האינטרנט ניצח את לוי יצחק. בסיבוב ה-1

>> אורחים המבקרים את לוי יצחק במשרדו שבתל אביב, זוכים להתוודע לתחביבו - צילום - ולהתבונן באוסף המצלמות המרשים שלו. "גם היום אני מצלם - את שוק הרכב", הוא נוהג לומר, ורומז כי במחירונים שלו אין כל חיווי דעה על מחירי המכוניות, אלא שיקוף מדויק של הביקוש וההיצע.

לוי יצחק (שמו למעשה הוא יצחק לוי, אבל הוא מתעקש להקדים את שם המשפחה לשמו הפרטי) מפרסם מחירון רכב מאז 1971. בתחילה היו אלה חוברות דקות, שדפיהן מהודקים בסיכות. בענף מספרים שלוי היה הולך ממגרש למגרש ומברר את מצב השוק.



לוי זיהה נישה חשובה, והפך למונופול. הוא נהפך לשמאי הרשמי של שוק הרכב, והחוברות שלו נהפכו לנקודת הייחוס של שוק המכוניות המשומשות. כל מכונית נמכרת במחיר גבוה או נמוך ממחיר המחירון - והמחירון הוא תמיד זה של לוי יצחק. מעמדו התקבע גם בזכות ההכרה של הבנקים וחברות הביטוח במחירון שלו, כמשקף את ערך המכוניות המבוטחות או אלה המשמשות כבטוחות.



במשך השנים היו כמה ניסיונות להתחרות במחירון לוי יצחק, הבולט בהם הוא של השמאי אפרים מוהר, אך הם לא נחלו הצלחה. והנה, לפני כשנה נפתחה חזית חדשה שאיימה על מעמדו של לוי. לוח המודעות האינטרנטי יד2, בבעלותו של שון תל, החל לפרסם מחירון משלו. ההבדל המרכזי ביניהם הוא שמחירון יד2 הוא בחינם, בעוד זה של לוי יצחק עולה כסף - גם בגרסת הדפוס וגם בגרסתו האינטרנטית, כחלק מאתר winwin.



גם שיטות החישוב שונות. יד2 מתבסס בעיקר על מחירי היצע. המנגנון עוקב אחר המחיר המפורסם במודעה עד למכירה, ולאחר ביצוע העסקה, נציגיו יוצרים קשר עם המוכר ועם הקונה. המנגנון בלוי יצחק מתוחכם יותר, אך לאו דווקא מדויק יותר ומתבסס על סקרים מסוגים שונים.



יד2 הוא אמנם חינמי, אך זה לא מספיק כדי לכרסם במעמדו של לוי יצחק. המחירון הקובע הוא לא הנגיש יותר, אלא זה שנחשב יותר על ידי חברות הביטוח והבנקים.



ובכל זאת, משהו מתחיל לקרות. ביקורת על לוי יצחק מושמעת מצד חברות הליסינג ויבואני הרכב, המוחים על חוסר יציבות וסדירות במחיריו, הפוגעת במאזנים שלהם.



בינתיים, בנק מזרחי עבר להסתמך על מחירון יד2, והשבוע הכריז גם איגוד השמאים על מעבר דומה. אחת הסיבות למעבר, לטענת יהודה נגן, יו"ר ענף הרכב באיגוד השמאים, היא הסרבול של לוי יצחק: "על כל מכונית יש אחוזים שונים של הפחתות והעלאות מחיר, וגם אלה משתנות כל חודש. המחירון הפך להיות מסובך ולא קריא, והקשה עלינו לעשות גילוי נאות מול הלקוח", הוא אומר.



השורה התחתונה היא שלוי יצחק הוותיק והשמרן, שהיה בשנות ה-70 פורץ דרך בתחומו, פשוט לא השתנה בהתאם לתנאי השוק. המחירון שלו קשה לפענוח, ובנוסף, הוא איחר לאמץ את שיטת החישוב של גיל המכונית (מתאריך העלייה על הכביש) - ודבק בשיטה הישנה של שנת מועד. המחירון שלו פשוט הלך ונהפך ללא רלוונטי.



אבל מוקדם להספיד את לוי יצחק או להמליך את יד2. מרבית הבנקים וכל חברות הביטוח מסתמכות על המחירון הוותיק. ייתכן שהמעבר של איגוד השמאים מסמן תחילתה של זליגה - ביד2 סימנו אבן דרך והתקדמו לעבר הפיכתם למחירון לגיטימי ומשפיע, אך הדרך עוד ארוכה. אי אפשר לשלול את האפשרות שבלוי יצחק יתאמצו להשתפר ולשמור על מעמדם, ישנו אסטרטגיה ויעשו הכל כדי לא להיות רלוונטיים כמו אותן מצלמות ישנות.