בוזי' הרצוג מציע: חסכונות במקום קצבאות

ילדותו של שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, עברה עליו בשכונת היוקרה הרצליה פיתוח. פרט ביוגרפי זה הוא גם עקב האכילס שלו: "ילד השמנת" חוטף ביקורות רבות על עמדות שהוא מביע בנושאי רווחה, כאילו אינו מבין באמת ללבם של הנזקקים.

"אני, שבאתי ממשפחת מצוקה, יודע מה משמעות הקצבאות. מי שבא ממקום אחר מחפש פתרונות שמתאימים לילדי שוק ההון, ולא לילדים רעבים" - כך אמר להרצוג לפני כשנה השר אלי ישי, לאחר שהרצוג התנגד להעלאת קצבאות הילדים, כפי שדרשה ש"ס. הרצוג העלה על הפרק באותם ימים הצעה חלופית להעלאת הקצבאות: הנהגת חיסכון חינם לילדים. ואולם ההתרסה הבוטה של ישי עשתה את שלה, והצעתו של הרצוג נדחתה.

כיום, חמוש בגיבוי מהביטוח הלאומי, החליט הרצוג ללכת על התוכנית המהפכנית שהעלה אז ושעשויה לגרום לסערה ציבורית ופוליטית - הסטת חלק מכספי קצבאות הילדים לטובת חיסכון ארוך טווח.

הרצוג נהנה כעת מרוח גבית מכיוון לא צפוי - מאדם שדווקא יודע היטב קיפוח ואפליה מה הם, אבל להבדיל מש"ס לא נתן לזה לקבוע את סדר היום שלו - ברק אובמה. נשיא ארה"ב כלל הצעה דומה לזו של הרצוג בהצעת התקציב הקרובה שלו, והיא נחשבת לאחת מגולות הכותרת של שאיפותיו הפוליטיות, לאחר שהצליח להעביר בחקיקה את רפורמת הבריאות.

"המטרה שלי היא לשבור את מעגל העוני הבין-דורי", אומר הרצוג בראיון ל-TheMarker, "כלומר, לשבור את המעגל שבו משפחות עניות מגדלות ילדים עניים, שבתורם מולידים משפחות עניות, פשוט מפני שבשום שלב הם לא מצליחים לצבור די הון כדי לרכוש השכלה מתאימה, לקנות דירה, או להשקיע את הסכום הנדרש בפתיחת עסק. חייבים לשבור את מעגל העוני, והדרך לעשות זאת היא לצבור הון לדור הבא. רק כך אפשר יהיה להעניק לדור הבא הון התחלתי מספק, כדי שתהיה לו הזדמנות לבסס את חייו".

כיצד מתכנן הרצוג לדאוג לחיסכון ארוך הטווח של ילדינו? התוכנית נמצאת בשלבי גיבוש ראשוניים, אך ככל הנראה תהיה מבוססת על כך שתשלום אחד או שניים מתוך 12 התשלומים השנתיים של קצבאות הילדים לא יגיעו לידי המשפחה, אלא יופנו לחיסכון כפוי. החיסכון יהיה סגור עד שהילד יגיע לגיל 18-21, ואולי עד לגיל 24. זאת, כדי להבטיח שהכסף ייצבר במשך מספיק שנים, כך שאפקט הריבית דה-ריבית יגדיל את הסכום הנצבר (ראו מסגרת).

אף שכמעט נסקל כשהעלה את הרעיון לראשונה, הפעם הרצוג נחוש להעבירו. "הזכות להתחיל את החיים מנקודה שווה" - כך הוא מכנה את הצעתו. "כל אדם בישראל נהנה מיום לידתו ועד לגיל 18 מתזרים חודשי קבוע של קצבת ילדים", הוא מסביר. "התזרים הזה הוא בסיס מצוין לחיסכון לטווח ארוך - שעשוי להעניק לילדים את הבסיס הפיננסי להתחלת חייהם בהגיעם לגיל 18 או 21".

