משפט.



במקרים רבים נתקלים התושבים בעמדה לא אחידה של משרדי הממשלה בנוגע לסיכונים הקשורים בתוכניות הבנייה. משרד הבריאות, למשל, תומך לא פעם בטענות התושבים ומחזק את חששותיהם מהשפעות התוכניות.



276 מתושבי העיר ערד ותושבים בדואים באזור פנו לפני כמה שבועות באמצעות עורך הדין אפי מיכאלי לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ועתרו נגד התוכנית לכריית פוספטים באתר שדה ברייר, הנמצא במרחק של 3.5 קילומטרים מהעיר. את התוכנית יזמה חברת רותם אמפרט, הנמצאת בבעלות חברת כימיקלים לישראל (כיל).



בעתירה טוענים התושבים כי אין לקדם את הליכי התכנון של אתר כריית הפוספטים, מאחר שהוא יגרום לפגיעה "בשלמות הגוף והקניין" של תושבי האזור. הם מבססים את טענתם על חוות דעת מקצועיות ובהן אלה של גורמים במשרד הבריאות, הקובעות שהפעלת המכרה עלולה להביא לעלייה בשיעור התמותה של תושבי האזור כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. שתי חוות דעת של מומחי בריאות נוספים העריכו שמדובר בעלייה של 4.25% בשיעור התמותה, שמשמעותה שבעה מקרי מוות נוספים מדי שנה.



העותרים מאשימים את המשרד להגנת הסביבה בכך שלמרות חוות הדעת הבריאותיות, הסכים לאשר ביצוע כרייה בהיקף ניסיוני ולבחון את השפעותיה. "משמעותה של עמדה זו היא אחת", נכתב בעתירה. "המשרד להגנת הסביבה מסכים לעריכת ניסוי ב-45 אלף תושבי העיר ערד והסביבה, על אף חוות הדעת הקשות הצופות עלייה ממשית בתמותה ובתחלואה".



צפונה מערד, באזור המושב מסילת ציון, הנמצא מצפון לבית שמש, מתנהל מאבק ציבורי נגד תוכנית הקשורה ברכבת ישראל. במקרה זה מדובר בתושבים החוששים מהשלכות פינוי עודפי עפר מעבודות להקמת קו רכבת באזור אל מחצבה לא פעילה, הסמוכה ליישוב.



מובילי המאבק הם תושבים שעברו לגור בהרחבה של המושב וקיוו לאיכות חיים ואוויר נקי. ואולם הם זוכים לתמיכה של רבים מהתושבים הוותיקים, מאחר שמדובר בקהילת יוצאי קוצ'ין שבקרבם יש רגישות גנטית למחלות נשימה העלולות להחמיר בעקבות חשיפה לזיהום אוויר.



באחרונה חיזק משרד הבריאות את חששות התושבים. המשרד פנה למועצה הארצית לתכנון ובנייה והודיע שהוא מתנגד לתוכנית פינוי עודפי העפר, כל עוד לא יינקטו צעדים נוספים להבטיח שהיא לא תפגע בבריאות התושבים. משרד הבריאות טוען שבדיקת ההשפעה הסביבתית של פינוי העפר נעשתה על בסיס תקן, שאינו מחמיר מספיק והזהיר מפני הגברת התחלואה במושב מסילת ציון.



שומרים על הנוף



במקרים אחרים, מתנגדים התושבים לתוכניות בנייה בשל חשש מפגיעה בנוף ובסביבה. כך במקרה של ההתנגדות העזה של תושבים באזור חוף הכרמל להקמת מתקן בסמוך לחוף דור, שבו ייקלט גז מקידוח תמר הנמצא בים. מדובר בתושבים מאזור זכרון יעקב והסביבה, הטוענים שמדובר בפגיעה באופי של האזור ובנזק לסביבה החופית.



באזור שפלת יהודה מוטרדים התושבים מתוכניתה של חברת iei לנצל את מרבצי פצלי השמן הקיימים באזור. מדובר בחומר דומה לנפט הנמצא במצב מוצק בשכבות סלע בעומק של יותר מ-300 מטר. החברה עורכת סקר כדי לבחון את הפוטנציאל להפקת נפט בכמות מסחרית ממחצב זה. תושבי האזור וגורמי שמירת טבע חוששים מהפגיעה באזור שהוגדר בשנים האחרונות כשמורה ביוספרית המיועדת בעיקר לשימור, ויש בה שטחים נרחבים של שמורות וגנים לאומיים.



"אנחנו מתכוונים לעשות הכל בתיאום מלא עם מוסדות התכנון והמשרד להגנת הסביבה", הבטיח השבוע ד"ר יובל בר-טוב, מנהל החברה. "נעשה את כל הנדרש כדי להימנע מפגיעה בסביבה".



החשש הציבורי מהשפעת תוכניות בנייה על איכות חיים ואזורי מגורים בולט במיוחד במקרה של מתקנים לשריפת פסולת, על רקע חשש מפליטת זיהום אוויר מסוכן. בשנים האחרונות התחוללו מאבקים ציבוריים נגד תוכניות לשריפת פסולת בגליל המערבי, באזור בית שמש וגם במקרה של התוכנית לשריפת בוצת שפכים ממערב לראשון לציון.



במהלך כנס של פורום מקצועי לטיפול בפסולת שנערך באתר חירייה שנערך באחרונה, הודה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ד"ר יוסי ענבר, כי ההתנגדות הציבורית היא אחד הגורמים שהקשו עד היום על המשרד לקדם תוכניות להקמת מתקנים גדולים לשריפת פסולת.



אין ספק שבמקרה זה, המשרד להגנת הסביבה משלם את המחיר על חוסר האמון המצטבר שפיתח הציבור כלפי רשויות המדינה, שעד היום לא הגנו עליו באופן יעיל מפני מפגעים סביבתיים. לכך מצטרפת הנטייה המובנת מאליה של תושבים רבים להעדיף מצב שבו תוכנית שעשויה לגרום מפגע סביבתי תועבר לאתר אחר, ותטריד תושבים אחרים.



על עומק משבר האמון הציבורי בישראל ניתן ללמוד מהשוואה למדינות אירופה, שבהן יש לציבור אמון רב יותר ברשויות הגנת הסביבה מטעם המדינה, ולכן פועלים בשטחן מתקני שריפה רבים. בכנס שבו השתתף ענבר דיברה גם רוזלין הילינג, מנהלת מתקן שריפת פסולת גדול בפרנקפורט שבגרמניה. היא ציינה שמדובר במתקן המשרת כיום יותר ממיליון תושבים. המתקן הזה, בדומה למתקנים בארצות כמו הולנד ושווייץ, אינו נמצא מחוץ לערים אלא ממש בלבן, לעתים בתוך שכונות מגורים או בצמוד להם. ואולם ערך הדירות בשכונות הסמוכות למתקני השריפה לא הראה כל סימני ירידה בגלל הקרבה למתקנים אלה.