ארבע קושיות בוערות לפסח

1. שכר המנהלים



לפני שנה אמר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס, שהפעולה הנמרצת של הממשלות והבנקים המרכזיים באירופה וארה"ב שהזרימו טריליוני דולרים כדי להציל את המערכות הפיננסיות, "הצילו את העולם". הדברים נאמרו בתשובה לשאלה אם גם הבנקים הישראליים ניצלו בעקבות ההתערבות האגרסיבית של הממשל. ודאי שניצלו, הודה יונס. והנה, באותה שנה שבה כל הבנקים ניצלו מקריסה, מקבל יונס שכר בעלות של 18.6 מיליון שקל.

יונס לא לבד. קחו את אייל לפידות, המנכ"ל החדש של הפניקס. עוד לא סגר שנה בתפקידו, עוד לא החזיר למבוטחי הפניקס את הפסדי ההשקעות הכבדים שספגו במשבר, וכבר נפגש עם שכר בעלות של 9.5 מיליון שקל (לחצי שנה). ויש עוד דוגמאות. שכר המנהלים השנה שבר את כל השיאים והגיע לגבהים מטורפים שרק לפני שנה נראו דמיוניים על רקע הפאניקה בשווקים. זה ייחודה של השיטה הקפיטליסטית - היא קיצונית בירידה ובעלייה.



המצב בארה"ב אינו שונה מהמצב בישראל. גם בוול סטריט, המקום שבו החל המשבר, חזרו המשכורות והבונוסים המטורפים כאילו לא קרה דבר. קבוצה קטנה של מנהלים זוכים לבונוסים ענקיים, בשעה שהכלכלות עדיין שקועות בגירעונות עצומים ומונשמות על ידי בנקים מרכזיים שמחזיקים את הריבית ברמתה הנמוכה מעולם.



מה יעצור את ההשתוללות? האם תהיה זו חקיקה? התערבות של הממשלות? רגולטורים? כרגע נראה שאף אחד מאלה. תאוות הבצע היתה ותהיה כאן תמיד, וכל עוד השווקים מתודלקים על ידי כסף זול - הבונוסים יילכו ויגדלו. עד המשבר הבא. את המנהלים שצוברים עכשיו מיליונים בחשבונות הבנק שלהם זה לא יטריד. הם אוגרים כיום מזומנים למשבר הבא. ואתם?



2. דמי הניהול השערורייתיים



הנה אחת הסיבות לכך שמנהלים בשוק ההון ובבנקים יכולים למשוך משכורות ענק. הכסף הפנסיוני שלנו מנוהל כיום על ידי חברות ביטוח ובתי השקעות - שחולבים אותנו עם דמי ניהול מופקעים. אם חסכנו כל חיינו 3 מיליון שקל, מיליון שקל מתוכם הולכים לחברות הביטוח, בתי ההשקעות וערוצי ההפצה שלהם.



אולי צריך לחזור על זה שוב: שליש מהחיסכון הפנסיוני שלנו הולך כדי לקיים את המערכות הפיננסיות, את המשכורות הגבוהות, הבונוסים והצ'ופרים לסוכני ביטוח. גם בבנקים חולבים את הציבור עם ריביות גבוהות על האוברדראפט, עמלות, דמי הפצה ומה לא. מילא אם היתה תחרות ממשית וחופשית בשווקים הללו. במרבית המקטעים של הפעילות הקמעונית התחרות נמוכה מאוד. נסו להעביר פוליסת ביטוח מנהלים מחברה לחברה. לא תצליחו. יחסמו אתכם. נסו לעבור מבנק לבנק וליהנות מתנאי אשראי נוחים כבר ביומכם הראשון בבנק. תתקשו לעשות זאת - כי המידע על היסטוריית האשראי שלכם לא יעבור יחד אתכם.



לכל החסמים האלה יש מחיר בדמות דמי ניהול גבוהים ועמלות וריביות גבוהות שמתורגמת למשכורות מנהלים מנופחות. האם יש בשורה באופק שתשנה זאת? רק עבודה רגולטורית נוקשה של המפקח על הביטוח והמפקח על הבנקים. האם יש להם אינטרס ממשי לעשות זאת? לא ממש. אחרי שנה שבה עמדה המערכת הפיננסית בעולם על סף קריסה, כל מה שהרגולטורים רוצים זה לדאוג ליציבות הבנקים וחברות הביטוח. הצרכנים? שימשיכו לשלם. הישועה תגיע רק מבית המחוקקים - שייאלץ את הרגולטורים לפעול.