הרצוג לא הגה לבדו את התוכנית החדשנית. למעשה, 15 מדינות בעולם כבר אימצו תוכנית מעין זו, ובראשן בריטניה - שבה כל ילד מקבל עם לידתו מענק של 250-500 ליש"ט (תלוי במצבה הסוציו-אקונומי של המשפחה) לטובת חיסכון כפוי. בגיל 7 מקבל הילד מהמדינה מענק נוסף של 250 ליש"ט, עד לגיל 18, אז משתחררים הסכומים מתוכנית החיסכון ועומדים לרשות החוסך.

מצדדי התוכנית הבריטית ודומותיה בעולם, רואים בה כמה יתרונות: שבירת מעגל העוני הבין-דורי; עידוד החיסכון במשק, על כל היתרונות המאקרו-כלכליים הנובעים מכך, כמו השקעות שתורמות לחוסן למערכת הכלכלית; עידוד ההשכלה הפיננסית; ויצירת שותפות של הדור הבא בצמיחה של המדינה - באמצעות יצירת דור חדש של חוסכים, יזמים ומשלמי מסים. בבריטניה מגדירים זאת כ"שותפות של כל ילד בצמיחה של מדינתו".

גם בארה"ב התלהבו מהרעיון. אחד המתלהבים, כאמור, הוא הנשיא אובמה בכבודו ובעצמו - שכבר עומל על הצעת חוק ברוח זו, בעלות משוערת של כמיליארד דולר. עם זאת, התוכנית האמריקאית אמורה לעודד דווקא חיסכון לפנסיה, ולא חיסכון בתקופת הילדות.

מארק עברי, אחד מיועציו הקרובים של אובמה בגיבוש רפורמת הבריאות בארה"ב, הוא גם מי שמוביל את קידום ההצעה הנוכחית. עברי, שנולד בישראל, הוא יועץ בכיר לשר האוצר האמריקאי טימותי גייתנר וסגן שר האוצר לענייני בריאות ופנסיה. עברי הוא גם האיש שסייע להרצוג לגבש את המודל הישראלי של תוכנית החיסכון לילדים, ובאחרונה אף ביקר בישראל לשם כך.

"בארה"ב יש לנו חיסכון פנסיוני המשותף לעובד ולמעסיק, הקרוי 401k, אבל רק מחצית מהעובדים בארה"ב מקבלים את החיסכון הזה", אומר עברי. "המחצית השנייה נותרת ללא חיסכון פנסיוני - ואותה אנחנו רוצים לעודד לחיסכון וולנטרי". מדובר ב-40 מיליון אמריקאים, שכיום אין להם כל חיסכון פנסיוני.

איך מעודדים אנשים לחסוך לפנסיה? ראשית, פוטרים את המעסיק מחובת ההשתתפות - כך שהחיסכון הוא של העובד בלבד. בנוסף, מעניקים לעובדים הטבות ממשלתיות ניכרות בעבור החיסכון הזה - באמצעות הקלות מס או במזומן. ולבסוף, הופכים את החיסכון לאוטומטי, עם זכות אקטיבית לפרוש ממנו.

"גילינו שכשמעניקים לחוסכים אפשרות להצטרף לחיסכון עם הטבות מהמדינה, רק שבעה מתוך עשרה מצטרפים לתוכנית. לעומת זאת, כשהופכים את החיסכון לאוטומטי, עם זכות של העובד להודיע שהוא רוצה לפרוש, רק אחד מתוך עשרה בוחר לפרוש", מסביר עברי.

ארה"ב מתכוונת להפוך את החיסכון החדש לאוטומטי, פשוט וקל לביצוע - כזה שיעודד את העובדים שאינם חוסכים לפנסיה כיום להצטרף למעגל החיסכון. שיעור ההטבה בחיסכון החדש יהיה נמוך מזה שניתן במסגרת החיסכון הפנסיוני הרגיל (401k), משמע עובדים חזקים ימשיכו לדרוש מהמעסיק שלהם חיסכון פנסיוני. ואולם עובדים חלשים, שהמעסיק אינו דואג להם, יוכלו לדאוג לעצמם וליהנות מחיסכון מינימלי לפנסיה.

בישראל, שבה כבר מונהגת פנסיית חובה, מתמקד משרד הרווחה בעידוד החיסכון בגיל הילדות - כדי לאפשר הזדמנות שווה לרכישת השכלה או מקצוע.

