הבנקים התאוששו מ-2008, אבל פסגת 2007 עוד רחוקה

>> הבנקים הגדולים חזרו לשגרה ב-2009. הרווחים הולכים ונערמים, התשואה על ההון מתייצבת סביב רמה של 7%-10% ויחס הלימות ההון (המבטא את איתנותו הפיננסית של הבנק) נמצא במגמת עלייה. קשה לזכור שרק לפני שנה היה מי שחשש ליציבות הבנקים.

המשבר הכלכלי התבטא היטב בדו"חות הבנקים בשנתיים האחרונות, וגם ההתאוששות והחזרה לצמיחה מתבטאות היטב. ב-2009 הרוויחו חמשת הבנקים הגדולים 5.351 מיליארד שקל, לעומת רווח של 205 מיליון שקל שהציגו הבנקים בכל 2008. חמשת הבנקים גבו ב-2009 עמלות בהיקף של 13.5 מיליארד שקל - עלייה של 2.5% לעומת 2008. ברבעון הרביעי של 2009 הרוויחו חמשת הבנקים הגדולים סכום משותף של 1.431 מיליארד שקל. בעוד ברבעון הרביעי של 2008 הציגו חמשת הבנקים הפסד משותף של 1.651 מיליארד שקל.



ואולם הבנקים עדיין רחוקים מתוצאות 2007, שבה הסתכם הרווח המשותף ב-8.953 מיליארד שקל, והבנקים גבו במהלך השנה סכום משותף של 12 מיליארד שקל מעמלות.



הכנסות חמשת הבנקים ממתן האשראי הסתכמו ב-2009 ביותר מ-23 מיליארד שקל, כשמצד אחד הושפעו רווחי המימון לרעה מהריבית הנמוכה, ומצד שני הושפעו לטובה מההתאוששות בשוק ההון, שהעלתה את מחירי ניירות הערך שבהם מחזיקים הבנקים.



היקף האשראי שמעניקים הבנקים דווקא ירד ב-1.6% לעומת סוף 2008. מדובר למעשה בירידה חדה יותר מביאים בחשבון את הריבוי הטבעי, שהוא כ-2.5% בשנה. זהו האתגר העיקרי שעמו מתמודדים הבנקים, שכן מתן אשראי הוא עסק הליבה של הבנק.



ותודה לבזק ו-hot על 1.6 מיליארד ש'



כל הבנקים רשמו ב-2009 רווחים משמעותיים ממימוש מניות בזק ו-hot שהיו ברשותם. מדובר ברווח משותף של 1.633 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 903 מיליון שקל ב-2008. סכום זה הצטרף במלואו לשורת הרווח לפני מס. כ-600 מיליון שקל נוספים הגיעו מרווחי הבנקים על קופות הפיצויים שהם מחזיקים בעבור העובדים.



כל הבנקים מציגים יחס פיקדונות אשראי גבוה מ-1. פירוש הדבר הוא כי כל הבנקים מחזיקים ביותר פיקדונות מאשר אשראי. בנק המזרחי טפחות מציג את היחס הגרוע ביותר (1 בלבד), ופירוש הדבר כי על כל שקל שמופקד אצלו כחיסכון, הוא מעניק אשראי של 1 שקל. הבנק הבינלאומי מציג יחס של 1.37. אינדיקטור משמעותי נוסף, הבודק את יציבות הבנקים הוא יחס הלימות ההון, כלומר היחס שמגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם. בפיקוח על הבנקים מחייבים את הבנקים לשמור על יחס הלימות של לפחות 9% (פירוש הדבר הוא כי על כל שקל שיש לבנק, הוא יכול להעניק הלוואות בהיקף של כ-11 שקל). כל הבנקים העלו את יחס הלימות ההון לעומת סוף 2008, וכולם מציגים יחס הלימות הון של יותר מ-12%. בנק לאומי מציג את היחס הגבוה ביותר, 14.31%.



אחד האינדיקטורים ליציבות הבנקים הוא ההפרשה לחובות מסופקים (כלומר חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות). שכן פרנסת הבנק תלויה ביכולתו להעניק הלוואה ולגבות אותה. בתקופה של האטה כלכלית עולות ההפרשות לחובות מסופקים ועם ההתאוששות הן הולכות ויורדות.



למרות ההתאוששות, ההפרשה לחובות מסופקים אינה נמצאת בירידה, אלא דווקא עלתה קלות או לכל הפחות שמרה על יציבות.



התשואה הממוצעת על ההון בכל 2008 היתה 8.76%. התשואה ל-2008 קשה לחישוב בשל התשואה השלילית שהציג בנק הפועלים. ההערכה היא שמדובר בתשואה ממוצעת של כ-1%. לאומי הציג התשואה להון הגבוהה ביותר, 10.25%, והפועלים את הנמוכה ביותר - 6.7%.



אחת ההוצאות הגדולות של הבנקים היא על שכר, וזו הנקודה בה הבנקים מנסים לחסוך, במיוחד בימי משבר.



נכון לסוף 2008, ירדו הוצאות השכר ב-2.3% ל-14.39 מיליארד שקל. ועדי העובדים של הבנקים נחשבים לגופים חזקים והם עורכים הסכמי עבודה, הכוללים מנגנון עדכון שכר אוטומטי מדי שנה. עם זאת, גם בוועדים ויתרו על חלק מתוספות השכר במטרה לסייע לבנק. הוצאות השכר בלאומי ובבנק הפועלים היתה כמעט זהה והסתכמה במעט יותר מ-4 מיליארד שקל.