3. תעריפי הסלולר



המערכת הפיננסית אינה אי בודד של חוסר תחרות. בשוק הסלולר חולקות שלוש חברות את הענף הצומח, שהיקף הכנסותיו הוכפל בעשור האחרון ומסתכם בכ-18 מיליארד שקל בשנה.



בענף יש דמי קישוריות גבוהים, פער גדול בין תעריפים למגזר העסקי לבין התעריפים לצרכנים פרטיים ועלות גבוהה של שיחות לחו"ל. פתרון אפשרי יכול להיות הכנסת מפעילים וירטואליים שירכשו מחברות הסלולר הקיימות זמן אוויר וישווקו אותו ללקוחות תחת מותג אחד. כמה וכמה גופים קמעוניים לוטשים עין לתחום הסלולר - מה שמלמד כמה "בשר" יש שם. אבל חברות הסלולר יעשו הכל כדי לצנן את ההתלהבות. הן לא צריכות תחרות, הן עסוקות כעת בלחלוב את הלקוחות שלהן.



שר התקשורת משה כחלון יעמוד השנה למבחן הרציני שלו כפוליטיקאי. עליו לדאוג לכך שיינתן לשחקנים החדשים מרחב של ממש לחדור אליו כדי להגביר את התחרות בשוק הסלולר. זה תלוי אך ורק בו. חברות הסלולר והטייקונים השולטים בהן ייאבקו בו, ישמיצו אותו ויגררו אותו לבית משפט. אבל יש לו הזדמנות היסטורית לעשות מעשה. הוא צריך להחליט אם הוא רוצה נטו קצת יותר גדול למיליוני אזרחים, או נטו הרבה יותר גדול לטייקונים ולמנהלים שנהנים כיום מחוסר התחרות בשוק הסלולר.



4. הריבית והבועות



בנק ישראל מתפתל ומנסה לרמוז בכל דרך אפשרית שהוא לא אוהב את עליות המחירים החדות בשוק הנדל"ן וגם לא בבורסה. לפני שנה נשאל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אם הוא לא חושש שהריבית האפסית תגרום לעליות מחירים בשוק הנדל"ן ובבורסה. פישר לא התבלבל ואמר: "זוהי בדיוק המטרה של הריבית הנמוכה".



אבל שנה חלפה, הכלכלות נראות יותר טוב, הפאניקה התפוגגה והריבית ממשיכה להיות נמוכה מאוד ולהזין את שוק הנדל"ן והבורסה בביקושים גדולים, שגורמים לניפוח במחירי הנכסים. בועה? בנק ישראל אומר שלא. אבל במקרה הזה צריך להתמקד במה שבנק ישראל עושה ולא במה שהוא אומר: הוא מגביל את האשראי לקבוצות רכישה, הוא העלה במעט את הריבית לפני שאר הנגידים בעולם והזהיר מפני נטילת משכנתאות צמודות לפריים - שההחזרים עליהן נמוכים מאוד כיום והן צפויות לזנק כאשר הריבית תעלה.



בנק ישראל אמר זאת מפורשות השבוע: הריבית הנמוכה לא תישאר כאן לאורך זמן. הבנק המרכזי ממולכד משום שהבנקים המרכזיים בעולם עדיין לא העלו ריביות, נתוני המאקרו ובעיקר היצוא עדיין נראים בעייתיים על רקע ההתאוששות האטית בעולם, והעלאת ריבית כעת עלולה ליצור בעיות בתחום סחר החוץ.



אבל בינתיים מתפתחות בעיות אחרות תחת האף של ניפוח מחירי הנכסים בבורסה ובנדל"ן. בחודשים הקרובים הבעיה הזו עלולה להחריף. מי שנהנה מאוד מהניפוח הזה הם בעיקר המנהלים, שמושכים משכורות ענק. הציבור לא מסוגל להתמודד עם ריבית נמוכה על כספו, אז הוא מזרים כספים לנדל"ן ולבורסה, מנפח את המחירים - ובעיקר את משכורות המנהלים.