ההצעה של הרצוג, הנמצאת כיום בשלבי גיבוש ראשוניים בשיתוף עם הביטוח הלאומי, צפויה להיתקל בהתנגדויות מכיוונים שונים. אחד מהם, ככל הנראה, הוא ש"ס, הטוענת שמשפחות עניות זקוקות לקצבאות למחייתן השוטפת, והן אינן מסוגלות להפריש ולו שקל אחד מסכום זה לטובת חיסכון.

מודע לטענה זו, ינסה הרצוג למקד את הצעתו רק בתוספת לקצבאות הילדים. משמע, לא תהיה פגיעה בקצבאות הקיימות, אבל כל תוספת מתוכננת (כמו התוספות שאמורות לעבור עד 2012) תופנה לחיסכון כפוי.

הרצוג, שכבר מכיר את הביקורות על מדיניותו, נזהר מלקבוע כי אפשר להפנות כספים לחיסכון גם מהקצבאות הקיימות. ואולם העמדה המקצועית של משרד הרווחה ושל הביטוח הלאומי גורסת שהשימוש בכספי הקצבאות כיום רחוק מלהיות מיטבי - שכן הכסף זורם למשפחה (וליתר דיוק, להורים), לאיש אין בקרה עליו ולא ידוע אם ההורים משתמשים בו לצורכי הילדים או לצרכים אחרים. התנגדות נוספת צפויה להגיע דווקא מכיוונם של כלכלנים ושל משרד האוצר. זאת, בשל חוסר הוודאות כי החיסכון הכפוי אכן ישיג את מטרתו - כלומר, ישמש את הילדים למטרה ראויה עם הגיעם לגיל בגרות.

לטענה זו אין תשובה ברורה. התוכנית הבריטית, המיושמת מאז 2003, היא אחת הוותיקות בעולם. כלומר, אין מודל לתוכנית מעין זו שהגיעה לשלב ההבשלה של משיכת החיסכון - ולכן לא ברור איזה שימוש יעשה הציבור בכספי החיסכון שנצברו בעבורו.

הסיכון כי בסופו של דבר הכסף יבוזבז על צריכה שוטפת הוא ממשי, והדבר יחייב פיקוח הדוק ואולי גם הגבלות רבות על המטרות שלשמן נמשך הכסף. עם זאת, הרצוג מזכיר מודל ישראלי שהניסיון שנצבר לגביו מוצלח למדי - הקרן לחיילים משוחררים. הקרן מיועדת למימון שכר לימוד בלבד, כלומר היא מוגבלת ביותר בשימוש שלה, ולכן גם קל יחסית לפקח עליה.

חוסר הניסיון העולמי לגבי יכולת הצלחתן של תוכניות מסוג זה הוא אחד ההסברים לכך שהאוצר אינו מתלהב מההצעה. באוצר חוששים שהתוכנית תביא לגידול נוסף בקצבאות - גם אם מדובר בקצבה המשולמת רק בגיל 21 - ולא לפיצול כלכלי ראוי של הקצבאות הקיימות. מאחר שמלכתחילה האוצר אינו אוהד את שיטת הקצבאות, הוא לא שש להזרים כספים נוספים למטרה זו - גם אם מדובר בקצבה לחיסכון. האוצר יהיה מוכן לשקול את ההצעה רק אם יהיה מדובר בשינוי מבני בתוך תקציב הקצבאות הקיים, ולא בתוספת תקציב.

זירה נוספת של התנגדות לתוכנית תהיה הזירה הפוליטית. הרצוג מודע לכך שפוליטיקאים יתקשו להפנות כספי ציבור משימוש שוטף לטובת חיסכון שייפרע בעוד 20 שנה. "זאת תוכנית לטווח ארוך, כך שהיא נוגדת את האינטרס של הפוליטיקאים כיום", הוא אומר. "אבל זו דרך לפרוץ את מחסום העוני, ולהביא לאנשים תקווה שיצליחו לשבור את מעגל החובות האינסופי. די בתקווה הזאת כדי להוביל לשינוי תרבותי".